Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ונתנה הארץ וגו', וישבתם לבטח עליה. שֶׁלֹּא תִדְאֲגוּ מִשְּׁנַת בַּצֹּרֶת:
ואכלתם לשבע. אַף בְּתוֹךְ הַמֵּעַיִם תְּהֵא בוֹ בְּרָכָה (עי' ספרא):
Das Land wird geben... und ihr werdet in Sicher- 19 heit darin wohnen, daß ihr euch nicht vor einem Hungerjahr zu fürchten braucht. Und ihr werdet zur Sättigung essen, auch in den Eingeweiden wird Segen daran sein (Tor. koh.).
ונתנה הארץ פריה , מלת פרי נופל על כל התבואו' , כמו מראשית כל פרי האדמה (דברים כ"ו ב') , וכולל חטה ושעורה , וגם פרי העץ , ועל שתיהן אמר שתתן הארץ פריה , כי פרו ורבו (בראשי' א' כ"ח) , מן פרי , שהדבר הנולד הן בעשב האדמה הן בעץ הוא פריו , אבל עיקר שם פרי יתכן יותר בעץ , שהעץ מתקיים גם בלי פרי , אבל עשב השדה כשיתום פריו ימל ויבול , ולכן אמר להלן ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו (פרשה כ"ו ד') , ושם יתבאר עוד בעז"ה · ואכלתם לשבע , אין פתרונו שימצאו די ספוקם למלאת רעבונם , אלא מלת שובע בלה"ק על ההסתפקות , שתהיה נפשם שמחה , ולא תתאוה לדברים אחרים , ובלועז לשובע (גוס פרגניגן) , וזהו ברכה גדולה , והפך אתה תאכל ולא תשבע (מיכה ו' י"ד) , וזה דרך הרשעים שנדמה להם תמיד שחסר מהם דבר , כמו שפי' שלמה צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר (משלי י"ג כ"ה) , ולכן נאמר על המן ובבקר תשבעו לחם (שמות ט"ז י"ב) , ולחם בבקר לשבוע (שם שם ח') , ולחם שמים ישביעם (תהלים ק"ה מ') , לפי שאכלוהו לבדו ארבעים שנה , ודרך האדם שאין לו רק תבשיל אחד , שיתאוה לתבשיל אחר , ועוד מדרך האדם כשאוכל תבשיל אחד יום יום להיות קץ בו , ומן שמים היה לשבוע , ובפי' רוח חן לס' מ"ש (פרשה י"ז) בארנו זה ברחבה • וישבתם לבטח עליה , לדעתי זה פרושו שישבו לבטח אינם יראים מדאגת בצורת וחליים וכיוצא מצרות העולם , לכן למעלה נאמר לבטח בסוף , ובפסוק זה אמר תחלה וישבתם לבטח , ואח"כ אמר עליה :
