Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ואם תלכו עמי קרי. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ עֲרַאי, בְּמִקְרֶה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לִפְרָקִים, כֵּן תֵּלְכוּ עֲרַאי בְּמִצְווֹת; וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן מְנִיעָה, וְכֵן "הֹקַר רַגְלְךָ" (משלי כ"ה), וְכֵן "יְקַר רוּחַ" (שם י"ז), וְקָרוֹב לָשׁוֹן זֶה לְתַרְגּוּמוֹ שֶׁל אֻנְקְלוֹס, לְשׁוֹן קֹשִׁי, שֶׁמַּקְשִׁין לִבָּם לִמָּנַע מֵהִתְקָרֵב אֵלַי:
שבע כחטאתיכם. שֶׁבַע פֻּרְעָנֻיּוֹת אֲחֵרִים, בְּמִסְפַּר שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם (ספרא):
Wenn ihr nach dem Zufall mit mir wandelt, unsere Lehrer sagen, zufällig, wenn es sich gerade trifft; das ist, nur zuweilen, so verfahret ihr zufällig mit den Geboten (Tor. koh.). Menachem erklärt es mit Zurückhalten, ebenso (Spr. 25, 17), halte deinen Fuß zurück; ebenso (Spr. 17, 27), der seinen Sinn zähmt; diese Erklärung nähert sich dem Targum Onkelos, der mit Härte übersetzt; sie verhärten ihr Herz, sich zurückzuhalten, mir zu nahen. Siebenfach gleich euren Sünden, sieben andere Strafen, in der Zahl sieben gleich euren Sünden (Tor. koh.).
ואם תלכו עמי קרי , רבותינו אמרו עראי כמקרה שאינו אלא לפרקים , כך תלכו עראי במצות , כן פי' רש"י ז"ל , וכן פירשו רשב"ם ז"ל , אבל מנחם פירשו לשון מניעה , כמו הוקר רגלך (משלי כ"ה י"ז) , ואמר רשב"ם ז"ל שאינו כן כי הוקר מנחי פ"א יו"ד כמו מן ישב הושב את אביך (בראשית מ"ז ו') , וקרי מן קרה מגזרת אקרה כה (במדבר כ"ג ט"ו) , וכן מצאנו מן שבה וישב ממנו שבי (שם כ"א א') , וראב"ע ז"ל אמר רבים פרשוה גבורה ונצוח , כאיש שיחזק לבו ולא יפחד , למען שלא ינוצח , ואין ריע לו , ויש אומרים שטעמו כמו שאמרו הפלשתים כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא (שמואל א' ו' ט') , וקרי חסר בי"ת , כמו כי ששת ימים עשה ה' (שמו' ל"א י"ז) , כמו בששת , ואפשר לדעתי כי קרי שם המקרה , וכל הקורות הם באים בגזרת השם , ופלשתים שאמרו כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא , כדרך הרשעים דברו , או שאמרו מקרה הוא ככל קרות העולם , לא בעבור ארון עוזו , וכן כאן אין פרושו שיאמרו מקרה הוא ולא ה' פעל זאת , כי אם כן מה טעם והלכתי אף אני עמכם בקרי (פסוק כ"ד) , אבל ענינו אם תלכו עמי קרי , שגם במקרה הרעה הזאת שקרה לכם , תלכו עמי כמו שהלכתם עמי קודם לכן , וזהו שפי' ולא תאבו לשמוע לי , ועוד אפרשנו (פסוק כ"ג וכ"ד) , ולדעתי שבעל טעם זה תרגם אנקלוס ז"ל בקשיו , שהקשו לבבם ללכת בעצתם הרעה גם כשיעבור עליהן מקרה קשה כזו , ועד כאן לא אמר שילכו בקרי , לפי שאינו מזכיר לשון זה , אלא על אחת מארבעה שפטים הרעים , אבל הראשונות תולדות השפטים היו כמ"ש (פסוק ט"ז) ט"ז), ועתה שהביא עליהם רעב, ועודם עומדים במרדם אמר ואם תלכו עמי קרי, [° א"ה, על דעתי שרש קרה הונח על ההולך לקראת האדם, ובא לו מנגד פניו, והאל"ף בתיבת לקראת תמורת ה"א השורש, שאינה נחה באמצע התיבה, כאמר אשר קרך בדרך (דברי' כ"ה י"ח), בא לקראתך, ויקר אלהים אל בלעם (במדבר כ"ג ד'), (ענטגעגען קאממן), והכבד כי הקרה ה' (בראשית כ"ז כ') (האט ענטגעגען קאממן לאסן), שבא לו לעומת פניו ממולו, והנה קרי הוא השם המופשט מהתואר, ובא בלא שמוש, כי הוא תאר הפעל, וכן דינו כמו שזכרנו פעמים רבות, והשעור שההליכה תהיה הליכת קרי, לעומתו וממולו (ענטגעגען), וידוע שהדרכים על דרך השאלה הם הפעולות והמעשי' אשר על ידם יגיע העושה לתכלית נרצה ממנו, והתכלית ההיא אשר אליו יכונו הדרכים ההם, הוא מגמת פני העושה, ועל האדם העושה כמעשיו וחפץ בתכלית שהוא הנרצה ומבוקש ממנו, יאמר שהוא הולך בדרכיו, או הולך אחריו, וזהו ענין ההליכה בדרכי ה' או אחרי ה', שיהיה מגמת פניו אל התכלית הנרצה להשם ב"ה, ומתנהג במדותיו, והמעלה היותר נכבדת היא ההתהלכות את ה' או עם ה' כידוע, מעתה על הממרה את פי ה' ומתכוין לעשות כנגד רצונו, יאמר שהולך עמו קרי (וואנדלט איהם ענטגעגען, צו ווידר), שהם מגמת פניו הפך התכלית הנרצה להשם ב"ה, ומתנהג בדרכים ההולכים ממולו, ולכן הוא אומר להלן והלכתי אף אני עמכם בקרי, הכוונה שתהי' רצוני ותכלית מעשי הפך ומתנגד לרצונכם ותכלית מעשיכם, ואתנגד לכם בכל דרכיכם, וכן מתורגם בל"א (צווידר וואנדלן°]. ולא תאבו, לשון זה נופל על מי שבעלה נפשו באיזו דבר ואינו חפץ בו, אעפ"י שבכלו יכריחהו להטות אזן, ולשון מאון הוראתו שנפשו מפלה בו, אבל שכלו מנגד לו, ולכן לפי שנשפטו במכה הגדולה הזאת, והיה ראוי להם מלד הדעת לשוב אל ה', קרא סרבנותם ולא תאבו, וכן המדבר דבר לחברו במופת, ואעפ"כ אינו רוצה לקבל, נופל עליו לשון לא אבה, וזהו ותוכחתי לא אביתם (משלי א' ל'). ויספתי עליכם מכה, על מכת רעב האמורה, אוסיף מכה שניה של ארבעת משפטי הרעים, שהיא משלחת חיה רעה. כחטאתיכם, שלא אביתם שמוע, כאילו אין דעת בכם גם אני אוסיף ליסר אתכם בחית השדה אין דעת בם:

V. 21. קרי .ואם תלכו עמי קרי von קרה (siehe Bereschit 24, 12) ist alles das, was ohne unsere Absicht und außer unserer Berechnung geschieht. Es ist somit ein rein relativer Begriff. Es kann etwas an sich in hohem Grade beabsichtigt und mit großer Vorausberechnung herbeigeführt sein, allein es lag völlig außer unserer Berechnung und Absicht, uns "fällt es bloß zu", uns ist es "Zufall". הלך עם bezeichnet nun ganz entschieden ein "mit jemandem gehen", d. i. ein Übereinstimmen im Wandel mit einem andern, somit, wie hier, von uns mit Gott gebraucht, nicht ein Zuwiderhandeln gegen seinen Willen, sondern vielmehr eine Erfüllung dessen, was seinem Willen gemäß ist. Insofern bezeichnet es jedenfalls im Verhältnis zu dem äußersten Stadium des zuvor gezeichneten Abfalls eine Rückbewegung zum Bessern. Allein es hat die Beifügung: קרי, euer הלך עמי ist nur קרי, euer Zusammenfinden im Wandel mit meinem Willen ist nur etwas Zufälliges, es ist nicht eure Absicht, euer Vorsatz, nicht, wie es sein sollte, euer allererster, allem andern vorangehender Vorsatz mir zu gehorchen, nur das zu tun, was meinem Willen gemäß ist. Ihr seid nicht mehr prinzipielle Gegner meines Willens, aber mein Wille ist euch gleichgültig. Ihr lasset euch in euren Lebenseinrichtungen von ganz andern Rücksichten bestimmen und überlasset es dem Ungefähr, ob ihr dabei in Widerspruch oder in Übereinstimmung mit mir kommt, ולא תאבו לשמע לי, es ist nicht euer Entschluss, euer Vorsatz, in allererster Linie meinen Willen zu vernehmen und vor jedem Schritte mich zu fragen, ob euer Vorhaben auch meinem Willen gemäß sei.