Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ויצר אתו בחרט. יֵשׁ לְתַרְגְּמוֹ בִשְׁנֵי פָנִים, הָאֶחָד וַיָּצַר – לְשׁוֹן קְשִׁירָה, בַּחֶרֶט – לְשׁוֹן סוּדָר, כְּמוֹ וְהַמִּטְפָּחוֹת וְהָחֲרִיטִים (ישעיהו ג'), וַיָּצַר כִּכְּרַיִם כֶּסֶף בִּשְׁנֵי חֲרִטִים (מלכים ב ה'), וְהַשֵּׁנִי וַיָּצַר – לְשׁוֹן צוּרָה, בַּחֶרֶט – כְּלֵי אֻמָּנוּת הַצּוֹרְפִין שֶׁחוֹרְצִין וְחוֹרְתִין בּוֹ צוּרוֹת בְּזָהָב, כְּעֵט סוֹפֵר הַחוֹרֵת אוֹתִיּוֹת בְּלוּחוֹת וּפִנְקָסִין, כְּמוֹ וּכְתֹב עָלָיו בְּחֶרֶט אֱנוֹשׁ (ישעיהו ח'), וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס וְצַר יָתֵיהּ בְּזִיפָא, לְשׁוֹן זִיּוּף, הוּא כְּלִי אֻמָּנוּת שֶׁחוֹרְצִין בּוֹ בְּזָהָב אוֹתִיּוֹת וּשְׁקֵדִים, שֶׁקּוֹרִין בְּלַעַז ניי"ל, וּמְזַיְּפִין עַל יָדוֹ חוֹתָמוֹת:
עגל מסכה. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִיכוֹ לָאוּר בְּכוּר, בָּאוּ מְכַשְּׁפֵי עֵרֶב רַב שֶׁעָלוּ עִמָּהֶם מִמִּצְרַיִם וַעֲשָׂאוּהוּ בִכְשָׁפִים; וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִיכָה הָיָה שָׁם, שֶׁיָּצָא מִתּוֹךְ דִּמּוֹסֵי בִּנְיָן שֶׁנִּתְמַעֵךְ בּוֹ בְּמִצְרַיִם, וְהָיָה בְיָדוֹ שֵׁם וְטַס שֶׁכָּתַב בּוֹ מֹשֶׁה "עֲלֵה שׁוֹר" "עֲלֵה שׁוֹר" לְהַעֲלוֹת אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף מִתּוֹךְ נִילוּס – וְהִשְׁלִיכוֹ לְתוֹךְ הַכּוּר וְיָצָא הָעֵגֶל (תנחומא):
מסכה. לְשׁוֹן מַתֶּכֶת; דָּ"אַ קכ"ה קַנְטְרִין זָהָב הָיוּ בוֹ כְּגִימַטְרִיָּא שֶׁל מַסֵּכָה (שם):
אלה אלהיך. וְלֹא נֶאֱמַר אֵלֶּה אֱלֹהֵינוּ, מִכָּאן שֶׁעֵרֶב רַב שֶׁעָלוּ מִמִּצְרַיִם הֵם שֶׁנִּקְהֲלוּ עַל אַהֲרֹן וְהֵם שֶׁעֲשָׂאוּהוּ, וְאַחַר כָּךְ הִטְעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל אַחֲרָיו (שם):
Er formte es mit dem Meißel; 4 das kann man auf zwei Weisen übersetzen, die eine ist, ויצר in der Bedeutung einbinden und בחרט in der Bedeutung Tuch zu nehmen, wie (Jeschajahu 3, 22), die Bänder und Tücher, (II Kön. 5, 23) und er band zwei Talente Silber in zwei Tücher ein; und die andere ist, ויצר in der Bedeutung formen und בחרט als Handwerksgerät der Goldschmiede, mit dem sie Formen ins Gold schneiden und meißeln, gleich dem Stift des Schreibers, der Buchstaben auf Tafeln und Wachstäfelchen eingräbt; wie (Jeschajahu 8, 1), und schreibe darauf mit Menschengriffel; so übersetzt auch Onkelos, er formte es mit dem Meißel; das Wort חרט bedeutet ein Handwerksgerät, mit dem man Buchstaben und Figuren ins Gold einschneidet, was man in anderen Sprachen gravieren nennt; man sticht auch damit Siegel. Ein gegossenes Kalb, als er es im Feuer in den Tiegel geworfen hatte, kamen Zauberer des Mischvolkes, das mit ihnen aus Ägypten heraufgezogen war, und machten mit Zauberei ein Kalb; manche sagen, Micha war dort, der aus den Reihen des Baues, in den er in Ägypten schon hineingedrückt worden, herausgezogen worden war; er besaß den Schem und die Tafel, auf welche Mosche geschrieben, steige empor, Stier, steige empor, Stier, um den Sarg von Josef aus dem Nil emporsteigen zu machen; sie warf er in den Tiegel, und da ging das Kalb daraus hervor (Midrasch Tanchuma). Aus Guß, bedeutet Metallguß; andere Erklärung: 125 Talente Gold waren daran gleich dem Zahlenwert von מסכה (Midrasch Tanchuma). Dies sind deine Götter, und es steht nicht, dies sind unsere Götter; daraus geht hervor, daß das Mischvolk, das aus Ägypten heraufgezogen war, sich um Aharon versammelt hatte; sie hatten es gemacht und verführten dann Jisrael, ihm zu dienen (Midrasch Tanchuma).
ויצר, לשון צורה כמו ויצר את שני העמודים (מלכי' א' ז' ט"ו) · בחרט, כלי אומנות הצורפים, שחורצין וחורתין בו צורות בזהב, כעט סופר החורת אותיות בלוחות ופנקסין, כמו וכתב עליו בחרט אנוש (ישעי' ח' א'), וזהו שת"א וצר יתי' בזיפא, לשון זיוף הוא כלי אומנות שחורצין בו בזהב אותיות ושקידים, שקורין בלע"ז נ"ייל [ניליי"ע או ניש"על, מלה נושנה בלשון צרפת, וענינה (קלייגרגאגל בל"א), ויותר נראה שצ"ל ניז"על, והוא שם הכלי ההוא, בל"א (מייסל או גראבשטיכל)], ומזייפין (כלומר חורצין ורושמין) על ידו חותמות · (רש"י), והראב"ע פי' בחרט כמו דמות, וכן בחרט אנוש, בדמות אנוש, וכן כתב הרד"ק בשרשים שרש חרט שיש מפרשים בחרט בדפוס, הכוונה שעשו דפוס של חמר כדרך המתיכין, ועשו בו צורת העגל והשליכו הזהב בתוכו ונעשה העגל, וכן תרגם המתרגם האשכנזי · אלה אלהיך ישראל וגו', אין טפש בעולם שיחשוב, כי הזהב הזה אשר הי' באזניהם עד היום, והיום נעשה עגל מסכה, הוא אשר הוציאם ממצרים, אבל אמרו כי כח הצורה הזאת, והרוח שיש בו העלום משם, ובאמת זה טעות כל העובדים עץ ואבן מעשה ידי אדם · אלהיך ישראל, ולא נאמר אלה אלהינו, מכאן שערב רב שעלו ממצרים הם שנקהלו על אהרן, והם שעשאוהו ואח"כ הטעו את ישראל · (רש"י), וכן משמעות הכתוב לפי פשוטו, שהתחיל המון העם להחלק למחלוקות ומרבים העצות, והמחשבות, וקצתם נדו מן הכוונה הראשונה שהיתה להם, לעשות להם צורה ההולכת לפניהם, ושמוהו מקביל מושג לכונן אליו כשיספרו נפלאות אלהיהם, כאשר עשו הפלשתים בארון שאמרו כי האלהים שם, וכן נעתקו מענין לענין, וממחשבה למחשבה, עד שהתחילו לכונן אליו העבודה והתפלה, ולהקריב לפניו, ככל עובדי ע"ז, והנה עברו על לא יהי' לך אלהים אחרים על פני (לעיל כ' ג'), כמו שבארנו שם, שנאסר לישראל השתוף, והעבודה לזולת השם, וזהו שנאמר וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב, שכחו אל מושיעם וגו' (תהלים ק"ו כ' וכ"א), שכחו דברו אשר צוה :
bildete es. Zuerst wurden die goldenen Schmuckstücke geschmolzen, sodaß eine metallene Masse entstand. Diese Masse wurde dann von Aaron zu einer kalbähnlichen Gestalt geformt. Das Kalb war Gegenstand der Anbetung unter anderen Israel verwandten semitischen Völkern (s. bei I, 7).