Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ויתן על פניו מסוה. כְּתַרְגּוּמוֹ בֵּית אַפֵּי, לְשׁוֹן אֲרַמִּי הוּא, בַּתַּלְמוּד (כתובות ס"ב) סְוִי לִבָּהּ, וְעוֹד בִּכְתֻבּוֹת (דף ס'), הֲוָה קָא מַסְוֵה לְאַפָּהּ, לְשׁוֹן הַבָּטָה – הָיָה מִסְתַּכֵּל בָּהּ, אַף כָּאן מַסְוֶה בֶּגֶד הַנִּתָּן כְּנֶגֶד הַפַּרְצוּף וּבֵית הָעֵינַיִם; וְלִכְבוֹד קַרְנֵי הַהוֹד – שֶׁלֹּא יִזּוֹנוּ הַכֹּל מֵהֶם – הָיָה נוֹתֵן הַמַּסְוֶה כְּנֶגְדָּן, וְנוֹטְלוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם יִשְׂרָאֵל, וּבְשָׁעָה שֶׁהַמָּקוֹם נִדְבָּר עִמּוֹ עַד צֵאתוֹ, וּבְצֵאתוֹ יָצָא בְּלֹא מַסְוֶה:
Legte er eine Hülle auf sein Angesicht, wie der Targum sagt, eine Hülle fürs Angesicht; es ist eine Wurzel, die im Aramäischen vorkommt; im Talmud (Ketub. 62b), ihr Herz erkannte; ferner in Ketub. 60a, schaute es in ihr Angesicht, bedeutet hinsehen, es betrachtete sie; auch hier eine Hülle, ein Tuch, das vor das Angesicht und vor die Augen gelegt wurde; dem Strahlenglanz zu Ehren, daß sich nicht alle daran weideten, legte er die Hülle davor und nahm sie ab, während er mit Jisrael sprach und während der Ewige mit ihm sprach. Bis er herauskam, und wenn er herauskam, kam er ohne Hülle.
Vorhang. Die Ausstrahlung war mit der Gottesnähe verknüpft, und daher der profanen Außenwelt nicht auszusetzen.
ויכל וגו' ויתן, כאשר כלה לדבר אתם הענין הנזכר נתן וגו' · מסוה, כתרגומו בית אפי, בגד הניתן כנגד הפרצוף ובית העינים (לארווי בל"א), ויב"ע והירושלמי תרגמו סודרא, וכ"פ הרשב"ם והראב"ע, ואמרו כי כמוהו ובדם ענבים סותה (בראשית מ"ט י"א), וכתב הראב"ע כי הוי"ו פעמים נראית ופעמי' נסתרת, כמו עולתה (תהלי' נ"ב י"ז), ועולתה (איוב ה' ט"ז), עול ימים (ישעיה ס"ה כ'), גם עוילים (איוב י"ט י"ח) אל תוך המחנה (דברים כ"ג י"א וי"ב), גם ויבתר אותם בתוך (בראשית ט"ו י'), ולדעת הרשב"ם והרד"ק הם שני שרשים · ולכבוד קרני ההוד, שלא יזונו הכל מהם, הי' נותן המסוה כנגד', ונוטלו בשעה שהי' מדבר עם ישראל, ובשעה שהמקום מדבר עמו :

V. 33. סוה ,מסוה erscheint in Lautverwandtschaft mit צפה, das sowohl Schauen als, im Piel, einen Überzug über etwas machen bedeutet. Auch סוה kommt rabbinisch als Schauen vor: סוי לבה פרח רוחה (Ketubot 62b nach Raschi) und heißt hier in der Form מסוה eine Decke. Beidem liegt der Begriff zu Grunde: eine künstliche Oberfläche zum Anschauen machen.