Die Torah - Die fünf Bücher Mose
בעבור תהיה לי. זאת:
לעדה. לְשׁוֹן עֵדוּת שֶׁל נְקֵבָה, כְּמוֹ וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה (בראשית ל"א):
כי חפרתי את הבאר. מְרִיבִים הָיוּ עָלֶיהָ רוֹעֵי אֲבִימֶלֶךְ וְאוֹמְרִים אֲנַחְנוּ חֲפַרְנוּהָ, אָמְרוּ בֵּינֵיהֶם כָּל מִי שֶׁיִּתְרָאֶה עַל הַבְּאֵר וְיַעֲלוּ הַמַּיִם לִקְרָאתוֹ, שֶׁלּוֹ הִיא, וְעָלוּ לִקְרָאת אַבְרָהָם:
Damit es mir sei, dies.
Zum Zeugen, der Ausdruck לְעֵדָה für Zeugnis in der weiblichen Form, wie (31, 52) »Zeuge עֵדָה sei die Standsäule«.
Dass ich den Brunnen gegraben, die Hirten von Abimelech hatten um ihn gestritten und gesagt, wir haben ihn gegraben; da sprachen sie zueinander, wer sich am Brunnen zeigt und das Wasser steigt empor, ihm entgegen, dem gehört er; da stieg das Wasser Abraham entgegen (Bereschit Rabbah 54:5).
כי את שבע כבשות תקח מידי , על דרך שלף איש נעלו ונתן לרעהו , וזאת התעודה (רות ד' ז') , כי הי' זה עדות הסכמת הבעלים והודאתם בדבר . (ר"ע ספורנו) . את שבע כבשת , בא' פה מלת את ואין אחרי' לא ה"א הידיע' ולא כינוי ולא סמיכו' , שלא כמנהג , וכמוהו את אחיכם אחר (להלן מ"ג י"ד) , ויכו את רפאים (לעיל י"ד ה') . תהיה לי , בא על משקל נקבה כמשפט במקום שאין המין מפורש . לעדה , שרשו עוד , ושם המקרה ממנו , עֵדוּת , (צייגניס) , ושם התאר לזכר עֵד ולנקבה עֵדָה , כמו עד הגל הזה ועדה המצבה (בראשית ל"א נ"ב) , ונמצא גם שם המקרה עֵד כמו לא תענה ברעך עד שקר (שמות כ' י"ג) , ר"ל עדות שקר , והנה תהי' לי לעדה נוכל לפרש שהוא תואר נקבה ומוסב על הדבר שאין מינו מבורר שאמר עליו תהי' לי , וכמו שת"א וירושלמי לסהדו , כי שם המקרה בארמי , סהדותא , ויתורגם בל"א (דאמיט עס מיר איין צייגע) או בלשון נקבה (איינע צייגין זייא) , ואולם יותר נראה שהיא שם המקרה (צייגניס) , וכן מתורגם בל"א :
