Die Torah - Die fünf Bücher Mose
בא גד. בָּא מַזָּל טוֹב, כְּמוֹ גַּד גַּדִּי וְסָנוּק לָא (שבת ס"ז), וְדוֹמֶה לוֹ הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן (ישעיהו ס"ה), וּמִ"אַ שֶׁנּוֹלַד מָהוּל, כְּמוֹ גֹּדּוּ אִילָנָא (דניאל ד'), וְלֹא יָדַעְתִּי עַל מָה נִכְתְּבָה תֵּבָה אַחַת; דָּ"אַ לָמָּה נִקְרֵאת תֵּבָה אַחַת בָּגָד, כְּמוֹ בָּגַדְתָּ בִּי, כְּשֶׁבָּאתָ אֶל שִׁפְחָתִי, כְּאִישׁ שֶׁבָּגַד בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים:
Glück ist gekommen בא גד, Glück ist gekommen; wie (Schabbat 67b), bewähre dich mein Glück, und ermüde nicht; ähnlich (Jes. 65,11), »die für das Glück den Tisch decken«. Der aggadische Midrasch sagt, er wurde beschnitten geboren; wie (Dan. 4, 11), »hauet den Baum um«; ich weiß nicht, warum es in einem Wort geschrieben ist. Andere Erklärung: Warum kann es wie ein Wort gelesen werden, בָּגָד? Wie wenn es heißen sollte, du wurdest mir untreu, als du zu meiner Magd kamst; wie ein Mann, welcher der Gattin seiner Jugend untreu wird.
בגד , הקרי הוא שתי תיבות בא גד , ופירושו בא מזל טוב , כמו הערכים לגד שלחן (ישעי' ס"ה י"א) , וכן הוא בלשון ערבי והוא כוכב צדק , שיורה על כל דבר טוב , וכן במס' שבת (דף ס"ז ע"ב) גד גדי וסנוק לא , פי' התמזל מזלי ועיף אל תהי , וכתוב במלה אחת בלא אל"ף ופירושו במזל טוב בא זה , וכן פי' רש"י והרשב"ם והראב"ע והרד"ק (בשרשים שרש גד בשם רבי משה הכהן) לשון מזל , וכן תרגם יב"ע והמתרגם האשכנזי . ואנקלוס לא שינה המלה רק תרגמה בב' מלות , אתא גד , ועוד הביא הרד"ק בשרש גדד פי' אחר , בא גד , כלומר גודד הגדוד כי בהולדו הי' לה גדוד בנים , ומזה אליו גד גדוד יגודנו (לקמן מ"ט י"ט) , לעלות לעם יגודנו (חבקוק ג' י"ו) , והביא בשם תמורת הכפל , וכן הראב"ע הביא פי' זה . והרשב"ם כתב וז"ל בא גד , בא אלינו מזל טוב וכו' . וכן בבראשית רבה אתא מזליה דביתא (בנו' ב"ר שלפנינו הוא אתא גדא דביתא) והפרש לשון גדוד טועה הוא , שאעפ"י שהשמות מעין האמירה כמו ראובן , כי ראה ה' בעניי , ושמעון כי שמע ה' (ר"ל ואין צריכין להיות מדוקדקים ממש כשרשם בלי הוספת או חסרון איזה אותיות) , אמירת האשה אין לנו לכותבה אלא בעין עיקר הדיבור , וגד אינו יכול להיות לשון גדוד בלא כפילות של שני דלתי"ן , יגודו על נפש צדיק ( תהלים צ"ד כ"א ) , דגש תחת דל"ת שנייה החסירה , כמו וימכו בעונם (תהלים ק"ו מ"ג) , ויסלו עלי ארחות אידם (איוב ל' י"ב) , יסבו עלי רביו (שם י"ט י"ב) , בכלם דגש תחת אות החסירה עכ"ל . מוגה מפי' הרשב"ם ב"י . ולפי דברי הרד"ק שהנח תמורת הדגש נסתרו דבריו , גם בלא"ה אף בגזרת הכפולי' נמצאו שמות בחסרון אות הכפל , מהם בקמץ ומהם בפתח , ומהם פעמים כן ופעמים כן , וגם הפתוחים כשיבאו באתנח וס"פ על הרוב הם קמוצים , כמו טַל בַּן חַג ובאס"ף טָל בָּן חָג , ועוד רבים כמוהם , ואין בהם דגש לחסרון עי"ן הפעל , לפי שלא יבא באות בלתי נקוד , אך כשיבאו ברבוי או בכנוים תדגש למ"ד הפעל , כמו ירד לְגַנּוֹ וגו' לרעות בַּגַּנִּים (ש"ה ו' ב') , כי על אורת טַלֶּךָ (ישעי' כ"ו י"ט) , חלב חַגִּי (שמות כ"ג י"ח) , ולכן מלת גד שהיא שם לגדודי חיילות אף במאמרה , תוכל להיות מן הכפולים ממשקל טַל כמו עַם יָם הקמוצים גם בלי אס"ף , ולא ידגשו רק כשיבאו בכנוי' או ברבוי , עַמִּי יַמִּים , ואז ישתנה קמץ פ"פ לפתח בעבור הדגש שאחריו . ויתכן להיות הערכים לַגַּד שלחן , ג"כ מענין גדודי השמים , כמו שפי' שם הראב"ע , ויהי' השם מהפתוחים , ממשקל פַּל , ובא פה קמוץ בעבור האתנח , ולא נמצא ברבוי ובכנוים , ועל דרך סברא תהי' בהם הפ"א פתוחה ואחרי' דגש , ונעשה את"ז שם עלם פרטי לבנה :

גדד von גד: scharf, rasch, plötzlich, trennend in etwas ein- fahren, einschneiden. Daher גדור: eigentlich ein Truppenkeil, ein Haufe Gewaffneter, der rasch und plötzlich in das Gebiet eines andern einfällt, und גוֹד: einen solchen Keil bilden, oder einen solchen Einfall machen. Wie die Begriffe des Bestimmens, Verhängens gerne durch Schneiden, Trennen, wie כרת ,חרץ ,גזר, als ein Scharfes, Absolutes ausgedrückt werden, so fand auch der Begriff eines plötzlich in die Verhältnisse einfallenden Geschickes seinen Ausdruck in עורכים לגד שולחן :גד, sie decken dem Glücke, dem Zufalle, den Tisch (Jes. 65, 11). Und so heißt auch hier (א)בָ wohl: ein unerwartetes Glück ist gekommen. Es war dies ein Sohn, auf den sie unter gewöhnlichen Umständen nicht hätte rechnen dürfen. War sie ja nur durch das Beispiel ihrer Schwester zu ihm gekommen.