Chullin 96 חולין

Traktat: Blatt: Ansicht:

Chullin 96a

ולא מהדרינן בטביעות עינא השתא דשמעתינהו להני שמעתתא אמינא טביעות עינא עדיפא

nicht aber auf Grund des Wiedererkennens; jetzt aber, nachdem ich jene Lehren gehört habe, sage ich, das Wiedererkennen sei maßgebender.

דאי לא תימא הכי היאך סומא מותר באשתו ובני אדם איך מותרין בנשותיהן בלילה אלא בטביעות עינא דקלא הכא נמי בטביעות עינא

Wieso würde, wenn dem nicht so wäre, einem Blinden, und nachts¹ auch jedem anderen Menschen seine Frau erlaubt sein!? Dies erfolgt wegen des Wiedererkennens der Stimme, ebenso ist auch hierbei das Wiedererkennen maßgebend.

1 Wo man die Kennzeichen eines Menschen nicht wahrnehmen kann.

אמר רב יצחק בריה דרב משרשיא תדע דאילו אתו בתרי ואמרי פלניא דהאי סימניה והאי סימניה קטל נפשא לא קטלינן ליה ואילו אמרי אית לן טביעות עינא בגויה קטלינן ליה

R. Jiçḥaq, Sohn des R. Mešaršeja, sagte: Dies ist auch zu beweisen; wenn zwei kommen und bekunden, daß jemand mit diesem oder jenem Kennzeichen einen Menschen getötet hat, wird er nicht hingerichtet, sagen sie aber, sie erkennen ihn, so wird er hingerichtet.

אמר רב אשי תדע דאילו א"ל איניש לשלוחיה קרייה לפלניא דהאי סימניה והאי סימניה ספק ידע ליה ספק לא ידע ליה ואילו אית ליה טביעות עינא בגויה כי חזי ליה ידע ליה:

R. Aši sagte: Dies ist auch zu beweisen; wenn jemand zu seinem Boten sagt, daß er jenen, der dieses oder jenes Kennzeichen hat, rufe, so ist es zweifelhaft, ob er ihn erkennt oder nicht erkennt, kennt er ihn aber, so erkennt er ihn, sobald er ihn sieht.

מתני׳ הנוטל גיד הנשה צריך שיטול את כולו ר' יהודה אומר כדי לקיים בו מצות נטילה

ii,2 NIMMT MAN DIE SPANNADER HERAUS, SO MUSS MAN SIE VOLLSTÄNDIG HERAUSNEHMEN; R. JEHUDA SAGT, NUR DASS MAN DAS GEBOT DLS HERAUSNEHMENS AUSÜBT.

האוכל מגיד הנשה כזית סופג ארבעים אכלו ואין בו כזית חייב אכל מזה כזית ומזה כזית סופג שמונים ר' יהודה אומר אינו סופג אלא ארבעים:

iii WER EINE OLIVE VON DER SPANNADER GEGESSEN HAT, ERHÄLT DIE VIERZIG [GEISSELHIEBE]; WENN SIE KEINE OLIVE HATTE UND ER SIE GEGESSEN HAT, SO IST ER SCHULDIG. WER EINE OLIVE VON DER EINEN UND EINE OLIVE VON DER ANDEREN GEGESSEN HAT, ERHÄLT ACHTZIG [GEISSELHIEBE]; R. JEHUDA SAGT, ER ERHALTE NUR VIERZIG.

גמ׳ בר פיולי הוה קאי קמיה דשמואל וקא מנקר אטמא הוה קא גאים ליה א"ל חות ביה טפי השתא לא חזיתך ספיתא לי איסורא

GEMARA. Bar Phajole² stand vor Šemuél und trieberte eine Keule, und da er [die Spannader] nur oben fortschnitt, sprach dieser zu ihm: Mehr in die Tiefe; hätte ich dich nun nicht beobachtet, so würdest du mir Verbotenes zu essen gegeben haben.

2 So in manchen Handschriften vokalisiert; möglicherweise Berufsname, Trieberer, v. פלי suchen, grübeln.

אירתת נפל סכינא מידיה א"ל לא תירתת דאורי לך כרבי יהודה אורי לך

Da erschrak jener und das Messer fiel ihm aus der Hand. Hierauf sprach dieser zu ihm: Erschrick nicht; wer dich dies lehrte, lehrte dich nach R. Jehuda.

אמר רב ששת מאי דשקל בר פיולי דאורייתא לרבי יהודה מכלל דשייר דרבנן לר' יהודה אלא דאורי ליה כמאן אורי ליה

R. Šešeth sprach: Wenn nach R. Jehuda das, was Bar Phajole fortnahm, nach der Tora [verboten] ist, so ist ja nach R. Jehuda das, was er zurückließ, rabbanitisch [verboten]; nach wessen Ansicht lehrte ihn nun derjenige, der ihn dies³ lehrte!?

3 Daß man die tief im Fleische sitzenden Teile zurücklassen dürfe.

אלא אמר רב ששת מאי דשקל בר פיולי דאורייתא ומאי דשייר דרבנן לר"מ דאי רבי יהודה אפילו מדרבנן שרי:

Vielmehr, sagte R. Šešeth, ist das, was Bar Phajole fortnahm, nach R. Meír nach der Tora, und das, was er zurückließ, rabbanitisch [verboten]; nach R. Jehuda aber auch rabbanitisch erlaubt.

האוכל מגיד הנשה [וכו']: אמר שמואל לא אסרה תורה אלא שעל הכף בלבד שנאמר (בראשית לב, לג) על כף הירך

WER VON DER SPANNADER GEGESSEN HAT &C. Šemuél sagte: Die Tora hat nur das verboten, was sich am Ballen befindet, denn es heißt:⁴ am Hüftballen.

4 Gen. 32,33.

אמר רב פפא כתנאי אכלו ואין בו כזית חייב רבי יהודה אומר עד שיהא בו כזית

R. Papa sagte: [Hierüber⁵ streiten] Tannaím: Wenn sie keine Olive hatte und er sie gegessen hat, so ist er schuldig; R. Jehuda sagt, er sei nur dann schuldig, wenn sie eine Olive hatte. –

5 Über die Lehre Šemuéls; wie dies weiter aus der Erklärung dieser Lehre hervorgeht.

מ"ט דרבנן בריה (בפני עצמה) היא

Was ist der Grund der Rabbanan? – Sie ist ein selbständiges Geschöpf⁶. –

6 Das für einzelne Stücke erforderliche Quantum ist hierbei nicht erforderlich.

Chullin 96b

ור' יהודה אכילה כתיבה ביה ורבנן ההיא אכילה דכי אית ביה ארבעה וחמשה זיתים ואכל חד כזית מיחייב

Und R. Jehuda!? – Bei dieser wird [der Ausdruck] ‘essen’⁷ gebraucht. – Und die Rabbanan!? – [Der Ausdruck] ‘essen’ deutet darauf, daß, wenn sie vier oder fünf Oliven hat und man nur eine gegessen hat, man schuldig⁸ sei. –

7 Dieser Ausdruck ist nur beim Quantum einer Olive anwendbar.
8 Man könnte sonst glauben, man sei nur wegen der ganzen schuldig.

ורבי יהודה מאשר על כף הירך נפקא

Und R. Jehuda!? – Dies geht hervor aus [den Worten] die am Hüftballen ist⁹. –

9 Es braucht nicht die ganze zu sein.

ורבנן ההוא מיבעי ליה לכדשמואל דאמר שמואל לא אסרה תורה אלא שעל כף הירך ור' יהודה הירך כתיב דכולה ירך

Und die Rabbanan!? – Dies deutet auf die Lehre Šemuéls, denn Šemuél sagte, die Tora habe nur das verboten, was sich am Ballen befindet. – Und R. Jehuda!? – Es heißt der Hüfte, der ganzen Hüfte¹⁰. –

10 Auch außerhalb des Ballens, gegen die Ansicht Šemuéls.

ורבנן ההוא דפשיט איסוריה בכוליה ירך לאפוקי חיצון דלא ולעולם שעל הכף

Und die Rabbanan!? – Dies deutet darauf, daß das Verbot sich auf das erstreckt, was sich durch die Hüfte¹¹ zieht, dies schließt die äußere¹² aus, jedoch nur auf das, was sich am Ballen befindet. –

11 So nach Handschriften; auf die Schwierigkeit unseres Textes weisen schon die Tosaphoth hin.
12 Cf. supra Fol. 91a.

והאי כף מיבעי ליה למעוטי עוף דלית ליה כף תרי כף כתיבי:

[Das Wort] Ballen ist ja zur Ausschließung des Geflügels nötig, das keinen Ballen¹³hat!? – Es heißt¹⁴zweimal Ballen.

13 Cf. ib. Fol. 89b.
14 In der angezogenen Schriftstolle.

מתני׳ ירך שנתבשל בה גיד הנשה אם יש בה בנותן טעם הרי זו אסורה כיצד משערין אותה כבשר בלפת

iv IST EINE HÜFTE MIT DER SPANNADER GEKOCHT WORDEN, SO IST SIE, WENN SOVIEL DARAN WAR, DASS EIN GESCHMACK ÜBERTRAGEN WIRD, VERBOTEN. v WIE BEMISST MAN DIES? NACH VERHÄLTNIS VON FLEISCH MIT RÜBEN¹⁵.

15 Wenn sich die Ader zum Fleische quantitativ in dem Verhältnis befindet, in dem das Fleisch auf das damit gekochte Gartengemüse einen Geschmack überträgt.

גיד הנשה שנתבשל עם הגידים בזמן שמכירו בנותן טעם ואם לאו כולן אסורין והרוטב בנותן טעם

IST DIE SPANNADER MIT ANDEREN ADERN¹⁶ GEKOCHT WORDEN, SO IST, WENN SIE ZU ERKENNEN IST, DIE GESCHMACKSÜBERTRAGUNG EINTSCHEIDEND, WENN ABER NICHT, SO SIND ALLE VERBOTEN; DIE BRÜHE ABER NUR BEI GESCHMACKSÜBERTRAGUNG.

16 Die nicht verboten sind.

וכן חתיכה של נבלה וכן חתיכה של דג טמא שנתבשלה עם החתיכות בזמן שמכירן בנותן טעם ואם לאו כולן אסורות והרוטב בנותן טעם:

EBENSO IST, WENN EIN STÜCK VON EINEM AASE ODER EIN STÜCK VON EINEM UNREINEN FISCHE MIT ANDEREN STÜCKEN GEKOCHT WORDEN IST, WENN ES ZU ERKENNEN IST, DIE GESCHMACKSÜBERTRAGUNG ENTSCHEIDEND, WENN ABER NICHT, SO SIND ALI,E VERBOTEN; BRÜHE ABER NUR BEI GESCHMACKSÜBERTRAGUNG.

גמ׳ אמר שמואל לא שנו אלא שנתבשל בה אבל נצלה בה קולף ואוכל עד שמגיע לגיד

GEMARA. Šemuél sagte: Dies lehrten sie nur von dem Falle, wenn sie mit dieser gekocht worden¹⁷ ist, wenn aber gebraten, so schneide man ab und esse, bis man zur Spannader gelangt. –

17 Durch die Brühe dringt der Geschmack der Spannader in das Fleisch.

איני והאמר רב הונא גדי שצלאו בחלבו אסור לאכול אפילו מראש אזנו

Dem ist ja aber nicht so, R. Hona sagte ja, wenn ein Böckchen mit seinem Talge gebraten worden ist, dürfe man nicht einmal von der Ohrenspitze¹⁸ essen!? –

18 Demnach dringt auch beim Gebratenen der Geschmack des verbotenen Teiles in das ganze.