Nasir 46 נזיר

Traktat: Blatt: Ansicht:

Nasir 46a

רבי שמעון אומר כיון שנזרק עליו אחד מן הדמים הותר הנזיר לשתות ביין ולהיטמא למתים:

R. ŠIMO͑N SAGT, SOBALD FÜR DEN NAZIR DAS BLUT EINES DER OPFER GESPRENGT WORDEN IST, SEI ES IHM ERLAUBT, WEIN ZU TRINKEN UND SICH AN TOTEN ZU VERUNREINIGEN.

גמ׳ ת"ר (במדבר ו, כ) ואחר ישתה הנזיר יין אחר המעשים כולן דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים אחר מעשה יחידי

GEMARA. Die Rabbanan lehrten :¹Und nachher trinke der Nazir Wein, nach allen Handlungen² – so R. Elie͑zer; die Weisen sagen, nach einer einzigen³Handlung.

1 Num. 6,20.
2 Der Darbringung des Heilsopfers u. dem Scheren.
3 Auch vor dem Scheren.

מאי טעמייהו דרבנן כתיב הכא ואחר ישתה הנזיר יין וכתיב התם (במדבר ו, יט) אחר התגלחו את נזרו מה התם אחר מעשה יחידי אף כאן אחר מעשה יחידי

Was ist der Grund der Rabbanan? – Hierbei heißt es: nachher trinke der Nazir Wein, und dort heißt es:⁴nachdem er sein geweihtes Haar geschoren hat, wie es dort⁵nach einer einzigen Handlung erfolgt, ebenso auch hier nach einer einzigen Handlung. –

4 Num. 6,19.
5 Beim Schwingen, das nach dem Scheren erfolgt.

אימא עד דאיכא תרווייהו אי הכי גז"ש למה לי:

Vielleicht, wenn beides⁶erfolgt ist!? – Wozu wäre dann die Wortanalogie nötig⁷.

6 Auch das Scheren.
7 Dies geht ja schon aus Num. 6,20 hervor.

אמר רב תנופה בנזיר מעכבת אליבא דמאן אילימא אליבא דרבנן תגלחת אמרי רבנן לא מעכבא תנופה מיבעיא

Rabh sagte: Das Schwingen ist beim Nazir unerläßlich⁸. Nach wessen Ansicht: wenn nach den Rabbanan, so sagen sie ja, selbst das Scheren sei nicht unerläßlich, um wieviel weniger das Schwingen,

8 Erst wenn dies erfolgt ist, ist ihm der Weingenuß erlaubt.

אלא אליבא דרבי אליעזר פשיטא האמר ר"א אחר מעשים כולם מהו דתימא כיון דלענין כפרה שירי מצוה היא הכא נמי לא תעכב קמ"ל

und wenn nach R. Elie͑zer, so ist es ja selbstverständlich, denn dieser sagt, nach allen Handlungen!? – Man könnte glauben, daß dies, da es hinsichtlich der Sühne nur ein Anhängsel des Gebotes ist, auch diesbezüglich nicht unerläßlich sei, so lehrt er uns. –

Nasir 46b

ומי מעכבא והתניא (במדבר ו, יג) זאת תורת הנזיר בין שיש לו כפים בין שאין לו כפים

Ist es denn unerläßlich, es wird ja gelehrt:⁹Dies ist das Gesetz für den Nazir, einerlei ob er Hände hat oder keine Hände¹⁰hat!? –

9 Num. 6,21.
10 Er kann dann die Vorschrift des Schwingens nicht ausüben; demnach ist dies unerläßlich.

ואלא הא דתניא זאת תורת הנזיר בין שיש לו שער בין שאין לו שער הכי נמי דלא מעכבא והתניא נזיר ממורט בש"א אינו צריך להעביר תער על ראשו וב"ה אומרים צריך להעביר תער על ראשו

Es wird auch gelehrt: Dies ist das Gesetz für den Nazir, einerlei ob er Haare hat oder keine Haare hat. Ist etwa auch dies¹¹nicht unerläßlich, es wird ja gelehrt, daß der kahle Nazir, wie die Schule Šammajs sagt, ein Schermesser über sein Haupt nicht zu führen brauche, und wie die Schule Hillels sagt, ein Schermesser über sein Haupt führen müsse,

11 Das Haarscheren.

ואמר רבינא מאי אינו צריך לב"ש אינו צריך אין לו תקנה הא לב"ה יש לו תקנה

und hierzu sagte Rabina, das ‘nicht brauchen’ der Schule Šammajs sei zu verstehen, für ihn gebe es kein Mittel¹²mehr, während es nach der Schule Hillels für ihn ein Mittel¹³gibt!?

12 Dieses Gebot ausüben zu können.
13 Durch das bloße Führen des Schermessers über den Kopf. Ebenso ist aus der oben angezogenen Lehre nicht zu folgern, daß das Schwingen nicht unerläßlich sei.

והיינו דרבי פדת דאמר ר' פדת ב"ש ורבי אליעזר אמרו דבר אחד

Das ist es, was R. Pedath gesagt hat, denn R. Pedath sagte: Die Schule Šammajs und R. Elie͑zer lehrten dasselbe. –

מאי ר' אליעזר דתניא אין לו בהן יד ורגל אין לו טהרה עולמית דברי רבי אליעזר רבי שמעון אומר יניחנו על מקומו ויצא וחכ"א יניח על של שמאל ויצא

Was ist dies für eine Lehre R. Elie͑zers? – Es wird gelehrt: Hat er¹⁴keinen Daumen und keinen großen Zeh, so kann er niemals rein werden – so R. Elie͑zer. R. Šimo͑n sagt, man tue es auf die betreffende Stelle, und der Pflicht ist Genüge getan. Die Weisen sagen, man tue es auf die linken, und der Pflicht ist Genüge getan.

14 Der Aussätzige, dem die genannten Glieder mit dem Blute seines Opfers zu besprengen sind; cf. Lev. 14,14.

לישנא אחרינא אמרי לה אמר רב תנופה בנזיר מעכבת אליבא דמאן אילימא אליבא דרבי אליעזר פשיטא האמר רבי אליעזר אחר מעשים כולם אלא אליבא דרבנן השתא יש לומר תגלחת אמרי רבנן לא מעכבא תנופה מיבעיא

Eine andere Lesart lautet wie folgt: Das Schwingen ist beim Nazir unerläßlich. Nach wessen Ansicht: wenn nach R. Elie͑zer, so ist es ja selbstverständlich, denn dieser sagt, nach allen Handlungen, und wenn nach den Rabbanan, so sagen sie ja, selbst das Scheren sei nicht unerläßlich, um wieviel weniger das Schwingen!? –

ומי לא מעכבא והתניא זאת תורת הנזיר בין שיש לו כפים ובין שאין לו כפים ואלא הא דתניא זאת תורת הנזיר בין שיש לו שער ובין שאין לו שער הכי נמי דמעכבא

Ist es denn nicht unerläßlich, es wird ja gelehrt: Dies ist das Gesetz für den Nazir, einerlei ob er Hände hat oder er keine Hände hat¹⁵!? – Es wird auch gelehrt: Dies ist das Gesetz für den Nazir, einerlei ob er Haare hat oder er keine Haare hat. Ist etwa auch dies¹⁶unerläßlich,

15 Das Schwingen ist unerläßlich.
16 Das Haarscheren.

והתניא נזיר ממורט בש"א אינו צריך להעביר תער על ראשו וב"ה אומרים צריך אמר רבי אבינא מאי צריך לבית הלל צריך ואין לו תקנה

es wird ja gelehrt, daß der kahle Nazir, wie die Schule Šammajs sagt, ein Schermesser über sein Haupt nicht zu führen brauche, und wie die Schule Hillels sagt, ein Schermesser über sein Haupt führen müsse¹⁷!? R. Abina erwiderte: Unter ‘müssen’ der Schule Hillels ist zu verstehen, er müsse dies, somit gebe es für ihn kein Mittel mehr,

17 Auch nach der Schule H.s genügt das Hinüberführen des Messers, obgleich ein Scheren nicht erfolgen kann; aus der Auslegung des Schriftverses ist somit die Unerläßlichkeit nicht zu folgern.

לב"ש יש לו תקנה ופליגא דרבי פדת:

während es nach der Schule Šammajs für ihn ein Mittel gibt. Er streitet somit gegen R. Pedath¹⁸.

18 Der die Ansicht der Schule Š.s nach der 1. Lesart auslegt.

מתני׳ גילח על הזבח ונמצא פסול תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו גילח על החטאת שלא לשמה ואח"כ הביא קרבנותיו לשמן תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו גילח על העולה או על השלמים שלא לשמן ואח"כ הביא קרבנותיו לשמן תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו

x WENN ER SICH NACH EINEM DER OPFER GESCHOREN HAT UND DIESES ALS UNTAUGLICH BEFUNDEN WIRD, SO IST AUCH DAS SCHEREN UNGÜLTIG UND SEINE OPFER¹⁹WERDEN IHM NICHT ANGERECHNET. WENN ER SICH NACH DEM AUF EINEN UNRICHTIGEN NAMEN DARGEBRACHTEN SÜNDOPFER²⁰GESCHOREN UND NACHHER SEINE ÜBRIGEN OPFER AUF DEN RICHTIGEN NAMEN DARGEBRACHT HAT, SO IST DAS SCHEREN UNGÜLTIG UND SEINE OPFER WERDEN IHM NICHT ANGERECHNET. WENN ER SICH NACH DEM AUF EINEN UNRICHTIGEN NAMEN DARGEBRACHTEN BRANDOPFER ODER HEILSOPFER²¹GESCHOREN UND NACHHER DIE ÜBRIGEN OPFER AUF DEN RICHTIGEN NAMEN DARGEBRACHT HAT, SO IST DAS SCHEREN UNGÜLTIG UND SEINE OPFER WERDEN IHM NICHT ANGERECHNET.

19 Die anderen, die er nachher darbringt; nach Raschi die er bereits abgesondert hat.
20 Es ist dann untauglich; cf. Hul. Fol. 2a.
21 Sie sind zwar tauglich, gelten jedoch nur als freiwillige Opfer, mit denen er sich seiner Pflicht nicht entledigt.

רבי שמעון אומר אותו הזבח לא עלה לו אבל שאר זבחים עלו ואם גילח על שלשתן ונמצא אחד מהן כשר תגלחתו כשרה ויביא שאר זבחים:

R. ŠIMO͑N SAGT, NUR DAS EINE OPFER²²WERDE IHM NICHT ANGERECHNET, DIE ÜBRIGEN OPFER ABER WERDEN IHM WOHL ANGERECHNET. WENN ER SICH NACH ALLEN DREIEN GESCHOREN HAT UND EINES VON IHNEN TAUGLICH IST, SO IST DAS SCHEREN GÜLTIG UND ER BRINGE NUR DIE ANDEREN OPFER²³.

22 Das auf einen unrichtigen Namen dargebracht worden ist.
23 Die untauglich sind.

גמ׳ אמר רב אדא בר אהבה זאת אומרת קסבר ר"ש נזיר שגילח על שלמי נדבה יצא מאי טעמ' דאמר קרא (במדבר ו, יח) ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים ולא כתב על שלמיו:

GEMARA. R. Ada b. Ahaba sagte: Dies besagt, daß R. Šimo͑n der Ansicht ist, daß, wenn ein Nazir sich nach einem freiwilligen Heilsopfer geschoren hat, er seiner Pflicht genügt habe. – Aus welchem Grunde? – Die Schrift sagt:²⁴er lege es auf das Feuer unter der Schlachtung des Heilsopfers, es heißt aber nicht: seines Heilsopfers.

24 Num. 6,18.