Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ואתחנן. אֵין חִנּוּן בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן מַתְּנַת חִנָּם – אַעַ"פִּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לַצַּדִּיקִים לִתְלוֹת בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים אֵין מְבַקְּשִׁים מֵאֵת הַמָּקוֹם אֶלָּא מַתְּנַת חִנָּם, (לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן אָמַר לוֹ בִּלְשׁוֹן וָאֶתְחַנַּן); דָּ"אַ זֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנִּקְרֵאת תְּפִלָּה, כִּדְאִיתָא בְּסִפְרֵי:
בעת ההוא. לְאַחַר שֶׁכָּבַשְׁתִּי אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג דִּמִּיתִי שֶׁמָּא הֻתַּר הַנֶּדֶר:
לאמר. זֶה אֶחָד מִגּ' מְקוֹמוֹת שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֵינִי מַנִּיחֲךָ עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי אִם תַּעֲשֶׂה שְׁאֵלָתִי אִם לָאו (ספרי):
Ich flehte, חנן hat überall die Bedeutung, um eine unverdiente 23 Gabe bitten; obschon die Frommen ihre Bitte mit ihren guten Werken begründen könnten, flehen sie zum Ewigen doch nur um eine unverdiente Gabe; weil Er zu ihm gesprochen hatte (Exod. 33, 19), ich erweise Gnade, dem ich Gnade erweisen will, betete er auch zu Ihm mit dem Ausdruck ואתחנן; andere Erklärung: es ist dies einer von den zehn Ausdrücken, mit denen das Gebet bezeichnet wird, wie im Sifre steht (Sifre). In jener Zeit, nachdem ich das Land Sichons und Ogs eingenommen hatte, dachte ich, das Gelübde sei vielleicht aufgehoben (Sifre). כאמר dies ist eine der drei Stellen, an denen Mosche vor dem Ewigen sprach, ich lasse dich nicht, bis du mir kundgetan, ob du meine Bitte erfüllst oder nicht (Sifre).
II. WA-ETCHANAN
(KAPITEL III, 23—VII, 11)
III, 23—IV, 40. FORTSETZUNG DER
ERSTEN REDE MOSIS
23.—29. MOSIS GEBET UND SEINE VERWERFUNG
Die Siege über. die Emori-Könige — Liebeserweisungen Gottes für Sein Volk — erweckten in Moses wieder die Hoffnung, doch noch selbst »das schöne Land, das jenseits des Jordan«, sehen zu dürfen. Aber es sollte nicht ein. Er durfte es wohl von weitem sehen, aber er sollte es nicht betreten. Die Zukunft mußte er Josua, seinem Nachfolger, überlassen.
Und ich flehete. Er begründet seine Bitte nicht mit seinem im Dienst Israels verbrachten Leben, sondern er erbittet nur einen Gnadenakt von Gott (Raschi).
ואתחנן , כל לשון תחנה אינו אלא בקשת המתנה מאת השם לא לגמול על מעש' הטוב , וכן דעת רש"י וטעם ואתחנן וכבר התחננתי , כי כאשר הזכי' יהושע ואמר צויתיו לאמר עיניך הראות וגו' (לעיל כ"א) , יאמר הנה אנכי כבר התחננתי אל ה' לעבור את הארץ , אך ה' מנעני מראות את הארץ הטובה לכן צויתי את יהושע (דעת הראב"ע) וכן בתרגום אשכנזי · וטעם בעת ההיא כמו שכתב הרמב"ן , בעת הנזכרת שכבשתי סיחן ועוג והתחלתי להלחם בעממין שנתנו לישראל וחלקתי הארץ לשני השבטים , והי' זה כאשר נאמר לו עלה אל העברי', הזה (דברי' ל"ב מ"ט) כי אז בקש רחמים והתחנן התחנה הזאת, וכאשר לא שמע השם אליו, חזר והתפלל יפקוד ה' אלקי הרוחות איש על העדה (במדב' כ"ז ט"ז), כמו שנזכר שם וזהו וצו את יהושע הבא בסמוך בפרשה :
V. 23. חנן .אתחנן (siehe Bereschit 6, 8). חנן: gewähren, חן Gewährungswürdigkeit, חַנֵן nur Prov. 26, 25 Gewährung suchen. התחנן entweder: sich (lat.) Gewährung suchen, oder (accus.) sich gewährungswürdig zu machen suchen. Die Konstruktion mit אל spricht für das letzte. Es ist eine reflexive Einwirkung auf das eigene Innere, es in Beziehung zu Gott seines gewährenden Wohlwollens würdig zu machen. So wird auch Berachot 30b aus dem Begriffe התחנן die Aufgabe für den zum Gebete Schreitenden gefasst, sich also vorher in seinem Innern zu sammeln, כדי שתתחונן דעתו עליו, daß sein Sinn die entsprechende Stimmung gewinne. בעת ההיא (siehe Bamidbar 27, 12).