Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַיָּ֤שׇׁב אַבְרָהָם֙ אֶל־נְעָרָ֔יו וַיָּקֻ֛מוּ וַיֵּלְכ֥וּ יַחְדָּ֖ו אֶל־בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֥שֶׁב אַבְרָהָ֖ם בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ {פ}
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Da kehrte Abraham zu seinen Leuten zurück; sie erhuben sich, und sie gingen zusammen nach Beer Scheba, und es blieb Abraham in Beer Scheba.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Hierauf ging Abraham zu seinen Knaben zurück; sie machten sich auf, gingen zusammen nach Beer-Scheba, und Abraham besetzte sich in Beer- Scheba.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Hierauf kehrte Abraham zu seinen Knaben zurück, und sie brachen auf und gingen miteinander nach Beer-Scheba; und in Beer-Scheba blieb Abraham wohnen.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
הירויף גינג אברהם צו זיינען קנאבען צוריק, זיא מאכטען זיך אויף, גינגינגען צוזאמען נאך באר שבע, אונד אברהם בעזעצטע זיך אין באר שבע·
Onkelos
וְתַב אַבְרָהָם לְוָת עוּלֵימוֹהִי וְקָמוּ וַאֲזָלוּ כַחֲדָא לִבְאֵר שָׁבַע וִיתֵיב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע
Raschi↑

וישב אברהם בבאר שבע. לֹא יְשִׁיבָה מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי בְּחֶבְרוֹן הָיָה יוֹשֵׁב, י"ב שָׁנִים לִפְנֵי עֲקֵדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק יָצָא מִבְּאֵר שֶׁבַע וְהָלַךְ לוֹ לְחֶבְרוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים, מְרֻבִּים מִשֶּׁל חֶבְרוֹן הָרִאשׁוֹנִים, וְהֵם כ"ו שָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה:

Raschi (Deutsche Übersetzung)↑

Abraham wohnte in Berscheba, es war dies keine wirkliche Niederlassung; denn er hatte sich in Chebron zwölf Jahre vor der Bindung Jizchaks niedergelassen; er hatte Berscheba verlassen und war nach Chebron gegangen, wie es heißt (21, 34), »Abraham weilte im Lande Pelischtim viele Jahre«, mehr als die ersten von Chebron, nämlich 26 Jahre, wie wir oben erklärt haben.

Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch↑

וילכו יחדיו: Abraham, Isaak und seine Leute. Zum drittenmal lesen wir dies יחדיו in der Akeda, und ist dies der letzte Federstrich, der letzte Zug in dieser großen Geschichte. Während יחד größtenteils nur eine äußere Gleichzeitigkeit oder ein äußeres Zusammensein bedeutet, bezeichnet יחדיו mehr eine auf einem inneren und innigen Zusammenhang beruhende Vereinigung; dunkel bleibt dabei freilich die Erklärung des Suffix: שבו לכם פה עם החמור" . — ו" hieß es oben, als Abraham mit Isaak am Fuße des Moria von seinen Leuten schied und sich zu dem großen Gange mit seinem Sohne anschickte; denn zu dieser Höhe kann nur ein Abraham und Isaak wandeln, und wiederholt hieß es von ihnen, daß sie diesen schweren Gang יחדיו einmütig und einstimmig zusammen vollbrachten. Ungemein bezeichnend für den ganzen Geist des mit Abraham und Isaak beginnenden Sinnes heißt es nun hier, nachdem sie das große, ja das für Menschenleistung Höchste vollbracht: sie kehrten zurück zu den Leuten und alle — Abraham und Isaak und ihre Leute — sie gingen zusammen — יחדיו — nach Beerscheba. In allen anderen Menschenkreisen würden nach einem solchen Aufschwung in die Gottesnähe, nach einer solchen Erhebung über alles Irdische ein Abraham und Isaak so voll gewesen sein von dem "Ich", oder von dem "Göttlichen" daß sie für das "gewöhnliche" irdische Leben, und für die "gewöhnlichen" irdischen Menschen verloren gewesen wären; ein solches — selbst nur vermeintliches — "Gott näher stehen" erzeugt sonst überall einen Hochmut, daß man auf alle anderen Menschen als "gemeine Sterbliche" stolz hinabblickt und eine Berührung mit ihnen meidet. Ganz davon verschieden ist der Geist, der aus Abrahams und Isaaks Beispiel sich vererben dürfte. Nachdem sie eben das Allerhöchste vollbracht, das nur auf Erden zu vollbringen ist, gehen sie zurück zu den am Fuße des Moria gelassenen Leuten und gehen יחדיו mit ihnen, fühlen sich in nichts höher als die anderen. Dem Abrahamssohne ist jeder in seinem Berufe gleich geachtet, er findet keinen Unterschied zwischen sich und dem niederen Holzhauer oder Diener. Je höher er geistig und sittlich steht, je weniger überhebt er sich, je weniger weiß er von der eigenen Größe. Wohl mit Recht schwanken die Weisen ז"ל darin, wem sie die Palme des Vorzugs reichen sollen, dem הסידות oder der ענוה. Ist doch ענוה die einzige Tugend, die der Mensch nur unbewußt besitzen kann. Wer weiß, daß er ein ענו ist, ist schon eben kein ענו mehr, ist vielmehr von dem schlimmsten Hochmut erfüllt. Er sagt sich immer, er hätte doch ein Recht stolz zu sein, und sei es so wenig! Abraham und Isaak kehrten vom Gipfel der Moriahöhe zurück, als hätten sie gar nichts vollbracht — וישב אברהם אל וידחי וכליו ומקיו וירענ.

Biur von Moses Mendelssohn↑

וישב אברהם אל נעריו, ולא הזכיר יצחק כי הוא ברשותו · (הראב"ע), ולדעת רז"ל הוליכו משם לבית שם ועבר ללמוד דרכי ה' · וישב אברהם בבאר שבע, לשון רש"י לא ישיבה ממש שהרי בחברון הי' יושב י"ב שנים לפני עקידתו של יצחק יצא מבאר שבע והלך לו לחברון, כמו שנאמר ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים (בראשית כ"א ל"ד), מרובים משל חברון הראשונים, והם כ"ו שנה, כמו שפירשנו למעלה עכ"ל · וכן כתב למעלה בפסוק ויגר אברהם, בשם ס"ע אבל לא נמצאו כל דבריו אלה בס"ע רק ז"ל ימים רבים, הימים הללו מרובים על של חברון שהיו עשרים וחמש שנה, והללו עשרים ושש שנה עכ"ל · ובלשון הזה ממש הוא בב"ר, ולא יותר · ומלת הראשנים הוסיף רש"י, והכל הוא לפי דעתו שאברהם חזר לחברון אחר שיצא מארץ פלשתים , ולפי שבעל ס"ע אמר שלא ישב בארץ פלשתים רק כ"ו שנה ואח"ז חזר לארץ כנען · ולפי דעת רש"י באר שבע היא בארץ פלשתים , ופסוק ויגר אברהם נמשך אל הפסוקים שלפניו ע"כ כשיצא מארץ פלשתים יצא מבאר שבע והלך לו אל עיר מערי א"י · ויראה שהוצרך לומר שחזר לחברון ולא לעיר אחרת מא"י בעבור הכתוב בתחלת פ' חיי שרה ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון וגו' , והוקשה לו ומי הביאה לשם, אם לא שאברהם גר שם והלך משם עם יצחק אל הר המוריה והיא נשארה שם ומתה, אבל דוחק הוא לפרש וישב אברהם שאיננו ישיבה ממש · גם מדוע יודיע לנו הכתוב זאת אם לא תהי' הכוונה ששב אל ביתו , שדרך הכתוב להודיע תמיד אחר איזה סיפור שהי' בדרך, כמו וילך וישב לבן למקומו (בראשית ל"ב א') , ויקם בלעם וילך וישב למקומו (במדבר כ"ד כ"ה), ומדוע יספר כאן ישיבת ארעי שהי' לו בבאר שבע ויעזוב מלהודיע אזרחו אל מקום עיקר ישיבתו · ויותר גדלה התמיהה כי לא זו הדרך מירושלים אל חברון (שאינה רחוקים מן הירדן והמה כמעט בקו שוה שניהם) , ללכת דרך ארץ פלשתים הסמוכה לים המערבי רחוקה מחברון וירושלים, ומדוע הוצרך ללכת דרך שם, אבל כבר כתבתי דעתי בפסוק ויגר אברהם שיתכן שאיננו נמשך למעלה רק שהוא כמו וכבר גר, טרם בא אל באר שבע הי' גר בארץ פלשתים כ"ו שנה כדעת בעל ס"ע והיינו בגרר עיר המלך , לפי שבאר שבע איננה בארץ פלשתים רק בארץ כנען סמוך לחברון · (ומצאתי און לי בפי' ר"ע ספורנו כאשר העתקתי לשונו למעלה בפסוק ויקם אבימלך וגו' וישבו וגו' ע"ש) , ואברהם הי' גר בגרר כ"ו שנה , וכשנעש' יצחק בן כ"ה שנה נשלמו כ"ו שנה של גרר אז בא לגור בבאר שבע שהיא בא"י ואיננה מארץ פלשתים , ונתפעל מזה אבימלך לילך אליו לבקש ממנו כריתת ברית , ואח"ז ויקם אבימלך וגו' וישבו אל ארץ פלשתים כמשמעו כי יצא מארצו , ושב אליה , ואחר שגר אברהם בבאר שבע י"ב שנה שהי' אז יצחק בן ל"ז שנה נצטוה על העקידה , ואחר העקידה שב לבאר שבע · ולפי הסברא ישב שם כל שארית ימיו , ולכן נטע שם אשל שהוא גן אילנות לקבוע בה דירת קבע (שבלי ספק לא יטע פרדס בארץ פלשתים שהיתה לו כדירת ארעי · ולכן נאמר ויגר בגרר ולא וישב , משא"כ בבאר שבע נאמר וישב אברהם בבאר שבע) , רק שרה בשמעה מעקידת בנה הלכה לחברון, לפי שהיתה סמוכה לבאר שבע לשאול שם על אודות בנה, כנזכר בס' הישר, שהלכה לשם לשאול את פי עוברי דרך על יצחק בנה , שלא ידעה להיכן הוליכו אברהם , כי לא הגיד לה , וכשהגיעה לחברון מתה מחמת צער , בשמעה שלקחו להעלהו לעולה, וכן נזכר במדרש רבה הביאו רש"י ז"ל בתחלת פ' חיי שרה · ויתאמר ויבא אברהם לספד לשרה הוא כפשוטו, לפי שחזר לבאר שבע ולא מצא שם את שרה ואמרו לו שהלכה לחברון ומתה שם ובא מבאר שבע לספדה , ואין צריך לפרש מהיכן בא, כי הוא חוזר על פרשה הקודמת שמפורש שם וישב אברהם בבאר שבע, ואף כי בבואו מהר המורי' לבאר שבע לא ישב שם, כי הלך לחברון לספוד לשרה ולקברה , הנה ענין הכתוב הוא רק להגיד ששם נתיישב להיות לו לדירת קבע, והשלים ענין באר שבע, ואח"ז יספר שהלך לחברון לקבור את שרה ואח"ז חזר לבאר שבע · והנה המתבונן בדרכי זה יראה שעל ידו יותרו כל הספיקות שנפלו בכתובי' , והוא מסכי' עד מאוד לדברי חכמינו ז"ל בב"ר ובבריית דס"ע · ונשאתי את לבבי לחלוק על דברי רש"י ז"ל בזה, כי ראיתי שגם הרמב"ן ז"ל בפי' חולק עליו מכמה טענות נכוחות וחזקות שהביא · ואולם גם דעת הרמב"ן ז"ל לא ישרה בעיני מכל וכל , ויש לי בזה משא ומתן ארוך נגד דברי הרב ז"ל · והשבתי על כל הראיות שהביא לחזק את דעתו , בטענות ישרות, ולפי שהדברי' ארוכים ויוצאי' מגדר באור הכתובי' שגדרתי בעדי, הוצרכתי לעזבם , וכבר הארכתי בזה יותר מן הרגיל אצלי · ועל פי דרכי זה תרגם המתרגם האשכנזי פה וישב אברהם בבאר שבע (אונד אברהם בזעצטי זיך וכו') , כוונתו בקביעות דירה :

Text herunterladen