Nedarim 38 נדרים
Traktat:
Blatt:
Ansicht:
Nedarim 38a
1
זאת דהמצוה (דברים ו, א) ידרוך דהדורך (ירמיהו נא, ג) חמש דפאת נגב (יחזקאל מח, טז) אם דכי גואל (רות ג, ט) הלין כתבן ולא קריין
2
אמר רב אחא בר אדא במערבא פסקין להדין פסוקא לתלתא פסוקין ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן (שמות יט, ט)
3
אמר רבי חמא ברבי חנינא לא העשיר משה אלא מפסולתן של לוחות שנאמר פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים (שמות לד, א) פסולתן שלך יהא
4
אמר רבי יוסי ברבי חנינא לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו שנאמר כתב לך (שמות לד, כז) פסל לך (שם, א) מה פסולתן שלך אף כתבן שלך משה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל ועליו הכתוב אומר טוב עין הוא יבורך וגו' (משלי כב, ט)
R. Jose b. Ḥanina sagte: Die Tora wurde nur Moše und seinen Nachkommen verliehen, denn es heißt: 7schreibe dir und haue dir, wie das, was abgehauen wird, dein ist, ebenso ist die Tora dein; Moše aber war damit wohlwollend und schenkte sie Jisraél. Über ihn spricht die Schrift: 8wer wohlwollenden Auges ist, der wird gesegnet &c.
5
מתיב רב חסדא ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם (דברים ד, יד) ואותי צוה ואני לכם ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי (דברים ד, ה) אותי צוה ואני לכם
6
ועתה כתבו לכם את השירה הזאת (דברים לא, יט) השירה לחודה למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל (שם) אלא פילפולא בעלמא
7
אמר רבי יוחנן אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על גבור ועשיר וחכם ועניו וכולן ממשה גבור דכתיב ויפרוש את האהל על המשכן (שמות מ, יט) ואמר מר (בכורות מד א) משה רבינו פרסו וכתיב עשר אמות ארך הקרש וגו' (שמות כו, טז) אימא דאריך וקטין
R. Joḥanan sagte: Der Heilige, gepriesen sei er, läßt seine Göttlichkeit nur auf dem ruhen, der kräftig und reich und weise und demütig ist. Dies alles ist von Moše [zu entnehmen]. Er war kräftig, denn es heißt:13er breitete das Zelt über die Wohnung, hierzu sagte der Meister, Moše breitete es [ganz allein] aus, und es heißt:14zehn Ellen die Länge des Brettes &c. – Vielleicht [war er] lang und schwach!? –
8
אלא מן הדין קרא דכתיב ואתפוש בשני הלוחות ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם (דברים ט, יז) ותניא (בבא בתרא יד א) הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה
9
עשיר פסל לך (שם, א) פסולתן שלך יהא חכם רב ושמואל דאמרי תרוייהו חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולם ניתנו למשה חסר אחת שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים (תהלים ח, ו) עניו דכתיב והאיש משה עניו מאד (במדבר יב, ג)
Er war reich, [denn es heißt:] haue dir zurecht; was abgehauen wird, sei dein. Er war weise, denn Rabh und Šemuél sagten beide: Fünfzig Pforten der Weisheit sind in der Welt erschaffen worden, und außer einer sind sie alle Moše anvertraut worden, denn es heißt:16und lässest ihn um ein Geringes Gott nachstehen. Er war demütig, denn es heißt:17und der Mann Moše war sehr demütig.
10
אמר ר' יוחנן כל הנביאים עשירים היו מנלן ממשה ומשמואל מעמוס ומיונה
R. Joḥanan sagte: Alle Propheten waren reich, wie dies von Moše, Šemuél, A͑mos und Jona zu entnehmen ist.
11
משה דכתיב לא חמור אחד מהם נשאתי (במדבר טז, טו) אי בלא אגרא לאפוקי מאן דשקל בלא אגרא אלא דאפילו באגרא דילמא משום דעני הוה אלא מן פסל לך פסולתן יהא שלך
Moše, denn es heißt:18nicht einem von ihnen habe ich seinen Esel genommen; wenn ohne Bezahlung, so würde dies den ausschließen, der ohne Bezahlung19nimmt!? Vielmehr, auch nicht gegen Bezahlung. – Vielleicht deshalb, weil er arm20 war!? – Vielmehr, aus [folgendem]: haue dir zurecht, was abgehauen wird, sei dein.
12
שמואל דכתיב הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי (שמואל א יב, ג) אי בחנם לאפוקי מאן דשקל בחנם אלא דאפילו בשכר דלמא דעני הוה אלא מהכא ותשובתו הרמתה כי שם ביתו (שמואל א ז, יז) ואמר רבא (ברכות י ב) כל מקום שהלך ביתו עמו
Šemuél, denn es heißt:21hier bin ich, zeuget gegen mich gegenüber dem Herrn und gegenüber seinem Gesalbten: wessen Ochsen habe ich genommen oder wessen Esel habe ich genommen; wenn umsonst, so würde dies den ausschließen, der umsonst22nimmt!? Vielmehr, auch nicht gegen Bezahlung. – Vielleicht deshalb, weil er arm23 war!? – Vielmehr, aus folgendem:24und seine Heimkehr war nach Rama, denn dort war sein Haus, und hierzu sagte Raba: wo er hinging, führte er sein Haus mit.
13
אמר רבא גדול מה שנאמר בשמואל יותר משנאמר במשה דאילו במשה רבינו כתיב לא חמור אחד מהם נשאתי דאפילו בשכר ואילו גבי שמואל אפילו ברצון לא שכרו דכתיב (שמואל א יב, ד) ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו וגו'
Raba sagte: Bedeutender ist das, was von Šemuél gesagt wird, als das, was von Moše gesagt wird. Von unserem Meister Moše heißt es: nicht einem von ihnen habe ich seinen Esel genommen, auch nicht gegen Bezahlung, Šemuél aber mietete auch nicht mit Willigung, denn es heißt:25und sie sprachen: du hast uns nichts vorenthalten und uns nicht gedrückt26&c.
14
עמוס דכתיב ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים (עמוס ז, יד) כדמתרגם רב יוסף ארי מרי גיתי אנא ושקמין לי בשפלתא וגו' (ת"י)
15
יונה דכתיב ויתן שכרה וירד בה (יונה א, ג) ואמר ר' יוחנן שנתן שכרה של ספינה כולה אמר ר' רומנוס שכרה של ספינה הויא ד' אלפים דינרי דהבא
16
ואמר ר' יוחנן בתחילה היה משה למד תורה ומשכחה עד שניתנה לו במתנה שנאמר ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו (שמות לא, יח)
17
מתני׳ וזן את אשתו ואת בניו אף על פי שהוא חייב במזונותן ולא יזון את בהמתו בין טמאה בין טהורה רבי אליעזר אומר זן את הטמאה ואינו זן את הטהורה אמרו לו מה בין טמאה לטהורה אמר להו שהטהורה נפשה לשמים וגופה שלו וטמאה
iii,2FERNER DARF ER SEINE FRAU UND SEINE KINDER VERPFLEGEN, OBGLEICH JENER ZU IHRER VERPFLEGUNG VERPFLICHTET30IST; JEDOCH DARF ER SEIN VIEH31NICHT FÜTTERN, OB EIN REINES ODER EIN UNREINES. R. ELIÉZER SAGT, ER DÜRFE DAS UNREINE FÜTTERN, NIGHT ABER DAS REINE. SIE SPRACHEN ZU IHM: WELCHEN UNTERSCHIED GIBT ES ZWISCHEN EINEM UNREINEN UND EINEM REINEN? ER ERWIDERTE IHNEN: VON EINEM REINEN GEHÖRT DIE SEELE DEM HIMMEL UND DER KÖRPER IHM, VON EINEM UNREINEN GEHÖREN32
Nedarim 38b
1
נפשה וגופה לשמים אמרו לו אף הטמאה נפשה לשמים וגופה שלו שאם ירצה הרי הוא מוכרה לנוכרים או מאכילה לכלבים:
SEELE UND KÖRPER DEM HIMMEL. JENE ENTGEGNETEN IHM: AUCH VON EINEM UNREINEN GEHÖRT DIE SEELE DEM HIMMEL UND DER KÖRPER IHM, DENN WENN ER WILL, KANN ER ES AN NICHTJUDEN VERKAUFEN ODER HUNDEN ZUM FRESSEN GEBEN.
2
גמ׳ אמר רב יצחק בר חנניה אמר רב הונא המודר הנאה מחבירו מותר להשיא לו בתו הוי בה רבי זירא במאי עסקינן אילימא בשנכסי אבי כלה אסורין על החתן הרי מוסר לו שפחה לשמשו
GEMARA. R. Jiçḥaq b. Ḥananja sagte im Namen R. Honas: Wenn einem der Genuß von seinem Nächsten abgelobt ist, so darf er an ihn seine Tochter verheiraten. R. Zera wandte ein: In welchem Falle: wollte man sagen, wenn das Vermögen des Vaters der Braut dem Bräutigam verboten ist, so gibt er ihm ja eine Magd zur Bedienung33,
- 33 Dies sollte verboten sein.
3
אלא ב[ש]נכסי חתן אסורין על אבי כלה גדולה מזו אמרו זן את אשתו ואת בניו ואף על פי שהוא חייב במזונותן ואת אמרת מותר להשיא לו בתו
und wollte man sagen, wenn das Vermögen des Bräutigams dem Vater der Braut verboten ist, so sagten sie ja noch mehr, daß er nämlich seine Frau und seine Kinder verpflegen darf, obgleich jener zu ihrer Verpflegung verpflichtet ist, und du sagst, er dürfe an ihn seine Tochter34verheiraten!? –
- 34 Dies ist ja selbstverständlich.
4
לעולם בשנכסי אבי כלה אסורים על החתן ובבתו בוגרת ומדעתה
5
תניא נמי הכי המודר הנאה מחבירו אסור להשיא לו בתו אבל משיאו בתו בוגרת ומדעתה
Desgleichen wird gelehrt: Wenn einem der Genuß von seinem Nächsten abgelobt ist, so darf er an ihn seine Tochter nicht verheiraten, wohl aber darf er an ihn seine mannbare Tochter auf ihren Wunsch verheiraten.
6
אמר רבי יעקב המדיר בנו לתלמוד תורה מותר למלאות לו חבית של מים ולהדליק לו את הנר רבי יצחק אמר לצלות לו דג קטן אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן המודר הנאה מחבירו מותר להשקותו כוס של שלום מאי ניהו הכא תרגימו כוס של בית האבל במערבא אמרי כוס של בית המרחץ:
R. Ja͑qob sagte: Wenn jemand seinem Sohne zum Torastudium den Genuß36abgelobt, so darf er ihm ein Faß Wasser füllen und ein Licht anzünden; R. Jiçḥaq sagt, auch einen kleinen Fisch braten37. R. Jirmeja sagte im Namen R. Joḥanans: Wenn einem der Genuß von seinem Nächsten abgelobt ist, so darf dieser ihm einen Friedensbecher zum Trinken reichen. – Was ist dies? – Hier erklärten sie: ein Becher beim Trauer[mahle], im Westen erklärten sie: ein Becher im Badehause.
7
ולא יזון את בהמתו בין כו': תניא יהושע איש עוזא אומר זן עבדיו ושפחותיו הכנענים ולא יזון את בהמתו בין טמאה בין טהורה מאי טעמא עבדיו ושפחותיו הכנענים למנחרותא עבידן בהמה לפטומא עבידא:
JEDOCH DARF ER SEIN VIEH NIGHT FÜTTERN, OB &C. Es wird gelehrt: Jehošua͑ aus U͑za sagte: Er darf seine kenaa͑nitischen Sklaven und Sklavinnen verpflegen, nicht aber sein Vieh füttern, ob ein unreines oder ein reines. – Weshalb? – Kenaa͑nitische Sklaven und Sklavinnen sind zur Dienstleistung bestimmt, ein Vieh aber ist zur Mast bestimmt38.
- 38 Das dadurch im Werte steigt.
8
מתני׳ המודר הנאה מחבירו ונכנס לבקרו עומד אבל לא יושב ומרפאו רפואת נפש אבל לא רפואת ממון:
iv,1WENN EINEM DER GENUSS VON SEINEM NÄCHSTEN ABGELOBT IST UND ER IHM EINEN KRANKENBESUCH MACHT, SO DARF ER BEI IHM STEHEN UND NICHT SITZEN; ER DARF IHM EINE SEELISCHE HEILUNG ANGEDEIHEN LASSEN, ABER KEINE GELDLICHE HEILUNG.