Die Torah - Die fünf Bücher Mose
וירא את עמלק. נִסְתַּכֵּל בְּפֻרְעֲנוּתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק:
ראשית גוים עמלק. הוּא קָדַם אֶת כֻּלָּם לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל — וְכָךְ תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס — ואחריתו לֵאָבֵד בְּיָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" (דברים כ"ה):
Und er sah Amalek, er betrachtete die Bestrafung Amaleks. Das erste der Völker ist Amalek, er war der erste von allen, der Jisrael bekriegte; so übersetzt auch Onkelos; und sein Ende wird sein, durch sie unterzugehen, so heißt es (Deut. 25, 19), sollst du das Gedenken Amaleks austilgen.
Und er sah Amalek. »Das Land der Amalekiter und das der Kanaaniter (v. 21) wird von den moabitischen Bergen aus gerade zu sehen sein. Es erstreckt sich weithin. nach Süden und Südwesten« (Mc. Neile).
Das erste der Völker. Das Israel angreift (Onkelos).
zum Untergang. In den Tagen Sauls (I. Sam. XV, 8); ein Überrest wurde durch David unterworfen (II. Sam. VIII, 12).
וירא את עמלק, הנכון כפשוטו וכדעת הרמב"ן שהי' בלעם בראש הפעור הנשקף על פני הישימון והביט כנגד עמלק היושב בהר סמוך למחנה ישראל, ככתוב וירד העמלקי והכנעני היושב בהר ההוא (במדבר י"ד מ"ה): ראשית גוים, הגדול שבהם והחשוב, כי בראש העמים יחשב כי גבורים היו ואנשי חיל למלחמה, ולולי כן לא עלה בלבו לבא להלחם בישראל ולא הוצרך משה לבחור אנשים ולתפלה ולנשיאות כפיו לחולשתו ובנה מזבח וקרא שמו ה' נסי כי חשבה לנס גדול, וכן וראשית שמנים (עמוס ו' ו'), המשובח שבהם שהוא נמנה ראשונה וכן ראשית החרם (שמואל א' ט"ו כ"א), לראש ולקצין (שופטים י"א י"א), בשמים ראש (שמות ל' כ"ג), כן פי' הרמב"ן, וכן מתורגם בל"א : ואחריתו עדי אבד, כמ"ש כי מחה אמחה את זכר עמלק (שם י"ז י"ד), וכן היה בימי שאול שהמית מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק וזקן, וגם דוד נלחם עמם פעמיים ונלחם ככתוב (שמואל א' כ"ז ול'): עדי, כמו עד ובא בתוספת יו"ד, ובאורו לדעת הרד"ק בשרשים שרש עד ואחריתו עד אשר יאבד, והוא דוחק כי הוא מאמר קצר שלא פי' מה תהיה אחריתו והעיקר חסר מן הכתוב · ולפי דעתי הוא מלשון בטחו בה' עדי עד (ישעיה כ"ו ד'), שבאורו עולמית, וכן כאן ואחריתו שיאבד לנצח ולעולמי עד :

V. 20. ראשית גוים, das erste im Range; denn der Zeit nach war Moab älter. Es war auch das erste der Völker, das, völlig unprovoziert, den Kampf mit Israel begonnen, ואחריתו und sein Ende lautet: עדי אבד, es verfolgt seine Bahn so lange, bis es אבד, ein völlig Verlorenes wird. Selbst sein Andenken schwindet aus dem Bewusstsein der Menschen.