Bechorot 49 בכורות

Traktat: Blatt: Ansicht:

Bechorot 49a

בבא בהרשאה

Wenn er mit einer Vollmacht¹kommt. –

1 Jeder der Väter mit einer Vollmacht vom anderen.

והאמרי נהרדעי לא כתבינן אדרכתא אמטלטלי ה"מ היכא דכפריה אבל היכא דלא כפריה כתבינן:

Die Nehardee͑nser sagten ja aber, man schreibe keine Vollmacht auf Mobilien²!? – Dies nur dann, wenn [der Schuldner] leugnet, wenn er aber nicht leugnet, schreibe man.

2 Weil sie beseitigt werden können.

זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום: תנא רב הונא שני זכרים ונקבה אין כאן לכהן כלום

WENN EIN MÄNNLICHES UND EIN WEIBLICHES, SO HAT DER PRIESTER NICHTS. R. Hona lehrte: Wenn zwei männliche und ein weibliches, so hat der Priester nichts.

ותנא דידן כיון דבשני אנשים הוא דמשכחת לה באיש אחד ושתי נשים לא משכחת לה לא מתני ליה:

Unser Autor lehrt dies aber nicht, da dies³nur bei zwei Männern vorkommen kann, nicht aber bei einem Mann und zwei Frauen.

3 Daß der Priester nichts erhält.

מתני׳ מת הבן בתוך שלשים יום אע"פ שנתן לכהן יחזיר לאחר ל' יום אע"פ שלא נתן יתן מת ביום שלשים כיום שלפניו ר' עקיבא אומר אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן:

vi,2STIRBT DER SOHN INNERHALB VON DREISSIG TAGEN, SO MUSS DER PRIESTER, WENN ER SIE IHM BEREITS GEGEBEN HAT, SIE ZURÜCKGEBEN; WENN NACH DREISSIG TAGEN, SO MUSS JENER, AUCH WENN ER NOCH NICHT GEGEBEN HAT, SIE IHM GEBEN. STIRBT ER AM DREISSIGSTEN TAGE, SO GLEICHT DIESER DEM VORANGEHENDEN TAGE. R. A͑QIBA SAGT, HAT ER SIE BEREITS GEGEBEN, ERHALTE ER NICHTS ZURÜCK, UND HAT ER SIE NOCH NICHT GEGEBEN, BRAUCHE ER NICHT ZU GEBEN.

גמ׳ מאי טעמייהו דרבנן גמרי (במדבר יח טז) חדש (במדבר ג מ) חדש ממדבר מה התם ומעלה אף הכא נמי ומעלה

GEMARA. Was ist der Grund der Rabbanan? – Sie folgern es durch [das Wort] Monat von der Wüste⁴, wie dort ‘und darüber’, ebenso hierbei ‘und darüber’⁵. –

4 Das sowohl bei der Auslösung des Erstgeborenen (Num. 18,16) als auch bei der Zählung in der Wüste (ib. 3,40) gebraucht wird.
5 Die Fälligkeit beginnt erst am 31. Tage.

ור"ע מספקא ליה מדאיצטריך למכתב ומעלה גבי ערכין ולא גמרי ממדבר הוו להו שני כתובים הבאים כאחד

Und der des R. A͑qiba? – Ihm ist es zweifelhaft; da es auch beim Schätzgelübde ‘und darüber’⁶heißt, und dies nicht von [der Zählung in] der Wüste gefolgert wird, so sind es zwei Schriftverse, die dasselbe lehren,

6 Cf. Lev. 27,7.

וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין

und wenn zwei Schriftverse dasselbe lehren, so ist von diesen nicht zu entnehmen⁷,

7 Bezüglich ähnlicher Dinge; durch die Wiederholung wird bekundet, daß es nur von diesen gilt.

או דלמא כי אין מלמדין לעלמא אבל לגופייהו מלמדין ומשום הכי מספקינן ליה

oder vielleicht ist von diesen nur hinsichtlich andrer Dinge nichts zu entnehmen, wohl aber hinsichtlich dieser⁸ selbst. Daher ist es ihm zweifelhaft.

8 Auch bei der Zählung in der Wüste handelte es sich um die Erstgeborenen.

אמר רב אשי הכל מודים לענין אבילות יום שלשים כיום שלפניו ואמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל:

R. Aši sagte: Alle stimmen überein, daß hinsichtlich der Trauer⁹der dreißigste Tag dem vorangehenden gleiche. Auch sagte Šemuél: Bei der Trauer ist die Halakha nach dem Erleichternden zu entscheiden.

9 Daß sie, wenn das Kind innerhalb von 30 Tagen stirbt, nicht abzuhalten ist, da es viell. nicht lebensfähig war.

מתני׳ מת האב בתוך שלשים בחזקת שלא נפדה עד שיביא ראיה שנפדה לאחר שלשים יום בחזקת שנפדה עד שיאמרו לו שלא נפדה הוא לפדות ובנו לפדות הוא קודם לבנו רבי יהודה אומר בנו קודמו שמצותו על אביו ומצות בנו עליו:

vi,3STIRBT DER VATER INNERHALB VON DREISSIG TAGEN, SO GILT [DER SOHN] ALS NICHT AUSGELÖST, BIS ER DEN BEWEIS ERBRINGT, DASS ER AUSGELÖST WORDEN IST; WENN NACH DREISSIG TAGEN, SO GILT ER ALS AUSGELÖST, BIS MAN IHM SAGT¹⁰, ER SEI NICHT AUSGELÖST WORDEN. IST ER AUSZULÖSEN UND SEIN SOHN AUSZULÖSEN, SO GEHT ER SEINEM SOHNE VOR; R. JEHUDA SAGT, SEIN SOHN GEHE IHM VOR, DENN DIE PFLICHT FÜR IHN SELBST OBLIEGT SEINEM VATER UND DIE PFLICHT FÜR SEINEN SOHN OBLIEGT IHM.

10 Wenn man es ihm im Namen seines Vaters berichtet.

גמ׳ איתמר הפודה את בנו בתוך שלשים יום רב אמר בנו פדוי ושמואל אמר אין בנו פדוי דכולי עלמא מעכשיו אין בנו פדוי לאחר שלשים יום ואיתנהו למעות ודאי בנו פדוי

GEMARA. Es wurde gelehrt: Wenn jemand seinen Sohn innerhalb von dreißig Tagen auslöst, so ist sein Sohn, wie Rabh sagt, ausgelöst, und wie Šemuél sagt, nicht ausgelöst. Alle stimmen überein, daß, wenn es¹¹sofort erfolgen sollte, sein Sohn nicht ausgelöst sei, und wenn nach dreißig Tagen und das Geld vorhanden ist, sein Sohn entschieden ausgelöst sei,

11 Die Wirkung der Auslösung.

כי פליגי לאחר שלשים יום ונתעכלו המעות רב אמר בנו פדוי מידי דהוה אקידושי אשה התם לאו אע"ג דנתעכלו המעות הוו קידושי

sie streiten nur über den Fall, wenn nach dreißig Tagen und das Geld verzehrt worden¹²ist. Rabh sagt, sein Sohn sei ausgelöst, wie dies auch bei der Antrauung einer Frau¹³der Fall ist; obgleich das Geld verzehrt worden ist, ist die Antrauung gültig,

12 Die Fälligkeit sollte zur richtigen Zeit eintreten, dann aber war das Geld nicht vorhanden.
13 Durch einen Geldbetrag.

Bechorot 49b

הכא נמי לא שנא

und auch hierbei ist es nicht anders.

ושמואל אמר לך התם בידו לקדשה מעכשיו הכא אין בידו לפדותו מעכשיו ואע"ג דקיימא לן דכל היכא דפליגי רב ושמואל הלכתא כרב באיסורי וכשמואל בדיני הכא הלכתא כוותיה דשמואל

Šemuél aber kann dir erwidern: da liegt es in seiner Macht, sie sich sofort anzutrauen, hierbei ober kann er ihn nicht sofort auslösen. Und obgleich es für uns feststeht, daß überall, wo Rabh und Šemuél streiten, die Halakha bei kanonischen Dingen wie Rabh und bei Rechtssachen wie Šemuél ist, ist hierbei die Halakha dennoch wie Šemuél. –

תנן מת בתוך ל' יום אע"פ שנתן לכהן יחזיר לו חמש סלעים טעמא דמת הא לא מת בנו פדוי הכא במאי עסקינן דאיתנהו למעות

Wir haben gelernt: Stirbt [der Sohn] innerhalb von dreißig Tagen, so muß der Priester, wenn jener ihm die fünf Sela͑ bereits gegeben hat, sie ihm zurückgeben. Nur wenn er stirbt, stirbt er aber nicht, so ist sein Sohn ausgelöst!? – Hier handelt es sich um den Fall, wenn das Geld noch vorhanden ist. –

תא שמע בחזקת שלא נפדה עד שיאמרו לו שנפדה התם נמי דאיתנהו למעות בעינייהו

Komm und höre: So gilt er¹⁴als nicht ausgelöst, bis er den Beweis erbringt, daß er ausgelöst worden¹⁵ist!? – Da ebenfalls in dem Falle, wenn das Geld noch (in seinem Zustande) vorhanden ist.

14 Wenn der Vater innerhalb von dreißig Tagen gestorben ist.
15 Erbringt er den Beweis, so ist er ausgelöst.

תני תנא קמיה דרב יהודה הפודה את בנו בתוך שלשים יום בנו פדוי אמר ליה שמואל אמר אין בנו פדוי ואת אמרת בנו פדוי ואע"ג דקיימא לן כרב באיסורי וכשמואל בדיני הכא הלכתא כותיה דשמואל:

Ein Jünger rezitierte vor R. Jehuda: Wenn jemand seinen Sohn innerhalb von dreißig Tagen auslöst, so ist sein Sohn ausgelöst. Da sprach dieser zu ihm: Šemuél sagt, sein Sohn sei nicht ausgelöst, und du sagst, sein Sohn sei ausgelöst. Und obgleich es für uns feststeht, die Halakha sei bei kanonischen Dingen wie Rabh und bei Rechtssachen wie Šemuél, ist hierbei die Halakha wie Šemuél.

הוא לפדות ובנו לפדות הוא קודם לבנו וכו': תנו רבנן הוא לפדות ובנו לפדות הוא קודם לבנו רבי יהודה אומר בנו קודמו שמצותו על אביו ומצות בנו עליו

IST ER AUSZULÖSEN UND SEIN SOHN AUSZULÖSEN, SO GEHT ER SEINEM SOHNE VOR &C. Die Rabbanan lehrten: Ist er auszulösen und sein Sohn auszulösen, so geht er seinem Sohne vor: R. Jehuda sagt, sein Sohn gehe ihm vor, denn die Pflicht für ihn selbst obliegt seinem Vater, und die Pflicht für seinen Sohn obliegt ihm.

אמר ר' ירמיה הכל מודים היכא דליכא אלא חמש סלעים הוא קודם לבנו מאי טעמא דמצוה דידיה עדיף כי פליגי היכא דאיכא חמש משועבדות וחמש בני חורין

R. Jirmeja sagte: Alle stimmen überein, daß, wenn nur fünf Sela͑ vorhanden sind, er seinem Sohne vorangehe, denn die ihn selbst betreffende Pflicht geht vor, sie streiten nur über den Fall, wenn fünf ansprüchlich¹⁶und fünf bar¹⁷vorhanden sind.

16 Eine ausstehende Schuld, die durch Grundstücke gedeckt ist.
17 Wörtl. frei, dh. unbelasteter Grundbesitz.

ר' יהודה סבר מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא ודידיה אזיל וטריף ממשעבדי ובהני חמש בני חורין פריק ליה לבריה

R. Jehuda ist der Ansicht, ein in der Tora geschriebenes Darlehn gleiche einem Darlehn¹⁸auf einen Schuldschein¹⁹, somit kann er für seine Pflicht haftbaren [Grundbesitz] wegnehmen und für die fünf bar löse er seinen Sohn aus,

18 Dh. eine nach einer Bestimmung des Gesetzes zu leistende Zahlung, wie die Zahlung der 5 Sela͑.
19 Wofür der Grundbesitz des Schuldners haftbar ist, sodaß der Gläubiger das verkaufte Grundstück dem Käufer wegnehmen kann.

ורבנן סברי מלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא הלכך מצוה דידיה עדיף:

und die Rabbanan sind der Ansicht, ein in der Tora geschriebenes Darlehn gleiche nicht einem Darlehn auf einen Schuldschein, daher geht die Pflicht für ihn selbst vor.

מתני׳ חמש סלעים של בן במנה צורי

viiDIE FÜNF SELA͑ FÜR EINEN SOḤN SIND IN TYRISCIIER WÄHRUNG²⁰ZU ZAHLEN;

20 Die aus reinem Silber u. höher im Kurse war als der sog. Provinzial-Sela͑.

שלשים של עבד חמשים של אונס ושל מפתה ומאה של מוציא שם רע כולם בשקל הקדש במנה צורי וכולן נפדין בכסף ובשוה כסף חוץ משקלים:

DIE DREISSIG FÜR EINEN SKLAVEN²¹, DIE FÜNFZIG DES NOTZÜCHTERS UND VERFÜHRERS²²UND DIE HUNDERT DES VERLEUMDERS²³SIND SÄMTLICH IN ŠEQEI. DES HEILIGTUMES UND TYRISCHER WÄHRUNG ZU ZAHLEN. ALLES²⁴KANN DURCH GELD UND GELDESWERT AUSGELÖST WERDEN, AUSGENOMMEN DIE ŠEQALIM²⁵.

21 Die als Ersatz für ihn zu zahlen sind; cf. Ex. 21,32.
22 Cf. Ex. 22,16 u. Dt. 22,29.
23 Wörtl. Ausbringer eines schlechten Namens, sc. über das Vorleben seiner Frau; cf. Dt. 22,13ff.
24 Was nach der Schrift auszulösen ist.
25 Die als Tempelsteuer zu entrichten sind; cf. Seq. I,1.

גמ׳ מנה צורי אמר רבי אסי מנה של צורי רבי אמי אמר דינרא ערבא רבי חנינא אומר איסתרא סרסיא דמיזדבנא תמניא בדינרא חמש מינייהו לפדיון הבן

GEMARA. IN TYRISCHER WÄHRUNG. R. Asi erklärte: Die in Tyrus gangbare Mine. R. Ami erklärte: Der arabische Denar. R. Ḥanina erklärte: Der syrische Stater, der acht auf einen [Gold]denar gehandelt wird. Durch solche fünf erfolgt die Auslösung eines Sohnes.