Die Torah - Die fünf Bücher Mose
בשמים ראש. חֲשׁוּבִים:
וקנמן בשם. לְפִי שֶׁהַקִּנָּמוֹן קְלִפַּת עֵץ הוּא, יֵשׁ שֶׁהוּא טוֹב וְיֵשׁ בּוֹ רֵיחַ טוֹב וְטַעַם, וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְּעֵץ, לְכָךְ הֻצְרַךְ לוֹמַר קִנְּמָן בֶּשֶׂם – מִן הַטּוֹב:
מחציתו חמשים ומאתים. מַחֲצִית הֲבָאָתוֹ תְּהֵא חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם, נִמְצָא כֻלּוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת, כְּמוֹ שִׁעוּר מָר דְּרוֹר, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר בּוֹ חֲצָאִין, גְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא לַהֲבִיאוֹ לַחֲצָאִין, לְהַרְבּוֹת בּוֹ ב' הַכְרָעוֹת, שֶׁאֵין שׁוֹקְלִין עַיִן בְּעַיִן; וְכָךְ שְׁנוּיָה בְכָרֵתוֹת:
וקנה בשם. קָנֶה שֶׁל בֹּשֶׂם; לְפִי שֶׁיֵּשׁ קָנִים שֶׁאֵינָן שֶׁל בֹּשֶׂם הֻצְרַךְ לוֹמַר קְנֵה בֹשֶׂם:
חמשים ומאתים. סַךְ מִשְׁקַל כֻּלּוֹ:
Vorzügliche Gewürze, geschätzte. Und Gewürzrinde; weil Kinman die Rinde eines Baumes ist, von der es gute gibt, die Wohlgeruch und Wohlgeschmack hat, und solche gibt, die nur wie Holz ist, darum mußte er Gewürzrinde sagen, von der guten. Die Hälfte davon 250, die Hälfte von dem, was man bringt, sei 250; also war das Ganze 500, gleich dem Maß der freifließenden Myrrhe; wenn es aber so ist, warum stehen dabei die Hälften; weil es eine Vorschrift des Verses war, es in zwei Hälften zu bringen, um zweimal das Übergewicht beim Wiegen hinzuzufügen, da man nicht genau (ohne Übergewicht zu geben) wiegt; so wird in Kerit. (5a) gelernt. Und Gewürzrohr, Rohr der Gewürzart, weil es auch Rohr gibt, das nicht zu den Gewürzen gehört, hatte er nötig, Gewürzrohr zu sagen. 250, die Summe des ganzen Gewichtes.
ausgeflossene Myrrhe. Der reinsten Art, die entweder selbsttätig aus der Pflanze ausfloß oder durch Anbohren und Abzapfen gewonnen wurde.
fünfhundert Schekel. Im Gewicht; ungefähr sieben Kilogramm.
wohlriechenden Zimmet. Bei Jeremias genannt: »das schöne Rohr aus fremdem Lande« (wahrscheinlich Indien).
בשמים ראש, חשובים, כדכתיב עם כל ראשי בשמי' (ש"ש ד' י"ד). (רש"י ורשב"ם). מר, אמרו בו המפרשים שהוא המוס"ק, וכן תרגמו הגאון בתרגומו הערבי, וכ"כ הרמב"ם ז"ל, והוא דם נגרר בבטן חי' הדומה לצבי הידועה בארץ הודו, וזב ממנה בלכתה בין השיחי' בימי החום הגדול, והרמב"ן העלה שהוא הבושם הנקרא בלשון רומי מיר"א, וכל הלשונות עברית וארמית וגם הערבית (וכן כל הידועות לנו) שוות בו, ומתקנין בו שמן זית, והוא שמן המור, שמעדן את הבשר ומרכך אותו, וזהו טעם וידי נטפו מור (שם ה' ה'), ושעורו נטפו שמן מור, ויתכן כי יוליאו מן המור עצמו שמן, כאשר נעשה במאסטי"קי וזולתו, וכ"כ בעל שלטי הגבורים שהוא המיר"ה, מין ליחה או מין היוצא מאילן הגומח בארצות הערב דומה לקין המצרי הנקרא בלשון יון אקאצ"ע, וברומי שפיג"ה איגיפטי"קא. והאחרוני' כתבו שמין האילן ההוא בלתי נודע לנו. דרור, אנקלוס תרגם דכיא, שיהי' נקי מכל זיוף, שהיו מזייפין את המור במין אחר נקרא קומוס (כמו ששנינו בספרא) הדומה לו, ויב"ע תרגמו בחיר, וכ"פ הרשב"ם, ובעל שלטי הגבורים כתב הכוונה שנקח המור כשהוא עומד במקום דרור שהוא הפקר לכל ועומד שם בלי שמירה, וזהו לשון דרור כמו שארז"ל על וקראתם דרור כמדייר בי דיירא וכו' כלומר שדר בכל מקום שהוא רוצה, ואינו ברשות אחרים. וקנמן בשם, לדעת רש"י הוא קליפת עץ, ובעבור שיש ממנה שריחה טוב, ויש בה ריח וטעם, ויש שאינה אלא כעץ, לכך הוצרך לומר קנמן בשם מן הטוב, וכן תרגם האשכנזי (צימטראהר), ורד"ק בשרש קנם כתב שהוא ליניא"ם אלוא"י, בל"א (אלאעהאלץ), ולדעת הרמב"ן הוא מין תבן מבושם נקרא בלשון רומי יונק"וס ארומא"טיקוס ובספרד פאי"א די לה מיק"א, תבן או קש הבא מעיר מיק"א, ובל"א (קאמעלהייא) על שם שהוא מרעה לגמלים במקומו, ואמרו בבראשית רבה ובמדרש חזית קנמון הי' גדל בארץ ישראל והיו עזים וצבאים אוכלים ממנו. מחציתו וגו', אמרו רז"ל (בכריתות דף ה' ע"א) מחצית הבאתו תהא חמשים ומאתים, נמצא כלו חמש מאות כמו שעור מר דרור, א"כ למה נאמר בו חצאין וכו', ולפי זה וי"ו דומחציתו מוסב על קנמן בשם, לא על מר דרור הנזכר למעלה, והטעם מחצית סך קנין בשם יהי' חמשים ומאתים, והתמה על בעל הטעמים שהעמיד שיבת מחציתו בטפחא, וחברה עם קנמןבשם הקוד'לה, והראוי לדעת רז"ל להעמיד תיבת בשם בטעם זקףגדול, ולחבר תיבת מחציתו עם חמשי' ומאתים שלאחריו וקנה בשם, קנה של בשם, לפי שיש קנה שאינה של בשם, הוצרך לומר בשם. (רש"י) [° והרד"ק בשרש קנה פי' שהוא קנילה בלע"ז, והרמב"ן פי' כי הוא קלופה שבסממני הקטורת וכתב והוא דראליני בלשון ערבי וכן בלשון הגמרא (בשב' דף ס"ה ע"א), והוא קנה כדמות הקנים עכ"ל, ומלת דארלינ"י היא מלה פרסית, ומשם הועתקה אל הערבי, ובאורה בלשון פרס עץ המובא מארץ סינה (בחלוף לד"י בקו"ף, כמו ציבאר קיסאר, אוגיאנוס אוקיאנוס), כי שם היו מסחרים בו ומביאים אותו לאלכסנדריאה של מצרים, והטוב שבמין ההוא הוא הגדל בארץ זיאילא"ן, ונקרא בלשון חכמי הבריתא דפטום הקטרת קלופה, כי הוא קליפת עץ הקאנילה, ויהי' לפ"ז אלו הג' הנזכרים בפסוק זה, מר דרור, קנמן בשם, קנה בשם, לדעת הרמב"ן מתורגמים בל"א (מירא, קאמעלהייא, צימטראהר), וכן הסכים בעל שלטי הגבורים, וקדה שבפסוק שאח"ז לדעת ת"א ויב"ע הוא קציעה, וכן נקרא בערבי, וכ"כ הרמב"ן, ולדעת כל המפרשים הוא הנקרא קאסיא"ה בלשון יון ורומי, ויהיו א"כ קדה וקנה־בשם, שניהם הקאסיאה, אך לפי שהם של ב' מינים, יהי' הא' של מין זה, והב' של מין אחר, אולם בעל שלטי הגבורים לא הסכים לזה, כאשר האריך בענין זה בספרו הנזכר (פרק פ"ג) בטענות (ולדעתי אינן טענות, ויש לי להשיב עליהן ולבטלן, כאשר אגיד בקונ"א אי"ה), והעלה בסוף כי לדעתו הקציעה שבלשון חז"ל וכן בארמי וגם בלשון המקרא, קציעות כל בגדתיך (תהלים מ"ה ט'), הוא הנקרא (אלאעהאלץ). ולדעת רבינו סעדי' גאון אין הקדה, קציעה, רק הקושט, ונראה דעתו בעבור שהקציעה נקרא גם בלשון המקרא קציעה, כמ"ש בתהלים בפסוק הנ"ל °]. חמשים ומאתים, סך משקל כלו, כך העלו רז"ל (שם):
V. 23. ואחה קח לך. Nur beim שמן המשחה steht diese Formel, durch welche die Herstellung des Gegenstandes ganz speziell auf Mosche bezogen wird. Durch שמן המשחה ward ja dem Heiligtum und allen seinen Teilen im Namen Gottes die heiligende Bestimmung und Weihe erteilt. Es war daher nur durch Mosche, das Organ des göttlichen Willens, herzustellen, und blieb auch das von Mosche Hergestellte das einzige Salböl, auch für die Salbung der Davidischen Könige und der Hohepriester für alle Zeit.
בשמים ראש, so auch ראשי בשמים (Hohel. 4, 14) Gewürze in bester Qualität. — מור ,קנמון וגו׳. Mit Sicherheit sind die hier genannten Gewürzarten nicht zu ermitteln. Wir folgen in der Übersetzung der gewöhnlichen Annahme. דרור findet sich nur noch in der Bedeutung wie וקראתם דרור. (Wajikra 25, 10 und sonst), und in dem Vogelnamen: דרור. In der ersten Bedeutung heißt es entweder Freiheit oder Heimkehr, unter dem Vogel דרור versteht man die Schwalbe, die nach Beza 24a דרה בבית כבשדה, sich in den Häusern des Menschen so frei bewegt, wie im Felde. Man glaubt daher, daß es auch hier: frei, d. h. rein von allem Fremdartigen bedeute. — Auch der Unterschied der Form בֶשֶם und בשֶׁם wäre zu ermitteln. בֶשֶם als Singular von בשמים bezeichnet wohl den Gewürzstoff nach seiner aromatischen Eigenschaft, während die Form בֹשֶׂם, wie קֹדֶש usw. mehr die Verwendung, den Gebrauch der Gewürze bedeutet. — מחציתו חמשים וגו׳, kann nicht wohl heißen, daß vom Cinnemon nur die Hälfte des von Myrrhe zu verwendenden Quantums genommen werden soll; es wäre מחציתו dann völlig überflüssig. Vielmehr bezieht sich das Suffix. מחציתו ־ו auf קנמן בשם selbst. Cinnemon soll in Hälften genommen werden; nicht 500 Schekel zusammen, sondern in zwei Hälften von 250 (Keritot 5a).