Die Torah - Die fünf Bücher Mose
מלבד אשר תשיג ידו. שֶׁאִם אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת לְגַלֵּחַ עַל מֵאָה עוֹלוֹת וְעַל מֵאָה שְׁלָמִים, כְּפִי נִדְרוֹ אֲשֶׁר יִדֹּר כֵּן יַעֲשֶֹה — מוּסָף עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ: עַל תּוֹרַת הַנָּזִיר, מוּסָף וְלֹא יֶחְסַר, שֶׁאִם אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר חָמֵשׁ נְזִירוֹת עַל מְנָת לְגַלֵּחַ עַל שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת הַלָּלוּ, אֵין אֲנִי קוֹרֵא בוֹ "כַּאֲשֶׁר יִדֹּר כֵּן יַעֲשֶֹה" (שם):
Außer dem, wozu sein Vermögen hinreicht; wenn er sagt, ich will ein Enthaltsamer sein mit der Absicht, mich mit 100 Ganzopfern und 100 Friedensopfern zu scheren, so tue er dem Gelübde entsprechend, das er gelobt hat, außer der Vorschrift für seine Enthaltsamkeit; d. h. zu der Vorschrift für den Enthaltsamen kann er hinzufügen, aber er verringere sie nicht; denn, wenn einer sagt, ich will fünfmal Nasir sein mit der Absicht, mich nur mit den obigen drei Opfertieren zu scheren, so wende ich nicht auf ihn an, wie er gelobt, so tue er.
außer dem . . . Vermögen hinreicht. Abgesehen von dem, was er über die in diesem Kapitel angegebenen Opfer zu leisten vermag.
gemäß seinem Gelübde . . . so muß er tun. Diese Gelübde betreffende Warnung ist in Deut. XXIII, 24 deutlich ausgesprochen: »Was aus deinen Lippen geht, beobachte und tue, wie du gelobt dem Ewigen, deinem Gotte, die freiwillige Gabe, die du mit deinem Munde ausgesprochen«.
מלבד אשר תשיג ידו , שאם אמר הריני נזיר על מנת שאגלח על מאה עולות ועל מאה שלמים : כן יעשה על תורת נזרו , יכול להוסיף על המפורש בתורת הנזיר , אבל לא יחסר אם אמר הריני נזיר חמש נזירות על ג' בהמות הללו אין אני קורא בו כאשר ידור כן יעשה · (רש"י) , והנה אם תדקדק בסדר הנחת הטעמים תראה שלדעת מניחם שעור הכתוב כך היא , זאת תורת הנזיר אשר ידור ( נדר נזיר לה' , וזאת תורת ) קרבנו לה' על נזרו ( אם נדר בסתם הריני נזיר , ותהיה מלת זאת מושכת עצמה ואחרת עמה ) מלבד אשר תשיג ידו ( אם היה עשיר ורצה להרבות בקרבנות , או שנדר תחלה ע"מ להרבות בהם , יביאם כלם ביום מלאת , ולא ישתה יין עד הקריבו את כלם , ואח"כ כלל ואמר ) כפי נדרו אשר ידור ( בין עשיר בין עני ) כן יעשה ( הכל ביום מלאת ימי נזרו ) על תורת נזרו ( כי כלם בכלל תורת נזרו · ( עיין רמב"ן ) , ותבין מזה ערך הסגולה והאמנה בפסוק הזה על מקומם הראוי להם :
V. 21. זאת תורת וגו׳ מלבד וגו׳ כן יעשה על תורת נזרו. Dies ist das dem Nasir für den Schluss seines Gelübdes Vorgeschriebene. Dabei steht es ihm jedoch frei על תורת נזרו, außer und neben der Erfüllung dieses ihm Vorgeschriebenen noch durch עולות ושלמי נדר ונדבה seinen besonderen Gedanken, Empfindungen, Gesinnungen und Vorsätzen Ausdruck zu geben.
Vergegenwärtigen wir uns diese ganze Institution des Nasirtums, so ist sie eine jedem Individuum im Volke eröffnete Gestattung, für das Bedürfnis einer von ihm angestrebten geistigen und sittlichen Veredlung sich zeitlich zu einer priesterlichen, ja hohepriesterlichen Stellung zu erheben, in welcher sein Gott nahendes Streben durch Fernbleiben von טומאת מת sich wesentlich kennzeichnet. Es entspricht dies daher offenbar dem שילוח טמא מת aus מחנה שכינה.
Die drei סוטה ,גזל הגר :פרשיות und נזיר im Zusammenhange zu der vorangegangenen פרשת שלוח מחנה geben daher die Gedankenparallele:
שלוח מצורע aus מחנה ישראל findet seine konkrete Verwirklichung in פרשת גזל הגר, der die Gottesgegenwart im sozialen Volksleben bekundenden Institution:
שלוח זב וזבה aus מחנה לויה findet seine konkrete Verwirklichung in,פרשת סוטה der die Gottesgegenwart im keuschen Geschlechtsleben der Familie bekundenden Institution;
שלוח טמא מת aus מחנה שכינה findet seine konkrete Verwirklichung in פרשת נזיר, der die Gottesgegenwart für jedes in geistiger und sittlicher Heiligung zu Gott aufstrehende Individuum bekundenden Institution.
Alle drei drücken der Gesellschaft, der Familie, dem Individuum den Gott heiligen Stempel auf.