Die Torah - Die fünf Bücher Mose
נפל. שָׁכַן, כְּמוֹ וּמִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם נֹפְלִים בָּעֵמֶק (שופטים ז'). כָּאן הוּא אוֹמֵר לְשׁוֹן נְפִילָה, וּלְהַלָּן אוֹמֵר עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן (בראשית ט״ז:י״ב)? עַד שֶׁלֹּא מֵת אַבְרָהָם יִשְׁכֹּן, מִשֶּׁמֵּת אַבְרָהָם נָפַל:
Liess er sich nieder, wohnte er; wie (Richt. 7,12) Midjan, Amalek und die Söhne des Ostens lagerten im Tale. Hier gebraucht er den Ausdruck sich niederlassen נְפִילָה (eigentlich fallen), und an anderer Stelle (16, 12) sagt er, »angesichts aller seiner Brüder wird er wohnen«; solange Abraham nicht gestorben war, wohnte יִשְׁכּוֹן er; als Abraham gestorben war, fiel er נָפָל (Bereschit Rabbah 62:5).
וישכנו מחוילה עד שור, בעבור שמצאנו חוילה בבני חם, ובני כוש סבא וחוילה וגו' (שם י' ז'), והיתה ארצם בין ארצות בני כוש, ומצאנו חוילה בבני שם בין בני יקטן בן עבר, ואת אופר ואת חוילה וגו' (שם כ"ט), והית' ארצם בארץ ערב הנקראת כעת (ארביאה), כמו שכתוב ויהי מושבם ממשא (היא מיקה במזרח ים האדום הוא ים סוף) באכה ספרה (היינו עד סוף היבשה שאצל ים האוקינוס) הר הקדם (כי כל אלו הארצות נקראות ארץ הקדם כל מזרח א"י עד סוף הארביאה) (שם ל'), לכן יודיע פה הכתוב כי החוילה האמורה פה היא השנית שבארץ ערבי אשר לצד מזרחי של ים סוף, ומקצת ארץ מצרים במערבו של ים סוף, ושור הוא האמור למעלה וישב בין קדש ובין שור (שם כ' א'), שהוא בדרום א"י ולמזרח מצרים, ויהי' עיקר הסימן על חוילה ולא על שור כי לא מצאנו שור אחר, ולכן מלת שור במפסיק גדול ממפסיק שבמלת מחוילה · באכה אשורה, הראב"ע כתב כי אשור למערב א"י כמו מצרים, ולכן הרחיק הפי' על פני כל אחיו נפל שכן סמוך לאחיו בני קטורה, בעבור שלפי דעתו רחוקים הם זה מזה, כי הר הקדם במזרח א"י ואשור ומצרים במערב א"י, אבל אין האמת כן, כי אשור היא במזרחית צפונית של א"י, ונינוה ראש המלכות ההיא היא על נהר חדקל, וכן נאמר בתורה וגם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור (בראשית ב' י"ד), וכבר הרגיש בזה בעל אהל יוסף וכתב שמלת אשור היא טעות בפי' הראב"ע וצ"ל שור ומצרים מערב לא"י, אבל ג"ז איננו נכון, כי שור הוא בדרום א"י כמפורש בכתוב ויסע משם אברה' ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור (לעיל כ' א'), וכן כתוב ויך שאול את עמלק מחוילה בואך שור אשר על פני מצרים (שמואל א' ט"ו ז'), ומפורש בכתו' עמלק יושב בארץ הנגב (במדב' י"ג כ"ט), אמנם בבאור הכתוב פה נ"ל שאין פי' באכה אשורה שהגיע גבולם עד אשור, רק שמודיע שהי' ארצם על פני מצרים בדרך שהולכים ממצרים לאשור, אבל הוא קצת דחוק, כי כל מקום שנזכר באכה בפסוק פירושו שהגיע הגבול עד שם, כמו ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמרה וגו' (בראשית י' י"ט), ויותר נ"ל כי אין אשור הנזכר פה מדינת אשור הנודעת שבמזרחית צפונית לא"י, רק היא אשורים הנזכר למעלה בבני קטורה ובני דדן היו אשורים וגו', ויתכן ששם מדינתם הי' ג"כ אשור והם היו נקראים אשורים ע"ש מדינתם, ויכוון לפ"ז שאמר על פני כל אחיו נפל שהם בני קטורה, לפי שהם היו יושבים בארץ קדם, כמו שאמר הכתוב וישלחם וגו' אל ארץ קדם, וכל המדינו' שבמזרח א"י מן ארם נהרים עד כל הארביאה עד סוף מלכות שבא שאצל ים אוקינוס נקראות ארץ בני קדם, כמ"ש בבני יקטן ויקטן ילד וגו' ואת חצרמות וגו' ואת אוזל וגו' ואת שבא ואת אופר ואת חוילה וגו' ויהי מושבם וגו' הר הקדם (בראשית י' כ"ו וכ"ז וכ"ח וכ"ט ול'), כי עוד היום יש שם עיר נקראת חצרמות, וגם יש שם מלכות נקרא אוזל, ומלכות הגדולה ימן שהו' שבא, ושם הוא לפי דעתי אופר ששלח לשם שלמה המלך אניותיו לקחת משם זהב · ויש לי בזה חקירה רבה ועיון, רק כדי שלא לצאת מכוונת הספר אאריך בזה בקו"א אשר יעדתי לחברו אי"ה · על פני כל אחיו נפל, ר"ל שנפל גורלו כנגד גורל כל אחיו, או פירושו שכן, כמו נפלים בעמק (שופטים ז' י"ב), פי' שוכנים בעמק, ויגיד עליו ריעו ועל פני כל אחיו ישכן (בראשי' י"ו י"ב), ואין פירושו שכן למזרח אחיו כי ארבעה הם שכנו בארץ הקדם למזרח, והוא שכן למערב להם במדבר פארן סמוך למצרים, רק פירושו שיתרחב נחלתו כנגד כולם :

וישכנו, weniger als וישכנו, bezeichnet mehr ein vorübergehendes Niederlassen, entsprechend dem Nomadenleben der Ismaeliten. — ׳על פני כל אחיו וגו siehe Kap.16, 12. נפל irgendwo hinkommen, wohin man nicht gehört, wo man sich nicht in die übrigen natürlichen Verhältnisse als aus ihnen hervorgegangen einreiht, so גפילים, wie vom Himmel Gefallene. Also hier von Völkerschaaren, die ihre Wohnplätze wählen, wo es ihnen beliebt, "wie dahin geschneit".