Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ויצא משה. כָּבוֹד גָּדוֹל נִתְכַּבֵּד יִתְרוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֹשֶׁה, יָצָא אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא, וּמִי הוּא שֶׁרָאָה אֶת אֵלּוּ יוֹצְאִין וְלֹא יֵצֵא? (תנחומא):
וישתחו וישק לו. אֵינִי יוֹדֵעַ מִי הִשְׁתַּחֲוָה לְמִי, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אִישׁ לְרֵעֵהוּ, מִי הַקָּרוּי "אִישׁ" – מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה" (במדבר י"ב):
Da ging Mosche hinaus, große Ehre wurde Jitro in jener Stunde erwiesen; als Mosche hinausging, gingen auch Aharon, Nadab und Abihu hinaus; und jeder, der diese hinausgehen sah, ging er nicht auch hinaus! (Mech.). Er bückte sich und küßte ihn; ich weiß nicht, wer sich vor dem anderen bückte; wenn er dann sagt, איש der Mann vor dem anderen; wer wird איש genannt? Mosche; so steht (Bamidbar 12, 3), der Mann Mosche (Mech.).
[° וישתחו , דקדוק התיבה הזאת מבואר היטיב בתחלת פ' וירא (בראשית י"ח ב') , ולפי שנמצאו ב' שרשים לענין זה שחח ושחה אשר יבאו פעלים מהם (מלבד שרש שוח שהוא ג"כ מענין זה אך לא נמצא ממנו פעל רק כי שחה אל מות ביתה (משלי ב' י"ח) , שחלוקים בו הר"י קמחי ורבי יונה , שהר"י קמחי חברו ג"כ לשרש שחה · אף שנראה בזה דעת רבי יונה יותר נכונה , בעבור שהוא מלעיל , כמנהג נ"ע להמשיך ע"פ , אולי כוונת הריק"ם לחברו אל חביריו , שלא להיות הפעל הזה בודד משרש זה) , ולא ראיתי לאח' מן המדקדקים הראשוני' גם האחרוני' שיבדילו ביניהם באיזה ענין פרטי , כדרך השרשים הנרדפים , שעם שישתוו בענינם הכללי יובדלו באיזה ענין פרטי , לכן לבי אומר לי שיובדלו באופן זה , כי עם ששניהם מורים על ענין ההשפלה וההכנעת לב המשתחוה אל הגדול ממנו במעלה , או אל אשר יצטרך אליו , מ"מ שרש שחה וכל הפעלים מכל הבנינים הבאים ממנו , יורו על השפלת הגוף בפועל , אשר יורה בזה על הכנעת הלב , לכן תמצא על הרוב לפניו או לאחריו מלת אל גרידא או עם הכנוי' , כמו אלי אליו אליך , או למ"ד השמושית מחוברת אל אשר אליו ההשתחויה , ולכן יאמר לפעמים בפירוש וישתחו ארצה או אפים ארצה , גם לא תמצא שיושאל השרש הזה אל הנפש לבד או אל הדוממים שאינם בעלי תנועה , או אל התכונות הנפשיית , כי איננו מורה רק על השפלת הגוף בעל בחירה בפועל, להראות הכנעת לבבו הנסתרת, אבל שרש שחח יאמר על הכנעת הלב גרידא , ולכן לא יתחבר לעולם עם למ"ד שמושית או עם מלת אל , ולכן נמצא על הכנעת הנפש לבד , מה תשתוחחי נפשי (תהלי' מ"ב ו' וי"ב ומ"ג ה') , ותשוח עלי נפשי (איכה ג' כ') , ונמצא גם על בלתי בעלי נפש התנועה , ומבצר משגב חומתיך השח , (ישעיה כ"ה י"ב) , שחו גבעות עולם (חבקוק ג' ו') , ונמצא על התכונות הנפשיות , ושח רום אנשים (ישעי' ב' י"א) , ושח גבהות האדם (שם י"ז), ומעפר תשח אמרתך (שם כ"ט ד') , הנה זאת חקרתי' היטב , ובחו"ס אדבר עוד מזה אי"ה °] , והנה לפי הסברא כי היוצא הוא המשתחוה , וקראו הכתוב רעהו , בעבור גודל מעלתו בחכמה · ויבאו האהלה , הידוע שהוא אהל משה :

V. 7. וישתחו, obgleich inzwischen gottgesandter Herrscher eines Volkes geworden war Mosche doch immer nur Mosche in allen Beziehungen geblieben.