← Berachot 31 Berachot 33 →
Berachot 32a–32b
ברכות
Torah NaCh zu talmud.de Impressum

Berachot 32 ברכות

Traktat: Blatt: Ansicht:

Berachot 32a

1
דִּכְתִיב: (מיכה ד, ו) וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי.
es heißt:1 und dem ich Böses getan habe.
  1. 1 Micha 4,6.
2
אָמַר רִבִּי חַמָּא בֵּרִבִּי חֲנִינָא: אִלְמָלֵא שָׁלֹשׁ מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ, נִתְמוֹטְטוּ רַגְלֵיהֶם שֶׁל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל.
Auch sagte R. Ḥama b. R. Ḥanina: Wenn nicht folgende drei Schriftverse, würden die Füße (der Feinde) Jisraéls gewankt haben.
3
חַד דִּכְתִיב: וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי, וְחַד דִּכְתִיב: (ירמיהו יח, ו) הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְחַד דִּכְתִיב: (יחזקאל לו, כו) וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר,
Einer lautet: Dem ich Böses getan habe. Einer lautet:2 Siehe, wie der Ton in der Hand des Töpfers, so seid ihr in meiner Hand, Haus Jisraél. Und einer lautet:3 Ich entferne das steinerne Herz aus eurem Leibe und gebe euch ein fleischernes Herz.
  1. 2 Jer. 18,6.
  2. 3 Ez. 36,26.
4
רַב פַּפָּא אָמַר מֵהָכָא: (יחזקאל לו, כז) וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ.
R. Papa sagte: Hieraus:4 Ich will meinen Geist in euch geben, und ich will machen, daß ihr in meinen Satzungen wandelt.
  1. 4 Ib. V. 27.
5
וַאֲמַר רִבִּי אֶלְעָזָר: מֹשֶׁה הִטִּיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר יא, ב) וְיִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל יי אַל תִּקְרֵי אֶל יי אֵלָּא עַל יי,
Ferner sagte R. Elea͑zar: Moše hat Worte gegen oben ausgestoßen, denn es heißt:5 Moše flehte zu Gott; lies nicht él [zu] Gott, sondern a͑l [über]6 Gott.
  1. 5 Num. 11,2.
  2. 6 Er liest על über statt אל zu, weil da das Gebet nicht angegeben wird.
6
שֶׁכֵּן דְּבֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב קוֹרִין לָאַלְפִין עַיְנִין וְלָעַיְנִין אַלְפִין.
In der Schule des R. Elie͑zer b. Ja͑qob lesen sie nämlich das Aleph wie A͑jin und das A͑jin wie Aleph.
7
דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָמְרִי מֵהָכָא: (דברים א, א) וְדִי זָהָב.
In der Schule R. Jannajs sagten sie: Hieraus:7 Und Di-zahab8,
  1. 7 Dt. 1,1.
  2. 8 Und genug Goldes.
8
מַאי "וְדִי זָהָב"? אָמְרִי דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי: כָּךְ אֲמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּשְׁבִיל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁאָמְרוּ דַּי, הוּא גָּרַם שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל.
Was bedeutet Di-zahab? Dies erklärten sie in der Schule R. Jannajs: Folgendes sprach Moše vor dem Heiligen, gepriesen sei er: Herr der Welt, das viele Silber und Gold, das du Jisraél in Überfluß gegeben, bis sie ‘genug’ sagten, hat es veranlaßt, daß sie das Kalb machten.
9
אָמְרִי דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי: אֵין אֲרִי נוֹהֵם מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל תֶּבֶן, אֵלָּא מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל בָּשָׂר.
In der Schule R. Jannajs sagten sie ferner: Der Löwe brüllt nicht über einen Korb Stroh, sondern über einen Korb Fleisch.
10
אָמַר רִבִּי אוֹשַׁעְיָא: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיְתָה לוֹ פָּרָה כְּחוּשָׁה וּבַעֲלַת אֵבָרִים. הֶאֱכִילָהּ כַּרְשִׁינִין, וְהָיְתָה מְבַעֶטֶת בּוֹ. אֲמַר לַהּ: מִי גָּרַם לִיךְ שֶׁתְּהִי מְבַעֶטֶת בִּי? אֵלָּא כַּרְשִׁינִין שֶׁהֶאֱכַלְתִּיךְ!
R. Oša͑ja sagte: Ein Gleichnis. Einst hatte jemand eine magere Kuh mit hervorstehenden Gliedern, die er mit Wicken fütterte; als sie dann nach ihm ausschlug, sprach er zu ihr: Was veranlaßte dich, nach mir auszuschlagen, wenn nicht die Wicken, womit ich dich gefüttert!?
11
אֲמַר רִבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן: מָשָׁל לְאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן. הִרְחִיצוֹ וְסָכוֹ וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ, וְתָלָה לוֹ כִּיס עַל צַוָּארוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ עַל פֶּתַח שֶׁל זוֹנוֹת. מַה יַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁלֹּא יֶחֱטָא?
R. Ḥija b. Abba sagte im Namen R. Joḥanans: Ein Gleichnis. Einst hatte jemand einen Sohn, den er gebadet, gesalbt, gespeist und getränkt hat; dann hängte er ihm einen Beutel [Geld] an den Hals und setzte ihn an die Tür eines Hurenhauses. Was anderes sollte dieser Sohn tun, als sündigen?
12
אֲמַר רַב אֲחָא בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת: הַיְנוּ דְּאָמְרִי אֱנָשֵׁי "מְלִי כְּרֵסֵיהּ, זְנֵי בִּישֵׁי", שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע יג, ו) כְּמַרְעִיתָם וַיִּשְׂבָּעוּ שָׂבְעוּ וַיָּרָם לִבָּם עַל כֵּן שְׁכֵחוּנִי. רַב נַחְמָן אֲמַר מֵהָכָא: (דברים ח, יד) וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת יי, וְרַבָּנַן אָמְרִי מֵהָכָא: (דברים לא, כ) וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה,
R. Aḥa b. R. Hona sagte im Namen des R. Šešeth: Das ist es, was die Leute sagen: Wessen Bauch voll, ist schlechter Art. So heißt es auch:9 Sie weideten und wurden satt, als sie satt waren, erhob sich ihr Herz; darum vergaßen sie mich. R. Naḥman b. Jiçḥaq sagte: Hieraus:10 Es erhebt sich dein Herz, und du vergißt den Herrn. Die Rabbanan sagten: Hieraus:11 Er ißt, wird satt und fett, und wendet sich ab.
  1. 9 Hos. 13,6.
  2. 10 Dt. 8,14.
  3. 11 Ib. 31,20.
13
וְאִי בָעֵית, אֵימָא מֵהָכָא: (דברים לב, טו) וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אֲמַר רִבִּי יוֹנָתָן: מִנַּיִן שֶׁחָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוֹדָה לוֹ לְמֹשֶׁה? שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע ב, י) וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל.
Wenn du willst, sage ich, hieraus:12 Ješurun wurde fett und schlug aus. R. Šemuél b. Naḥmani sagte im Namen R. Jonathans: Woher, daß der Heilige, gepriesen sei er, zurückgetreten ist und Moše zugestimmt hat? — es heißt:13 Silber habe ich ihr viel gegeben, auch Gold, das sie für den Baa͑l verwendete.
  1. 12 Ib. 32,15.
  2. 13 Hos. 2,10.
14
(שמות לב, ז) וַיְדַבֵּר יי אֶל מֹשֶׁה לֵךְ רֵד, מַאי "לֵךְ רֵד"? אֲמַר רִבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה, רֵד מִגְּדֻלָּתָךְ! כְּלוּם נָתַתִּי לָךְ גְּדֻלָּה אֵלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל? וְעַכְשָׁיו יִשְׂרָאֵל חָטְאוּ, אַתָּה, לְמָה לִי? מִיָּד תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וְלֹא הָיָה לוֹ כֹּחַ לְדַבֵּר. וְכֵיוָן שֶׁאָמַר (דברים ט, יד) "הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם", אָמַר מֹשֶׁה, דָּבָר זֶה תָּלוּי בִּי? מִיָּד עָמַד וְנִתְחַזַּק בַּתְּפִלָּה וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים.
14 Und der Herr sprach zu Moše: Geh, steig hinab. Was bedeutet: geh, steig hinab? R. Elea͑zar erklärte: Der Heilige, gepriesen sei er, sprach zu Moše: Moše, steige von deiner Würde hinab; habe ich dir doch nur um Jisraéls willen Würde verliehen, jetzt, da Jisraél gesündigt, wozu brauche ich deiner!? Sogleich erschlaffte die Kraft Mošes, und er hätte keine Kraft zum Reden. Als er aber sprach:15 laß ab von mir, ich will sie vertilgen, sagte Moše: Es hängt also von mir ab. Sogleich richtete er sich auf, stärkte sich im Gebete und flehte um Erbarmen.
  1. 14 Ex. 32,7.
  2. 15 Dt. 9,14.
15
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וְהָיָה מַכֵּהוּ מַכָּה גְּדוֹלָה, וְהָיָה אוֹהֲבוֹ יוֹשֵׁב לְפָנָיו וּמִתְיָרֵא לוֹמַר לוֹ דָּבָר. אָמַר הַמֶּלֶךְ אִלְמָלֵא אוֹהֲבִי זֶה שֶׁיּוֹשֵׁב לְפָנַי, הֲרַגְתִּיךָ! אָמַר, דָּבָר זֶה תָּלוּי בִּי? מִיָּד עָמַד וְהִצִּילוֹ.
Ein Gleichnis. Ein König zürnte seinem Sohne und versetzte ihm wuchtige Schläge; sein Freund saß vor ihm, fürchtete aber, ihm etwas zu sagen. Dann sprach der König: Wenn nicht dieser mein Freund, vor mir säße, hätte ich dich erschlagen. Da sagte dieser: Es hängt also von mir ab. Sogleich richtete er sich auf und rettete ihn.
16
(שמות לב, י) וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וגו', אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ: אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב, אֵי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ! מְלַמֵּד שֶׁתְּפָסוֹ מֹשֶׁה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאָדָם שֶׁהוּא תּוֹפֵס אֶת חֲבֵרוֹ בְּבִגְדּוֹ, וְאָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵין אֲנִי מַנִּיחָךְ עַד שֶׁתִּמְחוֹל וְתִסְלַח לָהֶם!
16 Jetzt laß mich, daß mein Zorn über sie ergrimme und ich sie verzehre; ich will dich zum großen Volke machen &c. R. Abahu sagte: Wäre dies nicht ein geschriebener Schriftvers, so dürfte man es nicht aussprechen. Dies lehrt, daß Moše den Heiligen, gepriesen sei er, angefaßt hat, wie ein Mensch seinen Nächsten an seinem Gewande anfaßt, und vor ihm gesprochen hat: Herr der Welt, ich lasse dich nicht eher los, als bis du ihnen vergeben und verziehen hast!
  1. 16 Ex. 32,10.
17
(שמות לב, י) וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וגו', אֲמַר רִבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמַה כִּסֵּא שֶׁל שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ בְּשָׁעַת כַּעֲסָךְ, כִּסֵּא שֶׁל רֶגֶל אַחַת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
17 Ich will dich zum großen Volke machen &c. R. Elea͑zar sagte: Moše sprach vor dem Heiligen, gepriesen sei er: Herr der Welt, wenn ein Stuhl mit drei Beinen18 in der Stunde deines Zornes vor dir nicht stehen kann, um wieviel weniger ein Stuhl mit einem Beine!
  1. 17 Ex. 32,10.
  2. 18 Damit sind die drei Erzväter gemeint.
18
וְלֹא עוֹד, אֵלָּא שֶׁיֵּשׁ בִּי בֹּשֶׁת פָּנִים מֵאֲבוֹתַי, עַכְשָׁו יֹאמְרוּ: רְאוּ פַּרְנָס שֶׁהֶעֱמִיד עֲלֵיהֶם, בִּקֵּשׁ גְּדֻלָּה לְעַצְמוֹ וְלֹא בִּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים.
Und nicht nur das, vielmehr schäme ich mich auch vor meinen Vätern; jetzt werden sie sagen: Sehet doch den Verwalter, den er über sie gesetzt hat; er suchte Größe für sich und flehte nicht für sie um Erbarmen.
19
(שמות לב, יא) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יי, אֲמַר רִבִּי אֶלְעָזָר: מְלַמֵּד שֶׁעָמַד מֹשֶׁה בַּתְּפִלָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁהִחְלָהוּ. וְרָב אֲמַר: עַד שֶׁהִתִּיר לוֹ נִדְרוֹ, כְּתִיב הָכָא "וַיְחַל" וּכְתִיב הָתָם (במדבר ל, ג) "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ", וַאֲמַר מָר: הוּא אֵינוֹ מֵיחֵל, אֲבָל אֲחֵרִים מַחְלִין לוֹ.
19 Und Moše betete vor dem Angesicht des Herrn. R. Elea͑zar sagte: Dies lehrt, daß Moše so lange vor dem Heiligen, gepriesen sei er, im Gebete dastand, bis er es bei ihm durchsetzte. Raba sagte: Bis er ihm sein Gelübde löste; hier heißt es: vajeḥal20 und dort21 heißt es: er löse [jeḥal] sein Wort nicht auf, worüber der Meister sagte, er selbst dürfe nicht auflösen, wohl aber dürfen ihm andere auflösen.
  1. 19 Ex. 32,11.
  2. 20 Nur Gleichlaut; ersteres aus חלה bitten, letzteres aus חלל entweihen, auflösen.
  3. 21 Num. 30,3.
20
וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מְלַמֵּד שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ לַמִּיתָה עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות לב, לב) וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ.
Šemuél sagte: Dies lehrt, daß er sich für sie dem Tode ausgesetzt hat, denn es heißt:22 wenn nicht, so streiche mich aus deinem Buche.
  1. 22 Ex. 32,32.
21
אֲמַר רָבָא אֲמַר רַב יִצְחָק: מְלַמֵּד שֶׁהִחְלָה עֲלֵיהֶם מִדַּת רַחֲמִים.
Raba im Namen R. Jiçḥaqs sagte: Dies lehrt, daß er die Eigenschaft des Erbarmens auf sie gewälzt23 hat.
  1. 23 הול kreisen.
22
וְרַבָּנַן אָמְרִי: מְלַמֵּד שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חֻלִּין הוּא לָךְ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה!
Die Rabbanan sagten: Dies lehrt, daß Moše vor dem Heiligen, gepriesen sei er, gesprochen hat: Herr der Welt, es wäre eine Entweihung24 für dich, dies zu tun.
  1. 24 Nur Gleichlaut; ersteres aus חלה bitten, letzteres aus חלל entweihen, auflösen.
23
וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יי. תַּנְיָא: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁעָמַד מֹשֶׁה בַּתְּפִלָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁאֲחָזַתּוּ אֲחִילוּ. מַאי אֲחִילוּ? אֲמַר רִבִּי אֶלְעָזָר: אֵשׁ שֶׁל עֲצָמוֹת. מַאי אֵשׁ שֶׁל עֲצָמוֹת? אֲמַר אַבַּיֵי: אִשָּׁתָא דְּגַרְמֵי.
Und Moše betete vor dem Angesicht des Herrn. Es wird gelehrt: R. Elie͑zer der Große sagte: Dies lehrt, daß Moše vor dem Heiligen, gepriesen sei er, im Gebete dastand, bis ihn ein Fieber ergriff. — Was heißt Fieber? R. Elea͑zar sagte: Ein Feuer der Knochen. — Was heißt Feuer der Knochen? Abajje sagte: Knochenfieber25.
  1. 25 Im Text aram. Übersetzung der hebr. Worte.
24
(שמות לב, יג) זָכוֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ. מַאי "בָּךְ"? אֲמַר רִבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִלְמָלֵא נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, הָיִיתִי אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁשָּׁמַיִם וָאָרֶץ בְּטֵלִים, כָּךְ שְׁבוּעָתָךְ בְּטֵלָה, וְעַכְשָׁיו שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, מַה שִּׁמְךָ הַגָּדוֹל חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, כָּךְ שְׁבוּעָתָךְ קַיֶּמֶת לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
26 Gedenke doch deiner Knechte Abraham, Jiçḥaq und Ja͑qob, denen du bei dir geschworen hast. Was heißt: bei dir? R. Elea͑zar sagte: Moše sprach vor dem Heiligen, gepriesen sei er: Herr der Welt, hättest du ihnen bei Himmel und Erde geschworen, so könnte man sagen: wie Himmel und Erde einst aufhören werden, so kann auch dein Schwur aufhören; du hast aber bei deinem großen Namen geschworen: wie dein großer Name in alle Ewigkeit lebt und besteht, so besteht auch dein Schwur in alle Ewigkeit.
  1. 26 Ex. 32,13.
25
(שמות לב, יג) וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי. הַאי "אֲשֶׁר אָמַרְתִּי", "אֲשֶׁר אָמַרְתָּ" מִבָּעֵי לֵיהּ!
27 Du hast zu ihnen gesprochen: Ich will eueren Samen wie die Sterne des Himmels mehren; und dies ganze Land, von dem ich gesprochen habe. Wieso von dem ich gesprochen habe, es sollte ja heißen: von dem du gesprochen hast!?
  1. 27 Ex. 32,13.
26
אֲמַר רִבִּי אֶלְעָזָר: עַד כָּאן דִּבְרֵי תַּלְמִיד, מִכָּאן וְאֵילָךְ דִּבְרֵי הָרַב. וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: אֵלּוּ וְאֵלּוּ דִּבְרֵי תַּלְמִיד, אֵלָּא כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דְּבָרִים שֶׁאָמַרְתָּ לִי "לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל" בִּשְׁמִי, הָלַכְתִּי וְאָמַרְתִּי לָהֶם בִּשְׁמָךְ, עַכְשָׁו מָה אֲנִי אוֹמֵר לָהֶם?
R. Elea͑zar sagte: Bis hierher sind es die Worte des Schülers, von hier ab sind es die Worte des Meisters. R. Šemuél b. Naḥmani aber sagte: Sowohl diese wie jene sind Worte des Schülers, aber Moše sprach vor dem Heiligen, gepriesen sei er, wie folgt: Herr der Welt, es ist dein Wort, das du zu mir gesagt hast: geh, sage es Jisraél in meinem Namen; ich ging und sagte es ihnen in deinem Namen; was aber soll ich ihnen jetzt sagen?
27
(במדבר יד, טז) מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת יי. "יָכֹל יי" מִבָּעֵי לֵיהּ!
28 Weil es außer Macht des Herrn ist. Warum ‘außer Macht’, es sollte ja heißen: [nicht] vermag29 der Herr!?
  1. 28 Num. 14,16.
  2. 29 Warum die fem. Form?
28
אֲמַר רִבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַכְשָׁו יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם: תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ כַּנְּקֵבָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַצִּיל. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: וַהֲלֹא כְּבָר רָאוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי לָהֶם עַל הַיָּם! אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲדַיִן יֵשׁ לָהֶם לוֹמַר: לְמֶלֶךְ אֶחָד יָכוֹל לַעֲמוֹד, לִשְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד!
R. Elea͑zar sagte: Moše sprach vor dem Heiligen, gepriesen sei er: Die Völker der Welt würden dann sagen, seine Kraft ist wie die eines Weibes erschlafft, er vermag nicht zu retten. Da sprach der Heilige, gepriesen sei er, zu Moše: Haben sie nicht bereits die Wunder und Machttaten gesehen, die ich ihnen am Meere erwiesen habe!? Moše aber erwiderte: Herr der Welt, immerhin können sie sagen: gegen einen König konnte er bestehen, gegen einunddreißig30 Könige kann er nicht bestehen.
  1. 30 Cf. Jos. 12,24.
29
אֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִן שֶׁחָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוֹדָה לוֹ לְמֹשֶׁה? שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר יד, כ) וַיֹּאמֶר יי סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ, תָּנֵי דְּבֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל: כִּדְבָרֶיךָ עֲתִידִים אֻמּוֹת הָעוֹלָם לוֹמַר כֵּן.
R. Joḥanan sagte: Woher, daß der Heilige, gepriesen sei er, später Moše zustimmte? — es heißt:31 der Herr sprach: Vergeben habe ich gemäß deinem Worte. In der Schule R. Jišma͑éls wurde gelehrt: Gemäß deinem Worte; die Völker der Welt werden dereinst wie folgt sagen:
  1. 31 Num. 14,20.
30
אַשְׁרֵי תַלְמִיד שֶׁרַבּוֹ מוֹדֶה לוֹ.
wohl dem Schüler, dem sein Meister zustimmt.
31
(במדבר יד, כא) וְאוּלָם חַי אָנִי, אֲמַר רָבָא אֲמַר רַב יִצְחָק, מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה, הֶחֱיִתַנִי בְּדְבָרֶיךָ.
32 Indeß, so wahr ich lebe. Raba sagte im Namen R. Jiçḥaqs: Dies lehrt, daß der Heilige, gepriesen sei er, zu Moše sprach: Moše, du hast mich durch Worte belebt.
  1. 32 Ib. V. 21.
32
דָּרַשׁ רִבִּי שַׁמְלַאי, לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שְׁבָחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל. מְנָלַן? מִמֹּשֶׁה, דִּכְתִיב: (דברים ג, כג) וָאֶתְחַנָּן אֶל יי בָּעֵת הַהִיא, וּכְתִיב: אֲדֹנָי יי, אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה, אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ. וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן. (סִימָן מעשי"ם צדק"ה קרב"ן כה"ן תעני"ת מנע"ל ברז"ל)
R. Šamlaj trug vor: Stets trage man zuerst die Lobpreisung des Heiligen, gepriesen sei er, vor und nachher bete man. Woher dies? — Von Moše, denn es heißt:33 in dieser Zeit flehte ich vor dem Herrn, und es heißt: Herr, Gott, du hast begonnen deinem Knechte deine Größe und starke Hand zu zeigen. Denn wo ist ein Gott im Himmel oder auf Erden, der gleich deinen Werken und deinen Machttaten tun könnte. Nachher34 erst heißt es: ich möchte doch hinübergehen und das schöne Land sehen &c.
  1. 33 Dt. 3,23.
  2. 34 Ib. V. 25.
33
(Merkzeichen: Werke, Wohltätigkeit, Opfer, Priester, Fasten, Verschluss, Eisen.)

Berachot 32b

1
אֲמַר רִבִּי אֶלְעָזָר: גְּדוֹלָה תְּפִלָּה יוֹתֵר מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁאֵין לָךְ גָּדוֹל בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ, אַף עַל פִּי כֵן, לֹא נַעֲנָה אֵלָּא בַּתְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ג, כו) אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי וּסְמִיךְ לֵיהּ, עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה.
R. Elea͑zar sagte: Größer ist das Gebet als gute Taten, denn du hast ja keinen größeren in guten Taten als unseren Meister Moše, dennoch wurde er nur durch das Gebet erhört, wie es heißt:35 fahre nicht fort, weiter zu mir zu reden, und darauf folgt:36 steige hinauf auf den Gipfel des Pisga.
  1. 35 Ib. V. 26.
  2. 36 Ib. V. 27.
2
וַאֲמַר רִבִּי אֶלְעָזָר: גְּדוֹלָה תַּעֲנִית יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה. מַאי טַעֲמָא? זֶה בְּגוּפוֹ וְזֶה בְּמָמוֹנוֹ.
Ferner sagte R. Elea͑zar: Größer ist das Fasten als Almosengaben. Weshalb? — Jenes [übt er] mit seinem Körper, dieses mit seinem Gelde.
3
וַאֲמַר רִבִּי אֶלְעָזָר: גְּדוֹלָה תְּפִלָּה יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו א, יא) לָמָּה לִי רֹב זִבְחֵיכֶם, וּכְתִיב: וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם.
Ferner sagte R. Elea͑zar: Größer ist das Gebet als die Opfer, denn es heißt:37 wozu mir die Menge euerer Schlachtopfer, und es heißt ferner:38 auch wenn ihr euere Hände ausbreitet.
  1. 37 Jes. 1,11.
  2. 38 Ib. V. 15.
4
אֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן: כָּל כֹּהֵן שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו א, טו) יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ.
(R. Joḥanan sagte: Ein Priester, der einen Menschen erschlagen hat, erhebe seine Hände nicht39, denn es heißt:40 Euere Hände sind voll Blut.)
  1. 39 Zum Priestersegen.
  2. 40 Ib. V. 15.
5
וַאֲמַר רִבִּי אֶלְעָזָר: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (איכה ג, ח) גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתָם תְּפִלָּתִי. וְאַף עַל פִּי שֶׁשַּׁעֲרֵי תְּפִלָּה נִנְעֲלוּ, שַׁעֲרֵי דִּמְעָה לֹא נִנְעֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים לט, יג) שִׁמְעָה תְפִלָּתִי יי וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ.
Ferner sagte R. Elea͑zar: Seit dem Tage, da das Heiligtum zerstört worden ist, sind die Pforten des Gebetes verschlossen, wie es heißt:41 auch wenn ich schreie und wehklage, verschloß er mein Gebet. Obgleich aber die Pforten des Gebetes verschlossen sind, die Pforten der Tränen sind nicht verschlossen, denn es heißt:42 erhöre mein Gebet, o Herr, horche auf mein Wehklagen, zu meinen Tränen wirst du ja nicht schweigen.
  1. 41 Thr. 3,8.
  2. 42 Ps. 39,13.
6
רָבָא לָא גְּזַר תַּעֲנִיתָא בְּיוֹמָא דְּעֵיבָא, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: (איכה ג, מד) סַכֹּתָה בֶּעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה.
Raba pflegte an einem wolkigen Tage kein Fasten anzuordnen, weil es heißt:43 du hast dich mit einer Wolke bedeckt, daß kein Gebet durchdringe.
  1. 43 Thr. 3,44.
7
וַאֲמַר רִבִּי אֶלְעָזָר: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נִפְסְקָה חוֹמַת בַּרְזֶל בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (יחזקאל ד, ג) וְאַתָּה קַח לְךָ מַחֲבַת בַּרְזֶל וְנָתַתָּה אוֹתָהּ קִיר בַּרְזֶל בֵּינְךָ וּבֵין הָעִיר.
Ferner sagte R. Elea͑zar: Seit dem Tage, da das Heiligtum zerstört worden ist, ist die eiserne Wand zwischen Jisraél und seinem Vater im Himmel durchbrochen, denn es heißt:44 und du nimm eine eiserne Pfanne und laß sie eine eiserne Wand sein zwischen dir und der Stadt.
  1. 44 Ez. 4,3.
8
אָמַר רִבִּי חָנִין אָמַר רִבִּי חֲנִינָא: כָּל הַמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ, אֵין תְּפִלָּתוֹ חוֹזֶרֶת רֵיקָם. מְנָא לַן? מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ט, כו) וְאֶתְפַּלֵּל אֶל יי, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: וַיִּשְׁמַע יי אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִיא.
R. Ḥanin sagte im Namen R. Ḥaninas: Wer sein Gebet lange ausdehnt, dem kehrt das Gebet nicht unerfüllt zurück. Woher uns dies? — Von unserem Meister Moše, denn es heißt:45 ich betete zum Herrn, sodann folgt:46 und der Herr erhörte mich auch diesmal. —
  1. 45 Dt. 9,26.
  2. 46 Ib. 10,10.
9
אִינִי? וְהָא אֲמַר רִבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ וּמְעַיֵּן בָּהּ, סוֹף בָּא לִידֵי כְּאֵב לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי יג, יב) תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי יג, יב) וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה, וְאֵין עֵץ חַיִּים אֵלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ג, יח) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. לָא קַשְׁיָא: הָא דְּמַאֲרִיךְ וּמְעַיֵּן בָּהּ, הָא דְּמַאֲרִיךְ וְלֹא מְעַיֵּן בָּהּ.
Dem ist ja nicht so, R. Ḥija b. Abba sagte ja im Namen R. Joḥanans, wer sein Gebet lange ausdehnt und [auf Erfüllung] sinnt, bekomme endlich Herzweh, denn es heißt:47 hingezogenes Hoffen48 macht das Herz weh. — Weiches Mittel gibt es für ihn? — Er befasse sich mit der Tora, denn es heißt:49 aber ein Baum des Lebens ist der erfüllte Wunsch, und nichts anderes ist ein Baum des Lebens als die Tora, denn es heißt:50 ein Baum des Lebens ist sie denen, die an ihr festhalten. — Das ist kein Widerspruch; dieses, wenn er es lange ausdehnt und [auf Erfüllung] sinnt, jenes, wenn er es lange ausdehnt und nicht darauf sinnt.
  1. 47 Pr. 13,12.
  2. 48 תוחלת (aus יחל hoffen) wird von חלה bitten, besänftigen abgeleitet.
  3. 49 Pr. 13,12.
  4. 50 Pr. 3,18.
10
אָמַר רִבִּי חַמָּא בֵּרִבִּי חֲנִינָא: אִם רָאָה אָדָם שֶׁהִתְפַּלֵּל וְלֹא נַעֲנָה, יַחֲזֹר וְיִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים כז, יד) קַוֵּה אֶל יי חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יי.
R. Ḥama b. R. Ḥanina sagte: Wenn jemand sieht, daß er gebetet und nicht erhört worden ist, so wiederhole er und bete nochmals, denn es heißt:51 hoffe auf den Herrn, sei stark, dein Herz fasse Mut, und hoffe auf den Herrn.
  1. 51 Ps. 27,14.
11
תָּנוּ רַבָּנַן: אַרְבָּעָה צְרִיכִין חִזּוּק, וְאֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה, וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, תְּפִלָּה, וְדֶרֶךְ אֶרֶץ.
Die Rabbanan lehrten: Vier Dinge benötigen der Stärkung, und zwar: die Tora, die guten Werke, das Gebet und die Berufstätigkeit.
12
תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: (יהושע א, ז) רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה, חֲזַק בַּתּוֹרָה, וֶאֱמַץ בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים.
Woher dies von der Tora und den guten Werken? —Es heißt:52 nur sei stark und sehr fest, zu beobachten und zu üben, wie die ganze Tora; stark: in der Tora, fest: in den guten Werken.
  1. 52 Jos. 1,7.
13
תְּפִלָּה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: קַוֵּה אֶל יי חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יי.
Woher dies vom Gebete? — Es heißt: hoffe auf den Herrn, sei stark, dein Herz fasse Mut, und hoffe auf den Herrn. —
14
דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל ב י, יב) חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ, וַיי יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו.
Woher dies von der Berufstätigkeit? — Es heißt:53 sei stark und laß uns stark sein für unser Volk &c.
  1. 53 iiSam. 10,12.
15
(ישעיהו מט, יד) וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי יי וַאדֹנָי שְׁכֵחָנִי. הַיְנוּ עֲזוּבָה הַיְנוּ שְׁכוּחָה! אֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָדָם נוֹשֵׂא אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, זוֹכֵר מַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָה, אַתָּה עֲזַבְתַּנִי וּשְׁכַחְתַּנִי!
54 Und Çijon sprach: Verlassen hat mich der Herr, der Herr hat mich vergessen! Verlassen ist ja dasselbe, was vergessen!? Reš Laqiš erklärte: Die Gemeinschaft Jisraél sprach vor dem Heiligen, gepriesen sei er: Herr der Welt, wenn ein Mann ein Weib nach seinem ersten Weibe heiratet, so gedenkt er der Taten seines ersten Weibes, du aber hast mich verlassen und vergessen:55 Vergißt ein Weib ihren Säugling?
  1. 54 Jes. 49,14.
  2. 55 Ib. V. 15.
16
אֲמַר לַהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בִּתִּי, שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת בָּרָאתִי בָּרָקִיעַ, וְעַל כָּל מַזָּל וּמַזָּל, בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים חַיִל, וְעַל כָּל חַיִל וְחַיִל, בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים לֶגְיוֹן, וְעַל כָּל לֶגְיוֹן וְלֶגְיוֹן, בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים רַהֲטוֹן, וְעַל כָּל רַהֲטוֹן וְרַהֲטוֹן, בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים קַרְטוֹן, וְעַל כָּל קַרְטוֹן וְקַרְטוֹן, בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים גַּסְטְרָא, וְעַל כָּל גַּסְטְרָא וְגַסְטְרָא, תָּלִיתִי בּוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה אַלְפֵי רִבּוֹא כּוֹכָבִים, כְּנֶגֶד יְמוֹת הַחַמָּה. וְכֻלָּן לֹא בָּרָאתִי אֵלָּא בִּשְׁבִילֵךְ, וְאַתְּ אָמַרְתְּ עֲזַבְתַּנִי וּשְׁכַחְתַּנִי!
Der Heilige, gepriesen sei er, sprach sodann zu ihr: Meine Tochter, zwölf Sternbilder erschuf ich an der Himmelswölbung; jedem Sternbilde erschuf ich dreißig Heere56, jedem Heere erschuf ich dreißig Legionen, jeder Legion erschuf ich dreißig Rotten, jeder Rotte erschuf ich dreißig Cohorten, jeder Cohorte erschuf ich dreißig Castren und jedem Castrum habe ich dreihundertfünfundsechzigtausend Myriaden Sterne angehängt, entsprechend den Tagen des Sonnenjahres; sie alle erschuf ich nur deinetwegen, und du sagst: verlassen hast du mich und vergessen!
  1. 56 Eigentl. Heerführer usw.
17
(ישעיהו מט, טו) הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּלוּם אֶשְׁכַּח עוֹלוֹת אֵילִים וּפִטְרֵי רְחָמִים שֶׁהִקְרַבְתָּ לְפָנַי בַּמִּדְבָּר? אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹאִיל וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדָךְ, שֶׁמָּא לֹא תִּשְׁכַּח לִי מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל? אָמַר לָהּ: (ישעיהו מט, טו) גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה.
Vergißt ein Weib ihren Säugling? Der Heilige, gepriesen sei er, sprach: Kann ich denn die Brandopfer, Widder und Erstgeborenen vergessen, die du mir in der Wüste dargebracht hast!? Sie sprach dann zu ihm: Herr der Welt, da es keine Vergessenheit vor dem Throne deiner Herrlichkeit gibt, so vergißt du mir vielleicht auch das Ereignis mit dem Kalb nicht? Er erwiderte ihr:57 auch diese58 werden vergessen.
  1. 57 Ib. V. 15.
  2. 58 ‘Diese’, Anspielung auf das gold. Kalb, von dem es heißt (Ex. 32,4): Diese sind &c.
18
אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹאִיל וְיֵשׁ שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדָךְ, שֶׁמָּא תִּשְׁכַּח לִי מַעֲשֵׂה סִינַי? אָמַר לָהּ: (ישעיהו מט, טו) וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ.
Sie sprach dann vor ihm: Herr der Welt, wenn es eine Vergessenheit vor dem Throne deiner Herrlichkeit gibt, so vergißt du mir vielleicht auch das Ereignis am Sinaj? Er erwiderte ihr:59 Ich60 aber vergesse deiner nicht.
  1. 59 Ib. V. 15.
  2. 60 ‘Ich’, Anspiel, auf das Zehngebot, das mit ‘Ich’ beginnt.
19
וְהַיְנוּ דַּאֲמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רִבִּי אוֹשַׁעְיָא: מַאי דִּכְתִיב: גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה? זֶה מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ? זֶה מַעֲשֵׂה סִינַי.
Das ist es, was R. Elea͑zar im Namen R. Oša͑jas sagte: Es heißt: auch diese werden vergessen; dies bezieht sich auf das Ereignis mit dem Kalb; ich aber vergesse deiner nicht, dies bezieht sich auf das Ereignis am Sinaj.
20
חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת.
DIE FRÜHEREN FROMMEN PFLEGTEN EINE STUNDE ZU VERWEILEN.
21
מְנָא הָנֵי מִלֵּי? אֲמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אֲמַר קְרָא: (תהלים פד, ה) אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ.
Woher dies? R. Jehošua͑ b. Levi erwiderte: Die Schrift sagt:61 Heil denen, die in deinem Hause weilen.
  1. 61 Ps. 84,5.
22
וַאֲמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ לִשְׁהוֹת שָׁעָה אַחַת אַחַר תְּפִלָּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים קמ, יד) אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ.
Ferner sagte R. Jehošua͑ b. Levi: Der Betende soll eine Stunde nach seinem Gebete verweilen, denn es heißt:62 wahrlich, die Gerechten werden deinem Namen danken, und die Redlichen werden vor deinem Angesichte weilen.
  1. 62 Ib. 140,14.
23
תַּנְיָא נַמֵי הָכִי: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁהֶא שָׁעָה אַחַת קוֹדֵם תְּפִלָּתוֹ, וְשָׁעָה אַחַת אַחַר תְּפִלָּתוֹ. קוֹדֵם תְּפִלָּתוֹ מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ. לְאַחַר תְּפִלָּתוֹ מִנַּיִן? דִּכְתִיב: אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ.
Desgleichen wird gelehrt: Der Betende soll eine Stunde vor seinem Gebete und eine Stunde nach seinem Gebete verweilen. — Woher, daß vor seinem Gebete? — Es heißt: Heil denen, die in deinem Hause weilen. — Woher, daß nach seinem Gebete? — Es heißt: wahrlich, die Gerechten werden deinem Namen danken und die Redlichen werden vor deinem Angesichte weilen.
24
תָּנוּ רַבָּנַן: חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים, הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת, וּמִתְפַּלְּלִין שָׁעָה אַחַת, וְחוֹזְרִין וְשׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת. וְכִי מֵאַחַר שֶׁשּׁוֹהִין תֵּשַׁע שָׁעוֹת בַּיּוֹם בַּתְּפִלָּה, תּוֹרָתָן הֵיאָךְ מִשְׁתַּמֶּרֶת וּמְלַאכְתָּן הֵיאָךְ נַעֲשֵׂית?
Die Rabbanan lehrten: Die früheren Frommen pflegten eine Stunde zu verweilen, eine Stunde zu beten, dann wiederum eine Stunde zu verweilen. Wenn sie aber neun Stunden täglich mit ihrem Gebete verbrachten, wieso wurde ihr Studium bewahrt, und wie wurde ihre Arbeit verrichtet!? —
25
אֵלָּא, מִתּוֹךְ שֶׁחֲסִידִים הֵם, תּוֹרָתָם מִשְׁתַּמֶּרֶת וּמְלַאכְתָּן מִתְבָּרֶכֶת.
Doch, da sie Fromme waren, wurde ihr Studium bewahrt und ihre Arbeit gesegnet.
26
אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ לֹא יְשִׁיבֶנּוּ.
SELBST WENN EINEN DER KÖNIG GRÜSST, ERWIDERE MAN IHM NICHT.
27
אֲמַר רַב יוֹסֵף: לֹא שָׁנוּ אֵלָּא לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לְמַלְכֵי הַגּוֹיִים פּוֹסֵק.
R. Joseph sagte: Dies haben sie nur in Bezug auf Könige Jisraéls gelehrt, bei Königen der weltlichen Völker unterbreche man wohl.
28
מֵיתִיבִי: הַמִּתְפַּלֵּל וְרָאָה אַנָּס בָּא כְּנֶגְדּוֹ, רָאָה קָרוֹן בָּא כְּנֶגְדּוֹ, לֹא יְהֶא מַפְסִיק אֵלָּא מְקַצֵּר וְעוֹלֶה.
Man wandte ein: Wenn jemand betet und einen Gewalttäter auf sich zukommen sieht, einen Wagen auf sich zukommen sieht, so unterbreche er nicht, sondern kürze ab und gehe weiter!? —
29
לָא קַשְׁיָא: הָא דְּאֶפְשָׁר לְקַצֵּר וְהָא דְּלָא אֶפְשָׁר לְקַצֵּר; אֶפְשָׁר לְקַצֵּר, מְקַצֵּר, וְאִי לָא, מַפְסִיק.
Das ist kein Widerspruch, wenn man kürzen kann, kürze man, wenn nicht, unterbreche man.
30
תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בַּדֶּרֶךְ, בָּא שָׂר אֶחָד וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְלֹא הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם. הִמְתִּין לוֹ עַד שֶׁסִּיֵּם תְּפִלָּתוֹ. לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם תְּפִלָּתוֹ אָמַר לוֹ: רֵיקָא! וַהֲלֹא כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם: (דברים ד, ט) רַק הִשָּׁמֵר לְךָ וּשְׁמוֹר נַפְשְׁךָ, וּכְתִיב: (דברים ד, טו) וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם! כְּשֶׁנָּתַתִּי לָךְ שָׁלוֹם, לָמָּה לֹא הֶחֱזַרְתָּ לִי שָׁלוֹם? אִם הָיִיתִי חוֹתֵךְ רֹאשָׁךְ בְּסַיִף, מִי הָיָה תּוֹבֵעַ אֶת דָּמָךְ מִיָּדִי?
Die Rabbanan lehrten: Einst ereignete es sich mit einem Frommen, daß er auf der Reise betete, und als ein Hegemon63 herankam und ihn grüßte, erwiderte er ihm den Gruß nicht. Dieser wartete, bis er sein Gebet beendete, und nachdem er sein Gebet beendet hatte, sprach er zu ihm: Wicht, heißt es nicht in euerer Tora:64 nur hüte dich und bewahre deine Seele; ferner heißt es:65 hütet euch sehr für euere Seelen!? Warum hast du, nachdem ich dich gegrüßt, mir den Gruß nicht erwidert? Wenn ich dein Haupt mit einem Schwerte abschlagen würde, wer würde dein Blut von meiner Hand fordern!?
  1. 63 Griech. Amtsname (Feldherr, Befehlshaber), übertragen für Herrscher, Fürst; in den kursierenden Ausgaben überall von der Zensur gestrichen.
  2. 64 Dt. 4,9.
  3. 65 Ib. V. 15.
31
אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֲפַיְּסָךְ בִּדְבָרִים! אָמַר לוֹ: אִלּוּ הָיִיתָ עוֹמֵד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, וּבָא חֲבֵרָךְ וְנָתַן לָךְ שָׁלוֹם, הָיִיתָ
Jener erwiderte: Warte etwas, ich will dich mit Worten besänftigen. Er sprach zu ihm: Wenn du vor einem König von Fleisch und Blut stündest und dein Freund käme und dich grüßte, würdest du