← Nedarim 30 Nedarim 32 →
Nedarim 31a–31b
נדרים
Torah NaCh zu talmud.de Impressum

Nedarim 31 נדרים

Traktat: Blatt: Ansicht:

Nedarim 31a

1
מתני׳ הנודר משובתי שַבָּת אסור בישראל ואסור בכותים מאוכלי שום אסור בישראל ואסור בכותים מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותים
xWER SICH DEN GENUSS VON ‘ŠABBATHFEIERNDEN’ ABGELOBT, DEM IST ER VON JISRAÉLITEN UND VON SAMARITANERN VERBOTEN; WER VON ‘KNOBLAUCHESSERN’, DEM IST ER VON JISRAÉLITEN1UND SAMARITANERN VERBOTEN; WER VON ‘NACH JERUŠALEM ZIEHENDEN’, DEM IST ER VON JISRAÉLITEN VERBOTEN UND VON SAMARITANERN ERLAUBT.
  1. 1 Cf. Bq. Fol. 82a.
2
גמ׳ מאי שובתי שבת אילימא ממקיימי שבת מאי איריא בכותים אפילו נוכרים נמי אלא ממצווים על השבת
GEMARA. Was heißt ‘Šabbathfeiernden’: wollte man sagen, die den Šabbath halten, wieso gilt dies gerade von Samaritanern, dies sollte ja auch von Nichtjuden2gelten!? – Vielmehr, denen die Beobachtung des Šabbaths geboten ist. –
  1. 2 Die den Šabbath halten.
3
אי הכי אימא סיפא מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותים אמאי והא מצווים נינהו
Wie ist demnach der Schlußsatz zu erklären: wer von ‘nach Jerušalem ziehenden’, dem ist er von Jisraéliten verboten und von Samaritanern erlaubt. Weshalb denn, diesen ist es ja geboten!?
4
אמר אביי מצווה ועושה קתני בתרתי בבי קמייתא ישראל וכותים מצווין ועושין נוכרים ההוא דעבדי עושין ואינם מצווין בעולי ירושלים ישראל מצווין ועושין כותים מצווין ואינם עושין
Abajje erwiderte: Er spricht von solchen, denen es geboten ist und die es halten. In den ersten zwei Fällen ist es Jisraéliten und Samaritanern geboten, und sie halten es, während es Nichtjuden, die es halten, nicht geboten ist; die Wallfahrt nach Jerušalem ist Jisraéliten geboten, und sie halten es, den Samaritanern aber geboten, und sie halten es nicht.
5
מתני׳ קונם שאיני נהנה לבני נוח מותר בישראל ואסור בנוכרים
xi,1SAGT JEMAND:] QONAM, DASS ICH VON NOAḤIDEN NICHTS GENIESSEN WERDE, SO IST ES IHM VON JISRAÉLITEN ERLAUBT UND VON DEN [WELTLICHEN] VÖLKERN VERBOTEN.
6
גמ׳ וישראל מי נפיק מכלל בני נח כיוון דאיקדש אברהם איתקרו על שמיה
GEMARA. Ist denn Jisraél aus der Gesamtheit der Noaḥiden ausgeschlossen!? – Da Abraham geheiligt wurde, so werden sie nach ihm benannt.
7
מתני׳ שאיני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר בנוכרים
xi,2SAGT JEMAND: QONAM,] DASS ICH VON DEN NACHKOMMEN ABRAHAMS NICHTS GENIESSEN WERDE, SO IST ES IHM VON JISRAÉLITEN VERBOTEN UND VON DEN WELTLICHEN VÖLKERN ERLAUBT.
8
גמ׳ והאיכא ישמעאל כי ביצחק יקרא לך זרע (בראשית כא, יב) כתיב והאיכא עשו ביצחק ולא כל יצחק
GEMARA. Da ist ja noch Jišma͑él3!? – Es heißt:4denn von Jiçḥaq soll dir ein Same genannt werden. – Da ist ja noch E͑sav!? – Von Jiçḥaq, nicht ganz Jiçḥaq.
  1. 3 Die Jišma͑éliten sind Nachkommen Abrahams, jed. keine Jisraéliten.
  2. 4 Gen. 21,12.
9
מתני׳ שאיני נהנה מישראל לוקח ביותר ומוכר בפחות שישראל נהנין לי לוקח בפחות ומוכר ביותר ואין שומעין לו שאיני נהנה להן והן לי יהנה לנוכרים
xi,3SAGT JEMAND: QONAM,] DASS ICH VON JISRAÉL NICHTS GENIESSEN WERDE, SO KAUFE ER ÜBER DEM WERTE UND VERKAUFE UNTER DEM WERTE. [SAGT ER:] DASS JISRAÉL [NICHTS] VON MIR GENIESSEN WIRD, SO KAUFE ER UNTER DEM WERTE UND VERKAUFE ÜBER DEM WERTE, WENN MAN AUF IHN HÖRT. [SAGT ER:] DASS ICH NICHTS VON IHNEN GENIESSEN WERDE UND SIE NICHTS VON MIR, SO GENIESSE ER VON DEN WELTLICHEN VÖLKERN.
10
גמ׳ אמר שמואל הלוקח כלי מן האומן לבקרו ונאנס בידו חייב אלמא קסבר הנאת לוקח היא
GEMARA. Šemuél sagte: Wenn jemand eine Sache von einem Handwerker zur Ansicht nimmt und sie bei ihm von einem Unfall betroffen wird, so ist er ersatzpflichtig. Demnach liegt der Nutzen auf Seiten des Käufers,
11
תנן שאיני נהנה מישראל מוכר בפחות אבל שווה בשווה לא ואי הנאת לוקח היא אפילו שוה בשוה מתניתין בזבינא דרמי על אפיה
dagegen haben wir gelernt, daß, [wenn jemand sagt:] daß ich von Jisraél nichts genießen werde, er unter dem Werte verkaufe; zum richtigen Werte aber nicht. Wenn der Nutzen auf Seiten des Käufers liegt, so sollte er es auch zum richtigen Werte dürfen!? – Unsere Mišna spricht von einer Ware, die ihm auf dem Halse5liegt. –
  1. 5 Wörtl. auf dem Gesichte; bei einer schwer zu verkaufenden Ware erfolgt der Verkauf zum Nutzen des Verkäufers.
12
אם כן אימא רישא לוקח ביותר ועוד אימא סיפא שישראל נהנין לי [לוקח בפחות] ומוכר ביותר ואי בזבינא דרמי על אפיה אפילו שוה בשוה
Wie ist demnach der Anfangsatz zu erklären: so kaufe er über dem Werte6!? Und wie ist ferner der Schlußsatz zu erklären: daß Jisraél nichts von mir genießen &c. und7verkaufe über dem Werte; bei einer Ware, die [dem Verkäufer] auf dem Halse liegt, sollte er es auch zum richtigen Werte dürfen!? –
  1. 6 Eine schwer verkäufliche Ware sollte er auch zum richtigen Werte kaufen dürfen, da der Nutzen auf Seiten des Verkäufers liegt.
  2. 7 Die Einschiebung der W.e לוקח בפחות in den kursierenden Ausgaben beruht auf Irrtum, da ihm in diesem Falle der Kauf zum richtigen Werte erst recht verboten ist.
13
סיפא בזבינא חריפא אי הכי לוקח בפחות אפילו שווה בשווה אלא
Der Schlußsatz spricht von einer gesuchten Ware. – Wieso darf er demnach [nur] unter dem Werte kaufen, er sollte es auch zum richtigen Werte dürfen!? –

Nedarim 31b

1
מתניתין בזבינא מיצעא ודשמואל בזבינא חריפא
Vielmehr, unsere Mišna spricht von einer durchschnittlichen Ware, und Šemuél spricht von einer gesuchten Ware.
2
תניא כוותיה דשמואל הלוקח כלים מן התגר לשגרן לבית חמיו ואמר לו אם מקבלין אותן ממני אני נותן לך דמיהם ואם לאו אני נותן לך לפי טובת הנאה שבהן נאנסו בהליכה חייב
Übereinstimmend mit Šemuél wird gelehrt: Wenn jemand Sachen vom Händler kauft, um sie in das Haus seines Schwiegervaters8zu senden, und mit ihm vereinbart: wenn man sie von mir annimmt, so zahle ich dir den Preis, wenn aber nicht, so vergüte ich dir einen Dankeswert9, so ist er, wenn sie auf dem Hinwege von einem Unfall betroffen werden, ersatzpflichtig,
  1. 8 Als Brautgeschenke.
  2. 9 Für die seinen Schwiegereltern erwiesene Aufmerksamkeit.
3
בחזרה פטור מפני שהוא כנושא שכר
und wenn auf dem Rückwege, ersatzfrei, weil er einem Lohnhüter10gleicht.
  1. 10 Der in solchem Falle ersatzpflichtig ist; cf. Bm. Fol. 93a u. Seb. Fol. 49a.
4
ההוא ספסירא דשקל חמרא לזבוני ולא איזבן בהדי דהדר איתניס חמרא חייביה רב נחמן לשלומי איתיביה רבא לרב נחמן נאנסו בהליכה חייב בחזרה פטור
Einst erhielt ein Makler Wein zum Verkaufe, der aber nicht verkauft und auf der Rücksendung von einem Unfalle betroffen wurde. Da verurteilte ihn R. Naḥman Ersatz zu leisten. Raba wandte gegen R. Naḥman ein: So ist er, wenn sie auf dem Hinwege von einem Unfall betroffen werden, ersatzpflichtig, und wenn auf dem Rückwege, ersatzfrei!?
5
אמר ליה חזרה דספסירא הולכה היא דאילו משכח לזבוני אפילו אבבא דביתיה מי לא מזבין ליה
Dieser erwiderte: Bei einem Makler gilt der Rückweg als Hinweg; würde er denn, auch wenn er einen Käufer an der Tür seines Hauses11gefunden hätte, ihn nicht verkauft haben!?
  1. 11 Des Eigentümers; er erhält seine Provision event. auch dann, somit gilt er als Lohnhüter.
6
מתני׳ קונם שאני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי נוכרים
xi,4SAGT JEMAND:] QONAM, DASS ICH VON UNBESCHNITTENEN NICHTS GENIESSEN WERDE, SO IST ES IHM VON UNBESCHNITTENEN JISRAÉLITEN ERLAUBT UND VON BESCHNITTENEN DER WELTLICHEN VÖLKER VERBOTEN;
7
שאני נהנה למולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי נוכרים שאין הערלה קרויה אלא לשם נוכרים שנאמר כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב (ירמיהו ט, כה) ואומר והיה הפלשתי הערל הזה (שמואל א יז, לו) ואומר פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלוזנה בנות הערלים (שמואל ב א, כ)
[SAGT ER: QONAM,] DASS ICH VON BESCHNITTENEN NICHTS GENIESSEN WERDE, SO IST ES IHM VON UNBESCHNITTENEN JISRAÉLITEN VERBOTEN UND VON BESCHNITTENEN DER WELTLICHEN VÖLKER ERLAUBT. ‘UNBESCHNITTENE’ HEISSEN NUR DIE NICHTJUDEN, WIE ES HEISST:12denn alle Völker sind unbeschnitten, und das ganze Haus Jisraél ist unbeschnittenen Herzens. FERNER HEISST ES: 13dieser unbeschnittene Pelišti da. FERNER HEISST ES:14es könnten sich freuen die Töchter der Pelištim, frohlocken die Töchter der Unbeschnittenen.
  1. 12 Jer. 9,25.
  2. 13 iSam. 17,36.
  3. 14 iiSam. 1,20.
8
רבי אלעזר בן עזריה אומר מאוסה היא הערלה שנתגנו בה רשעים שנאמר כי כל הגוים ערלים (ירמיהו ט, כה) רבי ישמעאל אומר גדולה מילה שנכרתו עליה שלוש עשרה בריתות
R. ELEA͑ZAR B. A͑ZARJA SAGTE: WIE WIDERWÄRTIG IST DIE UNBESCHNITTENHEIT, DASS DIE FREVLER DAMIT GESCHMÄHT WERDEN, WIE ES HEISST: denn alle Völker sind unbeschnitten. R. JIŠMA͑ÉL SAGTE: BEDEUTEND IST DIE BESCHNEIDUNG, DASS DARÜBER DREIZEHN BÜNDNISSE15GESCHLOSSEN WORDEN SIND.
  1. 15 Im bezüglichen Schriftabschnitte (Gen. Kap. 17) kommt das W. ‘Bündnis’ 13mal vor.
9
רבי יוסי אומר גדולה מילה שדוחה את השבת חמורה
R. JOSE SAGTE: BEDEUTEND IST DIE BESCHNEIDUNG, DASS SIE SOGAR DEN STRENGEN ŠABBATH16VERDRÄNGT.
  1. 16 An dem jede andere Arbeit verboten ist.
10
רבי יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה שלא נתלה לו למשה הצדיק עליה מלוא שעה
R. JEHOŠUA͑ B. QORḤA SAGTE: BEDEUTEND IST DIE BESCHNEIDUNG, DASS IHRETHALBEN DEM GERECHTEN MOŠE NICHT EINMAL EINE STUNDE AUFSCHUB GEWÄHRT17 WURDE.
  1. 17 Er geriet in Lebensgefahr, weil er seinen Sohn nicht rechtzeitig beschnitten hatte; cf. Ex. 4,24ff.
11
רבי נחמיה אומר גדולה מילה שדוחה את הנגעים רבי אומר גדולה מילה שכל המצוות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל שנאמר התהלך לפני והיה תמים (בראשית יז, א)
R. NEḤEMJA SAGTE: BEDEUTEND IST DIE BESCHNEIDUNG, DASS SIE SOGAR [DAS GESETZ ÜBER] DEN AUSSATZ18VERDRÄNGT. RABBI SAGTE: BEDEUTEND IST DIE BESCHNEIDUNG, DASS UNSER VATER ABRAHAM, TROTZ ALLER GEBOTE, DIE ER AUSGEÜBT, NICHT EHER ‘VOLLKOMMEN’ GENANNT WURDE, ALS BIS ER SICH BESCHNITTEN HATTE, WIE ES HEISST:19wandle vor mir und sei vollkommen.
  1. 18 Cf. Lev. Kap. 13; dieser darf nicht operativ entfernt werden, wohl aber bei der Beschneidung, cf. Neg. VII,5.
  2. 19 Gen. 17,1.
12
דבר אחר גדולה מילה שאלמלא היא לא ברא הקב"ה את עולמו שנאמר כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי (ירמיהו לג, כה)
EINE ANDERE AUSLEGUNG: BEDEUTEND IST DIE BESCHNEIDUNG, DENN WENN NICHT SIE, WÜRDE DER HEILIGE, GEPRIESEN SEI ER, SEINE WELT NICHT ERSCHAFFEN HABEN, WIE ES HEISST:20so spricht der Herr: wenn nicht mein Bund bei Tage und bei Nacht, würde ich die Gesetze des Himmels und der Erde nicht gemacht haben.
  1. 20 Jer. 33,25.
13
גמ׳ תניא רבי יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה שכל זכויות שעשה משה רבינו לא עמדו לו כשנתרשל מן המילה שנאמר ויפגשהו ה' ויבקש המיתו (שמות ד, כד)
GEMARA. Es wird gelehrt: R. Jehošuá b. Qorḥa sagte: Bedeutend ist die Beschneidung, daß sogar alle Verdienste unseres Meisters Moše ihm nicht beistanden, als er die Beschneidung vernachlässigte, wie es heißt: 21da fiel ihn der Herr an und wollte ihn töten.
  1. 21 Ex. 4,24.
14
אמר רבי חס ושלום שמשה רבינו נתרשל מן המילה אלא כך אמר אמול ואצא סכנה היא שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים וגו' (בראשית לד, כה) אמול ואשהא שלשה ימים הקב"ה אמר לי לך שוב מצרים (שמות ד, יט) אלא מפני מה נענש משה
Rabbi sagte: Behüte und bewahre, daß unser Meister Moše die Beschneidung vernachlässigt hätte, vielmehr sprach er wie folgt: Vollziehe ich die Beschneidung und gehe, so besteht22Lebensgefahr, wie es heißt:23und es geschah am dritten Tage, als sie Schmerzen litten &c. Vollziehe ich die Beschneidung und warte drei Tage, so sagte ja der Heilige, gepriesen sei er, zu mir:24geh, kehre nach Miçrajim zurück. Moše wurde vielmehr deshalb bestraft,
  1. 22 Für das beschnittene Kind.
  2. 23 Gen. 34,25.
  3. 24 Ex. 4,19.