Sewachim 70 זבחים
Traktat:
Blatt:
Ansicht:
Sewachim 70a
1
האי נמי תיפוק לי (ויקרא ז, כד) מוחלב נבלה
2
מי שאיסורו משום בל תאכל חלב נבלה יצאתה זו שאין איסורה משום בל תאכל [חלב נבלה] אלא משום טמא
3
אלא האי טריפה מיבעי לאיתויי חיה סלקא דעתך אמינא מי שחלבה אסור ובשרה מותר יצאת זו שחלבה ובשרה מותר קמ"ל
4
א"ל מאי שנא טמאה דאין חלבה חלוק מבשרה חיה נמי אין חלבה חלוק מבשרה ועוד הכתיב (ויקרא ז, כד) ואכל לא תאכלוהו
5
אלא אמר אביי טריפה לגופיה איצטריך שלא תאמר הואיל וטמאה אסורה מחיים וטריפה אסורה מחיים מה טמאה חלבה טמא אף טריפה חלבה טמא
Vielmehr, erklärte Abajje, [das Wort] Totverletztes ist an sich nötig, damit man nicht folgere: das Unreine ist lebend verboten und das Totverletzte ist lebend verboten, wie nun das Fett des Unreinen unrein ist, ebenso ist auch das Fett des Totverletzten unrein. –
6
אי הכי האי נמי מיבעי שלא תאמר הואיל ועוף טמא אסור באכילה וטריפה אסורה באכילה מה עוף טמא אינו מטמא אף טריפה אינה מטמאה
7
ועוד מי איכא למילף טרפה מטמאה טמאה לא היתה לה שעת הכושר טריפה היתה לה שעת הכושר וכי תימא טריפה מבטן מאי איכא למימר במינה מיהא איכא
8
אלא אמר רבא התורה אמרה יבא איסור נבילה ויחול על איסור חלב יבא איסור טריפה ויחול על איסור חלב
9
וצריכי דאי אשמעינן נבילה משום דמטמיא אבל טריפה אימא לא ואי אשמעינן טריפה משום דאיסורה מחיים אבל נבילה אימא לא צריכא
Und beides ist nötig. Würde er es nur vom Aase gelehrt haben, [so könnte man glauben,] weil es verunreinigend ist, nicht aber gilt dies vom Tot verletzten. Und würde er es nur vom Totverletzten gelehrt haben, [so könnte man glauben,] weil es bereits lebend verboten war, nicht aber gilt dies vom Aase. Daher ist beides nötig. –
10
ור"מ האי טריפה מאי עביד ליה מיבעי ליה למעוטי שחיטה שהיא לפנים
11
ורבי יהודה טריפה אחרינא כתיב
Und R. Jehuda!? – [Das Wort] Totverletztes kommt nochmals18vor. –
- 18 Beim Geflügel, Lev. 17,15 u. ib. 22,8.
12
ורבי מאיר חד למעוטי שחיטה שהיא לפנים וחד למעוטי עוף טמא
Und R. Meír!? – Eines schließt das innerhalb Geschlachtete aus und eines schließt das unreine Geflügel aus. –
13
ורבי יהודה מנבלה נפקא ליה
14
ורבי מאיר האי נבלה מאי עביד לה לשיעור אכילה בכזית
15
ותיפוק לי מקרא קמא מדאפקיה רחמנא בלשון אכילה
Dies ist ja schon aus dem ersten Verse21zu entnehmen, da der Allbarmherzige vom Essen spricht!? –
16
חד לשיעור אכילה בכזית וחד לשיעור אכילה בכדי אכילת פרס
17
ס"ד אמינא הואיל וחידוש הוא יותר מכדי אכילת פרס נמי ליטמא קמ"ל
18
תנו רבנן (ויקרא ז, כד) "וחלב נבלה וחלב טרפה" -- בחלב בהמה טהורה הכתוב מדבר
Die Rabbanan lehrten:Das Fett eines Aases und das Fett eines Totverletzten; die Schrift spricht vom Fette eines reinen Viehs.
19
אתה אומר בחלב בהמה טהורה הכתוב מדבר או אינו אלא בחלב בהמה טמאה
Du sagst, die Schrift spreche vom Fette eines reinen Viehs, vielleicht ist dem nicht so, sondern vom Fette eines unreinen Viehs?
20
אמרת טיהר מכלל שחוטה וטיהר מכלל חלב. מה כשטיהר מכלל שחוטה בטהורה ולא בטמאה אף כשטיהר מכלל חלב בטהורה ולא בטמאה
Ich will dir sagen, das Geschlachtete ist rein und das Fett ist rein, wie die Reinheit des Geschlachteten sich nur auf das reine und nicht auf das unreine [Vieh] erstreckt, ebenso erstreckt sich auch die Reinheit des Fettes nur auf das reine und nicht auf das unreine.
21
או כלך לדרך זו טיהר מכלל נבילה וטיהר מכלל חלב. מה כשטיהר מכלל נבילה בטמאה ולא בטהורה, אף כשטיהר מכלל חלב בטמאה ולא בטהורה
Oder aber wie folgt: das Aas wird als rein24erklärt und das Fett wird als rein erklärt, wie nun die Reinheit des Aases sich auf das unreine und nicht auf das reine bezieht, ebenso bezieht sich auch die Reinheit des Fettes auf das unreine und nicht auf das reine.
- 24 Wie weiter erklärt wird, das Aas eines unreinen Vogels.
Sewachim 70b
1
כשבא בדרך זו היא בטהורה כשבא בדרך זו היא בטמאה ת"ל טריפה מי שיש במינה טריפה
wenn du auf die eine Weise deduzierst, so bezieht es sich auf das reine, und wenn du auf die andere Weise deduzierst, so bezieht es sich auf das unreine, daher heißt es Totverletztes, nur wenn es bei dessen Art Totverletztes gibt;
2
אוציא את הטמאה שאין במינה טריפה ולא אוציא את החיה שיש במינה טריפה ת"ל (ויקרא ז, כד) ואכל לא תאכלוהו מי שחלבה אסור ובשרה מותר יצא חיה שחלבה ובשרה מותר
auszuschließen ist das unreine, bei dessen Art es kein Totverletztes gibt, und nicht auszuschließen ist das Wild, bei dessen Art es Totverletztes gibt. Ferner heißt es: aber essen dürft ihr es nicht, von dem das Fett verboten und das Fleisch erlaubt ist, ausgenommen ist das Wild, von dem das Fett und das Fleisch erlaubt sind.
3
א"ל רב יעקב בר אבא לרבא אלא מעתה נבלת בהמה טהורה הוא דמטמאה נבלת בהמה טמאה לא מטמאה אמר ליה כמה סבי שבישתו בה סיפא אתאן לנבלת עוף טמא
4
אמר רבי יוחנן לא טיהר רבי מאיר אלא בתמימין אבל בבעלי מומין לא ורבי אלעזר אמר אפילו בבעלי מומין איתמר נמי אמר רב ביבי אמר רבי אלעזר מטהר היה רבי מאיר בבעלי מומין ואפילו באווזין ותרנגולין
5
בעי רבי ירמיה ערף עז מהו
R. Jirmeja fragte: Wie ist es, wenn man einer Ziege das Genick gebrochen28hat?
6
אווזין ותרנגולין טעמא מאי דמינא דעופות נינהו אבל עז לאו מינא דעגלה נינהו או דילמא מינא דבהמה הוא
7
יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא אמר ליה אביי מכלל דעגלה ערופה טהורה היא א"ל אין אמרי דבי רבי ינאי כפרה כתיב בה כקדשים
R. Dimi saß und trug diese Lehre vor; da sprach Abajje zu ihm: Demnach ist das genickgebrochene Kalb rein? Dieser erwiderte: Freilich, in der Schule R. Jannajs sagten sie: bei diesem wird [das Wort] Sühne gebraucht wie bei den Opfern.
8
מתיב רב נתן אבוה דרב הונא (בר נתן) ואכל לא תאכלוהו אין לי אלא חלב שאסור באכילה ומותר בהנאה חלב של שור הנסקל ועגלה ערופה מנין
10
ואי ס"ד עגלה ערופה טהורה היא היא טהורה וחלבה טמא
11
היכא דערף מיערף לא איצטריכא ליה כי איצטריכא היכא דשחטה מישחט
12
ותיהני ליה שחיטה לטהרה מידי נבלה לא צריכא שמתה
13
מכלל דמחיים אסורה אין אמר רבי ינאי גבול שמעתי ושכחתי ונסבין חברייא למימר ירידתה לנחל איתן היא אוסרתה:
8. Kapitel Kol ha-sewachim sche-nitarewu כל הזבחים שנתערבו
15
מתני׳ כל הזבחים שנתערבו בחטאות המתות או בשור הנסקל אפילו אחת בריבוא ימותו כולן נתערבו בשור שנעבדה בו עבירה או
iALLE OPFERTIERE, DIE MIT VERENDEN ZU LASSENDEN40 SENDOPFERN ODER EINEM ZU STEINIGENDEN OCHSEN41 VERMISCHT WORDEN SIND, SELBST EINES IN EINER MYRIADE, SIND VERENDEN ZU LASSEN. IST MIT IHNEN EIN OCHS VERMISCHT WORDEN, MIT DEM EINE SÜNDE BEGANGEN WORDEN IST, DER NACH DER AUSSAGE EINES EINZELNEN ZEUGEN ODER DES EIGENTÜMERS