Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ולא זכר שר המשקים. בּוֹ בַיּוֹם:
וישכחהו. לְאַחַר מִכָּאן. מִפְּנֵי שֶׁתָּלָה בוֹ יוֹסֵף לְזָכְרוֹ, הֻזְקַק לִהְיוֹת אָסוּר שְׁתֵּי שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים (תהילים מ') – וְלֹא בָטַח עַל מִצְרִים, הַקְּרוּיִים רַהַב:
Aber es gedachte nicht der Oberste der Mundschnke, an demselben Tage.
Und vergass ihn, später; weil sich Josef auf ihn verlassen hatte, dass er seiner gedenken werde, musste er noch zwei Jahre gefangen bleiben; so heißt es (Ps. 40, 5), »Heil dem Manne, der auf den Ewigen sein Vertrauen setzt und sich nicht an Hochmütige רהבים wendet«, nicht auf die Mizrim vertraut, die Rahab (Hochmütige) (Jes. 30,7, Ps. 87,4) genannt werden (Bereschit Rabbah 89:3)
ולא זכר וגו' , בו ביום · וישכחהו , לאחר מכאן · (רש"י) , וכן כתב הרשב"ם ולא זכר שר המשקים את יוסף , מיד בצאתו כמו שביקש ממנו יוסף כי אם זכרתני אתך , וישכחהו , זמן מרובה אחרי כן , עד שעה שהקב"ה עשה ליוסף ניסים והוצרך להזכירו עכ"ל · אבל הרמב"ע פי' ולא זכר שר המשקים , לא הזכירו בפה אל פרעה , וכן ומשא ה' לא תזכרו עוד (ירמי' כ"ג ל"ו) , זכר את ושתי (אסתר ב' א') והנה אין ראיותיו מכריעות , כי גם שם נוכל לפרש על הזכירה בלב , המדקדק בכתובי' יראה שיבא השרש הזה בבנין הקל על הזכירה בלב , ועל הזכירה בפה דרכו לבא בבנין הפעיל , ואולם אמרו שאין הזכירה בלב פועל בדיבור חפצי דאדם , לא יתכן בו הצווי , כי אם על ידי הזכירה בפה , לכן פי' חז"ל זכור את יום השבת לקדשו , זכרהו בפה , וכן זכור את אשר עשה לך עמלק וגו' לא תשכח (דברי' כ"ה י"ז וי"ט) , אמרו בספרי זכור בפה ואל תשכח בלב, הענין הוא שעל ידי הזכירה בפה , שהיא המעשה המצויה , לא ישכח בלב ממילא , וכן הענין כאן , על ידי שלא העלה שר המשקים את זכרון יוסף לפניו בצאתו מבית הסהר , ולא שם אל לבו לזכור פתרון חלומו שפתר לו לטובה , גרם לו זה שנמחה ברושם ההוא מנפשו , וישכחהו מכל וכל , ונראה שלזה כוונו רש"י והרשב"ם , וכן מתורגם בל"א : מא

שכח, verwandt mit שגח ,שגע ,שגה. Siehe oben 8, 1. שכח heißt ein Vergessen durch Eingenommensein von etwas anderm. Verwandt auch mit שקה: getränkt, voll werden. שכח geistig: so voll von etwas sein, daß für anderes kein Raum ist. Dem Schenkfürsten lag es nicht am Herzen, das Gedächtnis an Josef fortwährend aufzufrischen, er war so von der Gegenwart erfüllt, daß er ihn vergaß.