Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
לָ֧מָּה נָמ֣וּת לְעֵינֶ֗יךָ גַּם־אֲנַ֙חְנוּ֙ גַּ֣ם אַדְמָתֵ֔נוּ קְנֵֽה־אֹתָ֥נוּ וְאֶת־אַדְמָתֵ֖נוּ בַּלָּ֑חֶם וְנִֽהְיֶ֞ה אֲנַ֤חְנוּ וְאַדְמָתֵ֙נוּ֙ עֲבָדִ֣ים לְפַרְעֹ֔ה וְתֶן־זֶ֗רַע וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת וְהָאֲדָמָ֖ה לֹ֥א תֵשָֽׁם׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Warum sollen wir und unser Boden vor deinen Augen zu Grunde gehen? Erwirb uns und unsern Boden für das Brot, so werden wir und unser Boden Pharao zu Knechten werden, und gib dann Saat, damit wir leben und nicht sterben und der Boden nicht wüste wird.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Warum sollen wir vor deinen Augen umkommen, sowohl wir, als unser Erdreich? Kaufe uns und unser Erdreich um Brod. Wir und unser Erdreich wollen dem Pharo leibeigen sein; gieb uns nur Aussaat, damit wir leben und nicht sterben, und das Land wüste werde.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Warum sollen wir vor deinen Augen sterben, wir sowol als auch unser Ackerland? Kaufe uns und unser Ackerland um Brot, so wollen wir samt unsrem Ackerlande Sklaven sein dem Pharao. Gib uns Sätkorn, daß wir leben und nicht sterben und das Ackerland nicht öde.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
ווארום זאללען וויר פאר דיינען אויגען אומקאממען, זא וואהל וויר, אלס אונזער ערדרייך? קויפע אונס, אונד אונזער ערדרייך, אום בראד, וויר אונד אונזער ערדרייך וואללען דעם פרעה לייבאיינען זיין, גיב אונס נור אויסזאאט, דאמיט וויר לעבען, אונד ניכט שטערבען, אונד דאז לאנד ניכט וויסטע ווערדע·
Onkelos
לְמָה נְמוּת לְעֵינָיךְ אַף אֲנַחְנָא אַף אַרְעָתָנָא קְנֵי יָתָנָא וְיָת אַרְעָתָנָא בְּלַחְמָא וּנְהֵי אֲנַחְנָא וְאַרְעָתָנָא עַבְדִּין לְפַרְעֹה וְהַב בַּר זַרְעָא וְנֵיחֵי וְלָא נְמוּת וְאַרְעָא לָא תְבוּר
Raschi↑

ותן זרע. לִזְרֹעַ הָאֲדָמָה; וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר יוֹסֵף וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר, מִכֵּיוָן שֶׁבָּא יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם בָּאָה בְרָכָה לְרַגְלָיו וְהִתְחִיל לִזְרֹעַ, וְכָלָה הָרָעָב, וְכֵן שָׁנִינוּ בְּתוֹסֶפְתָּא דְּסוֹטָה:

לא תשם. לֹא תְהֵא שְׁמָמָה; לָא תְבוּר – לְשׁוֹן שְׂדֵה בּוּר, שֶׁאֵינוֹ חָרוּשׁ:

Raschi (Deutsche Übersetzung)↑

Und gib Aussaat, den Boden zu besäen; und obschon Josef gesagt hatte, noch fünf Jahre, in denen keine Pflügung und keine Ernte sein werden; sobald aber Jaakob nach Mizraim kam, kam Segen mit seinen Schritten; und man fing an zu säen, und der Hunger hörte auf; so lernen wir in der Tosefta von Sota (10:3).

Nicht veröde לֹא תֵשָׁם, nicht öde werde, Targum לָא תְבוּר, ein ödes, ungepflügtes Feld שְׂדֵה בּוּר.

Biur von Moses Mendelssohn↑

גם אדמתנו, האדמה שהיא שוממה היא כמו מתה שאינה מוציאה עשב ועץ פרי כמשפט, וכן מצאנו הפך, אתה עשית את השמים וגו' הימים וגו' ואתה מחיה את כלם (נחמי' ט' ו'), שב מחי' על הנזכר לפניו · קנה אתנו ואת אדמתנו, הנה אמרו לו שגם גופם יקנה לעבדים לפרעה, וכן אמר הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם אבל אמר ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו ולא אמר שקנה רק האדמה, והטעם כי הם אמרו לו שיקנה אותם לעבדים עושי מלאכת המלך כרצונו והוא לא רצה רק לקנות את האדמה והתנה עמהם שיעבדו אותה לעולם ויהיו בה אריסי בתי אבות לפרעה, ואחרי כן אמר להם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה, לא לעבדים כאשר אמרתם לי, רק עם האדמה תהיו לו, והנה ראוי שיטול המלך שהוא אדון הקרקע ארבע הידות ואתם החמישית, אבל אני אתחסד עמכם שתטלו אתם חלק בעל הקרקע ופרעה יטול החלק הראוי לאריס, אבל תהיו קנוי' לו שלא תוכלו לעזוב את השדות, וזה טעם מה שנדרו לו, והאדמה לא תשם שלא תשם לעולם, ולכן אמרו לו נמצא חן בעיני אדני שהקלת עלינו ליטול ארבע הידות שנוכל לחיות בהם והיינו עבדים לפרעה כאשר נדרנו שנעבוד את האדמה לרצונו · (הרמב"ן) : אנחנו ואדמתנו עבדים, פי' כי האדמה כעבד לבעלי' : ותן זרע, לזרוע האדמה : לא תשם, לא תהי' שממה, ושרש המלה ישם, וצירי התי"ו בהמשך יו"ד השרש ומשקלו תדע, והיא מגזרת והבמות תישמנה (יחזקאל ו' ו') · רק ששם האית"ן בחירק להמשך היו"ד כמו איעצך אשר יעשה (במדבר כ"ד י"ד), למה תישן (תהלים מ"ד כ"ד), והיא מענין שרש שמם, כ"ה דעת הראב"ע והרד"ק בשרשים שרש ישם, ודעת רבי יהודה חיוג המערבי ששרשו אשם שמצאנוהו ג"כ מענין שממה כמו תאשם שמרון (הושע י"ד א'), ויאשמו יושבי בה (ישעי' כ"ד ו'), ומשפטו תאשם, התי"ו בסגול והאל"ף בח"ס, או האל"ף בשוא פשוט כמו תאשם, ויאשמו הנזכרים, ובאה האל"ף נחה כדרך אותיות אהו"י להיותן נחות, ובא צירי לפני' להמשיכה, כמו מלת לאמר, שהראוי לאמר, ואמר במלת תישמנה שהומרה האל"ף ביו"ד, כדרך אותיות אהו"י להתחלף זה בזה, והסכים עמו המדקדק רבי משה הכהן הספרדי, והרד"ק במכלול (ד' קטן דף קי"ד ע"ב), כתב שיתכן להיות שרשו שמם, ויהי' לפי זה תשם על משקל ותקל גברתה (לעיל ט"ז ד'), ימר שכר לשתיו (ישעי' כ"ד ט'), שהנח הנעלם אחר הצירי הוא תחת הדגש הראוי להיות בפ"פ לחסרון אות הכפל, והנה אם שרשו אשם או ישם, הוא בלי ספק מבנין הקל, והוא פעל עומד, אבל אם שרשו שמם יתכן שיהי' תשם מהקל, כמו ותקל, ימר, לדעת רבי יונה (כפי' מה שהביא דעתו הרד"ק במכלול (ד' קטן דף קע"ז ע"א) ע"ש), ויתכן להיות מבנין נפעל כדעת הראב"ע בפ' לך לך במלת ותקל, ובפירושו לס' ישעי' במלת ימר, וכן נוטה דעת הרד"ק במכלול (שם), ויהי' לפ"ז הנח במקום הדגש הראוי לחסרון נו"ן נפעל, ויש לי עוד דברים בזה, אך לקצר אני צריך :

Varianten in Manuskripten↑
אַדְמָתֵ֔נוּ: Schreibung אדמתינו in 21 Manuskripten (davon 1 nur ursprünglich [primo])
Handschriften anzeigen (21)
  • תנ"ך : עם ניקוד וטעמים, Tanach : mit Nikud und Ta'amim, 14. Jahrhundert, MS. Kennicott 1 (Bodleian Libraries (Oxford))
  • תורה, נביאים ראשונים ודברי הימים : עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, Tora, Nevi'im Rishonim und Divrei HaYamim : mit Nikud und Ta'amim, Masora Ktana und Gdola, 13. Jahrhundert, MS. Hunt. 11, MS. Hunt. 12 (Bodleian Libraries (Oxford))
  • תורה, Torah, 1449, MS. Poc. 395, MS. Poc. 396 (Bodleian Libraries (Oxford))
  • תורה, Tora, 14. Jahrhundert, MS. Marsh 635 (Bodleian Libraries (Oxford))
  • תורה, 13. Jahrhundert, MS. 5 (Corpus Christi College Library, Oxford)
  • תורה, הפטרות, מגלות וספרי אמ"ת, 1296, Jesus College Library, Oxford Ms. 95/ Jesus College Library, Oxford Ms. 96
  • תנ"ך, 13. Jahrhundert, MS. 73 (Oriel College Library, Oxford)
  • תורה ונביאים : עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, 13. Jahrhundert, MS. Kennicott 10 (Bodleian Libraries (Oxford))
  • תורה, הפטרות ומגלות, Torah, Haftarot und Megillot, 13. oder 14. Jahrhundert, British Library (London) Harley 5709
  • תורה, הפטרות, מגלות ואיוב, 13. oder 14. Jahrhundert, British Library (London) Harley 1861
  • תורה, unbekannt, Muniment collection, Westminster Abbey, London Ca MS 1
  • תורה, הפטרות ומגלות, Torah, Haftarot und Megillot, 1299, Bodleian Libraries (Oxford) Ms. Kennicott 3
  • תנ"ך : עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, 14. Jahrhundert, Staatsbibliothek Berlin Ms. Or. fol. 1/ Staatsbibliothek Berlin Ms. Or. fol. 2/ Staatsbibliothek Berlin Ms. Or. fol. 3/ Staatsbibliothek Berlin Ms. Or. fol. 4
  • תורה, הפטרות ומגלות, Torah, Haftarot und Megillot, 14. Jahrhundert, Bibliothkek Brieg, heute vermutlich Universitätsbibliothek Wroclaw
  • תנ"ך : עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, 13. oder 14. Jahrhundert, Baden State Library, Karlsruhe, Deutschland Ms. Cod. Reuchlin 1
  • תנ"ך : עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, 1286, Bibliothèque nationale de France Ms. hebr. 1/ Bibliothèque nationale de France Ms. hebr. 2/ Bibliothèque nationale de France Ms. hebr. 3
  • תורה, הפטרות ומגלות, Torah, Haftarot und Megillot, unbekannt, Herzog August Bibliothek (Wolfenbüttel) Ms. Cod. Guelf. 3 Helmst.
  • תורה, Torah, 1287, Biblioteca Ambrosiana (Mailand) Ms. G 2 Sup.
  • כתובים ונביאים, 14. bis 15. Jahrhundert (1400 לערך), Biblioteca Apostolica Vaticana Ms. ebr. 6
  • תורה, מגלות והפטרות, 13. Jahrhundert, Staatsbibliothek Berlin Ms. Ham. 80.1
  • תורה, הפטרות, מגלות ואיוב : עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, 14. Jahrhundert, Staats- und Universitätsbibliothek Hamburg Carl von Ossietzky (Hamburg) Cod. hebr. 1
וְאַדְמָתֵ֙נוּ֙: Schreibung ואדמתינו in 15 Manuskripten
Handschriften anzeigen (15)
  • תורה, Torah, 1449, MS. Poc. 395, MS. Poc. 396 (Bodleian Libraries (Oxford))
  • תורה, Tora, 14. Jahrhundert, MS. Marsh 635 (Bodleian Libraries (Oxford))
  • תורה, 13. Jahrhundert, MS. 5 (Corpus Christi College Library, Oxford)
  • תנ"ך, 13. Jahrhundert, MS. 73 (Oriel College Library, Oxford)
  • תורה, הפטרות ומגלות, Torah, Haftarot und Megillot, 13. oder 14. Jahrhundert, British Library (London) Harley 5709
  • תורה, הפטרות, מגלות ואיוב, 13. oder 14. Jahrhundert, British Library (London) Harley 1861
  • תורה, הפטרות ומגלות, 1216, British Library (London) Arundel Or 2
  • תורה, unbekannt, Muniment collection, Westminster Abbey, London Ca MS 1
  • תורה, הפטרות ומגלות, Torah, Haftarot und Megillot, 1299, Bodleian Libraries (Oxford) Ms. Kennicott 3
  • תנ"ך : עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, 13. oder 14. Jahrhundert, Baden State Library, Karlsruhe, Deutschland Ms. Cod. Reuchlin 1
  • תנ"ך : עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, 1286, Bibliothèque nationale de France Ms. hebr. 1/ Bibliothèque nationale de France Ms. hebr. 2/ Bibliothèque nationale de France Ms. hebr. 3
  • תורה, הפטרות ומגלות, Torah, Haftarot und Megillot, unbekannt, Herzog August Bibliothek (Wolfenbüttel) Ms. Cod. Guelf. 3 Helmst.
  • תורה, Torah, 1287, Biblioteca Ambrosiana (Mailand) Ms. G 2 Sup.
  • כתובים ונביאים, 14. bis 15. Jahrhundert (1400 לערך), Biblioteca Apostolica Vaticana Ms. ebr. 6
  • תנ"ך, 1287, Biblioteca Apostolica Vaticana Ms. ebr. 9
Text herunterladen