Die Torah - Die fünf Bücher Mose
כתב זאת זכרון. שֶׁבָּא עֲמָלֵק לְהִזְדַּוֵּג לְיִשְׂרָאֵל קֹדֶם לְכָל הָאֻמּוֹת:
ושים באזני יהושע. הַמַּכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, שֶׁיְּצַוֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל לְשַׁלֵּם לוֹ אֶת גְּמוּלוֹ; כָּאן נִרְמַז לוֹ לְמֹשֶׁה שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ (שם):
כי מחה אמחה. לְכָךְ אֲנִי מַזְהִירְךָ כֵּן, כִּי חָפֵץ אֲנִי לִמְחוֹתוֹ:
Schreibe dies zum Andenken auf, daß Amalek vor allen 14 Völkern kam, Jisrael anzugreifen (Mech.). Und lege es Joschua ins Ohr, weil er Jisrael ins Land bringt, daß er Jisrael befehle, an ihm Vergeltung zu üben; hier wurde Mosche angedeutet, daß Joschua Jisrael ins Land bringen würde (Mech.). Daß ich auslöschen werde, darum befehle ich dir dies, weil ich ihn auslöschen will.
Schreibe das. Den Angriff der Amalekiter.
in das Buch, d. h. in die Torah, das von Moses niedergeschriebene Buch; vgl. XXIV, 4, 7 und XXXIV, 27.
lege in die Ohren. Präge es ihm (Josua) eindringlich ein.
Jehoschua. Der gegen die kanaanitischen Könige kämpfen und die Israeliten ins Heilige Land führen sollte.
rein auslöschen. Wegen des durch nichts provozierten unmenschlichen Angriffs auf Gottes Volk; siehe Deut. XXV, 17 f.
בספר, בפתחות הבי"ת הנודע והוא ספר התורה , וכן תרגם האשכנזי , וזו הוא המצוה הכתובה לנו במשנ' תורה זכור את אשר עשה לך עמלק (דברי' כ"ה י"ז) · באזני יהושע , שהוא ימלוך עליהם ויצוה את בני ישראל לשלם לו את גמולו · כי מחה אמחה , לכך אני מזהירך כן , כי חפץ אני למחותו , בעבור שהכעיס את השם , כי אלופי אדום נבהלו מפחדו בעבור האותות שעשה במצרי' ובים וככה מואב ופלשת, וזה עמלק שמע גבורותיו ונפלאותיו בעבור ישראל ובא ממקום רחוק להלחם עמם ולא פחד מהשם , וכן כתוב ולא ירא אלהים (שם י"ח): (טו) שמו , של מזבח · ה' נסי' , פירש"י · הקב"ה עשו לנו כאן נס עכ"ל , והוא מדברי רז"ל במכילתא, ויהי' לפ"ז תיבת נס במקום הזה שם משותף לפלא או מופת , וחז"ל רגילים להשתמש בה על הענין הזה , ואולם בכל מקום שתמצא בתנ"ך לא תורה כי אם על עץ ארוך ודק ובראשו וילון או דגל שמרימין לאות בבא המלחמה או באניות, ויתכן א"כ לפרשו גם כאן מהענין הזה , ה' נסי , הקב"ה הי' לי לנס להתנוסס על אויבי ולהנקם ממנו כענין שנאמר נתת ליראיך נס להתנוסס (תהלים ס' ו') , וכן כתב הרד"ק בשרשים שרש נסס , וכן תרגם האשכנזי , ואנקלוס בארו מלשון פלא ומופת , ותרגם ופלח עלוהי קדם י"י דעבד לי' ניסין, יראה שרצה להשמר שלא תחשוב שהמזבח קרוי ה' והראב"ע כתב שתיבת מזבח מוסכת אחרת נמה וכן הוא מזבח ה' נסי , ואולם מצאנו שכן דרך קריאת השם בלה"ק , יורה לפעמי' על ענין לבד , שאינו תואר הדבר הקרוי ולא משיג ממשיגיו , וכן ויקרא לו אל אלהי ישראל (בראשי' ל"ג כ') , אל בית אל (שם ל"ה ז') , כאשר כתבנו שם , ויקרא שם האדם צורי שדי , אליעזר, עמנו אל , ושם המשיח י"י צדקנו , וכן כתב רש"י ז"ל , לא שהמזבח קרוי ה' אלא המזכיר שמו של המזבח זוכר את הנס שעשה הקב"ה : (טו) ויאמר , לכך אני קורא שם המזבח ה' נסי, שהרי הרים הקב"ה את ידו על כסאו ונשבע כי מלחמה לו בעמלק מדר דר, דוגמת כי אשא אל שמים ידי (דברים ל"ב מ') : יח
V. 14. בַספר, in das Buch der Lehre und des Gesetzes ושים וגו׳: und was du allgemein zum Gedächtnis niedergeschrieben hast, das übermittle erklärt und entwickelt dem Geiste Josuas. Wir haben hier für ein geschichtliches Moment כתב und בעל פה wie für das Gesetz. Vergl. ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (Kap. 21, 1).
— את זכר עמלק. Nicht Amalek ist das Verderbliche, das Andenken, das Ruhmesgedächtnis Amaleks ist das Verderbliche für die sittliche Zukunft der Menschheit. So lange die Annalen der Menschheit das Gedächtnis der Helden des Schwertes mit Ruhm bedecken, so lange Würger und Mörder des Menschenheils nicht in Vergessenheit begraben werden, so lange blickt jedes jüngere Geschlecht bewundernd zu diesen Größen der Gewalt hinauf und weckt deren Andenken die Lust zu gleicher Gewalt und gleichem Ruhm. Erst wenn das göttliche Sittengesetz das einzige Maß für Kleinstes und Größtes geworden und nicht in umgekehrtem, sondern in gleichem Verhältnis der Anspruch des Sittlichen wächst mit der Größe und der Macht, und je größer und mächtiger der Mensch, um so weniger eine Versündigung gegen das Sittengesetz entschuldbar gefunden wird, und Verbrechen Großer und Mächtiger um so tiefer mit Abscheu erfüllen: erst dann wird Amaleks Reich auf Erden für immer dahin sein. Dass dies das endliche Ziel der Gotteswaltung in der Geschichte sei, das hat Gott hier nach der ersten Schwächung Amaleks ausgesprochen: "Auslöschen, auslöschen werde ich das Andenken Amaleks, so weit der Himmel reicht." — So ist auch Ps. 9, 7 der Gedanke prägnant ausgesprochen, daß erst mit dem Untergang des Gedächtnisses der Verheerungen und Eroberungen, diese selbst von der Erde verschwunden sein werden: אבד זכרם המה!