Die Torah - Die fünf Bücher Mose
המלט על נפשך. דַּיְּךָ לְהַצִּיל נְפָשׁוֹת, אַל תָּחוּס עַל הַמָּמוֹן:
אל תביט אחריך. אַתָּה הִרְשַׁעְתָּ עִמָּהֶם וּבִזְכוּת אַבְרָהָם אַתָּה נִצָּל; אֵינְךָ כְּדַאי לִרְאוֹת בְּפֻרְעָנוּתָם וְאַתָּה נִצָּל:
בכל הככר. כִּכַּר הַיַּרְדֵּן:
ההרה המלט. אֵצֶל אַבְרָהָם בְּרַח, שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בָּהָר, שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה (בראשית י"ב), וְאַף עַכְשָׁו הָיָה יוֹשֵׁב שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלוֹ בַּתְּחִלָּה, וְאַעַ"פִּ שֶׁכָּתוּב וַיֶּאֱהַל אַבְרָהָם וְגוֹ' (שם י"ג), אֹהָלִים הַרְבֵּה הָיוּ לוֹ וְנִמְשְׁכוּ עַד חֶבְרוֹן:
המלט. לְשׁוֹן הַשְׁמָטָה, וְכֵן כָּל הַמְלָטָה שֶׁבַּמִּקְרָא אשמוצי"ר בלע"ז וְכֵן וְהִמְלִיטָה זָכָר (ישעיהו ס"ו), שֶׁנִּשְׁמַט הָעֻבָּר מִן הָרֶחֶם, כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה (תהילים קכ"ד), לֹא יָכְלוּ מַלֵּט מַשָּׂא (ישעיהו מ"ו), לְהַשְׁמִיט מַשָּׂא הָרְעִי שֶׁבְּנִקְבֵיהֶם:
Rette dein Leben, es ist genug für dich, wenn du die Menschen rettest; schone nicht dein Vermögen.
Schaue nicht hinter dich, du hast mit ihnen gefrevelt, und nur durch das Verdienst Abrahams wirst du gerettet; darum bist du nicht würdig, ihre Strafe zu sehen, während du gerettet wirst (Bereschit Rabbah 50:11).
Im ganzen Umkreis; Umkreis des Jarden.
Rette dich ins Gebirge, fliehe zu Abraham, der im Gebirge wohnt; denn so heißt es (12, 8), »und zog von dort ins Gebirge«; und auch jetzt wohnte er dort, so heißt es (13, 3), »an dem Ort, wo sein Zelt das erste mal gewesen war«; zwar steht (dort 18), »Abraham schlug sein Zelt auf… im Haine Mamre«; er hatte aber viele Zelte, die sich bis Chebron hinzogen.
Rette dich, die Bedeutung ist entschlüpfen, und so bedeutet הִמָּלֵט im Vers überall entschlüpfen; ebenso (Jes. 66, 7), »sie gebar einen Knaben«; denn das Kind geht aus dem Mutterschoß hervor; (Ps. 124, 7) »wie ein Vogel entschlüpft«; (Jes. 46, 2) sie konnten sich der Last nicht entledigen, die Last Unrat in ihrem Inneren abzuwerfen.
כהוציאם אתם , המקור בבואו עם הכ"ף לפעמים תהי' הוראתו קרוב אל השם, ולכן תהי' הוראת כנויו כהוראת כנויי השמות המורים על הפועל , והם כטעם שלי שלו שלהם, ואם תהי' מלת כהוציאם מאופן זה מן המקור תהי' ביאורה כהוציא שלהם והכנוי שב על המלאכים הפועלים ההוצאה , ולפעמים תהי' הוראתו כהוראת הפעל ממש כשמע עשו (בראשית כ"ז ל"ד), פי' כאשר שמע , ואז תהי' הוראת כנויו כהוראת כנויי הפעלים המורים על הפעול , ואם תהי' מלת כהוציאם מהאופן הזה תהי' ביאורה כהוציא אותם , ותהי' מלת כהוציא שבה על הפועל , והכנוי חוזר על הפעול להודיע מנו ומספרו , והם לוט ואשתו ושתי בנותיו , ואין לבאר פה מהענין הב' שיורה הכנוי על הפעול במקום אותם כי כבר נאמר אחריו אותם בפירוש, ולכן צריך לפרש שהוא מהענין הא' והוא מקור ממש שיורה על הפעולה מופשטת מהפועל והכנוי יורה על הפועל ומלת אותם על הפעול ׃ ועפ"ז תבין המאמר הקצר של הרא"בע פה ׃ ויאמר, יב"ע תרגם , והדר חד מנהון לסדום לחבלותה וחד אשתאר עם לוט ואמר ליה , וכן מתורגם בל"א (זאגטע איינר) ׃ המלט על נפשך , כמו בנפשך , כלומר הִמלט מהר ממקום זה למען תהי' לך נפשך לשלל , ואנקלוס ויב"ע שתרגמו , חוס , תרגמו הכוונה ולא כהוראת המלה , כי להלן בענין נזכר שרש זה עוד איזה פעמים ותרגמוס בשרש שזיב , ורש"י כתב המלט לשון הצלה, וכן כל המלטה שבמקרא אישמוג"יר בלעז (עסקאפ"זער , תלך ישנה בלשון הסוא , בל"א ענטשליפפן) , וכן והמליטה זכר (ישעי' ס"ו ז') , שנשמט העובר מן הרחם עכ"ל ׃ אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר , הזהירו לבל יתעכב בדרך לא מרצון להביט אחריו מה יעשה בחתניו ובכל רכושו , ולא מאונס בעבור יגיעת מרוצתו מהר להנפש מעט , כי פן יסתכן , גם שלא להסתכל במלאכים ובמעשיהם שלא לצורך כדכתיב מות נמות כי אלהים ראינו (שופטים י"ג כ"ב), וכן ביעקב כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי (בראשית ל"ב ל"א) :
