Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵ֠י אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו יְהֹוָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן וַיֶּחֱרַ֥ד כׇּל־הָהָ֖ר מְאֹֽד׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Der Berg Sinai dampfte ganz, deswegen weil Gott auf ihn im Feuer sich hinabgelassen. Sein Dampf stieg auf wie der Dampf des Kalkofens, und der ganze Berg erzitterte sehr.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Der Berg Sina rauchte überall, weil sich der Ewige in Feuer auf ihn herabließ, sein Rauch stieg in die Höhe, wie der Rauch aus einem Brennofen, und der ganze Berg ward heftig erschüttert.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Der ganze Berg Ssinaj rauchte, weil HaSchem auf ihn im Feuer niedergestiegen; wie eines Schmelzofens Rauch stieg sein Rauch empor, und der ganze Berg erzitterte gewaltig.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
דער בערג סיני רויכטע איבעראלל, וויל זיך דער עוויגע אין פֿייער אויף איהן הערַאב ליס, זיין רויך שטיג אין דיא העהע, וויא דער רויך אויס איינעם ברעננאפֿען, אונד דער גאנצע בערג ווארד העפֿטיג ערשיטטערט·
Onkelos
וְטוּרָא דְסִינַי תָּנַן כֻּלֵהּ מִן קֳדָם דְאִתְגְלִי עֲלוֹהִי יְיָ בְּאֶשָׁתָא וּסְלִיק תְּנָנֵהּ כִּתְנָנָא דְאַתּוּנָא וְזָע כָּל טוּרָא לַחֲדָא:
Raschi↑

עשן כלו. אֵין עָשַׁן זֶה שֵׁם דָּבָר, שֶׁהֲרֵי נָקוּד הַשִּׁי"ן פַּתָּח, אֶלָּא לְשׁוֹן פָּעַל כְּמוֹ אָמַר, שָׁמַר, שָׁמַע, לְכָךְ תַּרְגּוּמוֹ תְּנַן כֻּלֵּהּ, וְלֹא תִרְגֵּם תְּנָנָא, וְכָל עָשָׁן שֶׁבַּמִּקְרָא נְקוּדִים קָמָץ מִפְּנֵי שֶׁהֵם שֵׁם דָּבָר:

הכבשן. שֶׁל סִיד; יָכוֹל כְּכִבְשָׁן זֶה וְלֹא יוֹתֵר, תַּ"לֹ בּוֹעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם (דברים ד'), וּמַה תַּ"לֹ כִּבְשָׁן? לְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁהִיא יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ – נוֹתֵן לַבְּרִיּוֹת סִימָן הַנִּכָּר לָהֶם; כַּיּוֹצֵא בּוֹ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג (הושע י"א), וְכִי מִי נָתַן כֹּחַ בָּאֲרִי אֶלָּא הוּא? וְהַכָּתוּב מוֹשְׁלוֹ כְּאַרְיֵה, אֶלָּא אָנוּ מְכַנִּין וּמְדַמִּין אוֹתוֹ לִבְרִיּוֹתָיו כְּדֵי לְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁיְּכוֹלָה לִשְׁמֹעַ; כַּיּוֹצֵא בוֹ וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים (יחזקאל מ"ג), וְכִי מִי נָתַן קוֹל לַמַּיִם אֶלָּא הוּא? וְאַתָּה מְכַנֶּה אוֹתוֹ, לְדַמּוֹתוֹ לִבְרִיּוֹתָיו – כְּדֵי לְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן (מכילתא):

Raschi (Deutsche Übersetzung)↑

Rauchte ganz, 18 dieses עשן ist kein Hauptwort, da das Schin mit Patach punktiert ist; sondern ein Zeitwort wie אמר, שמר, שמע; darum sagt der Targum תן rauchte, und nicht תנא Rauch; aber wo עשן Rauch im Vers vorkommt, ist es stets mit Kamez punktiert, weil es ein Hauptwort ist. Des Brennofens, für Kalk; damit man aber nicht meine, nur wie ein Kalkofen und nicht mehr, darum heißt es (Dewarim 4, 11), brannte ein Feuer bis ins Herz des Himmels; und warum steht Kalkofen? Um dem Ohr begreiflich zu machen, was es verstehen kann; Er gibt den Menschen eine Beschreibung, die sie verstehen können; ähnlich (Hosch. 11, 10), wenn Er wie ein Löwe ruft; wer hat dem Löwen die Kraft gegeben? Nur Er; und doch vergleicht Ihn der Vers mit einem Löwen? Nur, wir beschreiben und vergleichen Ihn mit Seinen Geschöpfen, um dem Ohr begreiflich zu machen, was es verstehen kann. Ähnlich (Jech. 43, 2), Seine Stimme glich mächtigen Gewässern; wer hat aber dem Wasser die Stimme gegeben? Doch nur Er; und du beschreibst Ihn, indem du Ihn mit Seinen Geschöpfen vergleichst, um dem Ohr begreiflich zu machen (Mech.).

Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz↑

Rauch eines Ofens. Vgl. Gen. XV, 17 und Jes. VI, 4.

Biur von Moses Mendelssohn↑

עשן כלו, [?] קמץ ו[?] פתח כי פעל עבר הוא, לכן תרגומו תנן (רויכטי), ולא תרגם תננא (רויך), שהוא שם דבר· עשנו כעשן הכבשן, תרגם אנקלוס וסליק תנני' כתננא דאתונא, שניהם כמו שם דבר והם שני משקלים שונים, כי עשנו על משקל שללו זהבו, שהנפרד מהם בשני קמצין, וכתב הרא"ע כי משקלי השמות משתנים, אמר שְׁגַר אלפיך (דברי' ז' י"ג וכ"ח ד' וי"ח וכ"א), וכל פטר שֶׁגֶר בהמה (לעיל י"ג י"ב), ואמר ואת הבֹּשֶׂם ואת השמן (שם ל"ה כ"ח), וקנמן בֶּשֶׂם (שם ל' כ"ג), ועוד אמר אריתי מורי עם בְּשָׂמִי (שיר ה' א'), ואלו הי' מגזרת בֹּשֶׂם, הי' ראוי להיות בקמץ חטף תחת הבי"ת בָּשְׂמִי, כמו מן קדש קדשי, ואלו הי' מגזרת בֶּשֶׂם, הי' ראוי להיות בפתח הבי"ת, כמו מן שמן שמני, ושמני וקטרתי (יחזקאל ט"ז י"ח), או בחירק כמו מן צדק צדקי, והנה עם בְּשָׂמִי בלא תוספת יו"ד הוא בָּשָׂם בשני קמצין, כמו שלל, זהב עכ"ל, ומדברי הרשב"ם משמע שלדעתו כל עשן שהוא שם דבר כלו קמץ, ואולם עָשֵׁן הוא שם הפעל (וויא דס רויכן בל"א), ועשן שהוא שם דבר בל"א (רויך), ע"ש שהנוסחא משובשת קצת· כבשן, של סיד, יכול ככבשן זה ולא יותר, ת"ל בוער באש עד לב השמי' (דברי' ד' י"א), ומה ת"ל כבשן לשכך את האוזן, מה שהי' יכולה לשמוע, נותן לבריות סימן הנכר להם, כיוצא בו כאריה ישאג (הושע י"א י'), וכי מי נתן כח בארי אלא הוא, והכתוב מושלו כארי', אלא אנו מכנין ומדמין אותו לבריותיו כדי לשכך את האוזן, מה שיכולה לשמוע, כיוצא בו וקולו כקול מים רבים (יחזקאל מ"ג ב'), וכי מי נתן קול למי' אלא הוא, ואתה מכנה אותו לדמותו לבריותיו כדי לשכך את האוזן· (מכילתא), ועיין מה שכתוב להלן (בפסוק כ') בשם הרא"ע:

Text herunterladen