Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וְאֶת־הַחֹרִ֖י בְּהַרְרָ֣ם שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּדְבָּֽר׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
den Chorer in ihrem Gebirgslande Seir bis zur Paranebene, welche an der Wüste ist,
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Und das Volk Choris auf ihrem Gebürge Seir bis nach Eel Paran, welches auf der Wüste liegt.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
und die Chori[m] auf ihrem Gebirge Sseir bis El-Paran, das an der Wüste.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
אונד דאז פֿאלק חרים אויף איהרעם געבירגע שעיר ביז נאך איל פארן , וועלכעס אויף דער וויסטע ליגט .
Onkelos
וְיָת חוֹרָאֵי דִי בְּטוּרְהוֹן דְשֵׂעִיר עַד מֵישַׁר פָּארָן דִסְמִיךְ עַל מַדְבְּרָא
Raschi↑

בהררם. בְּהַר שֶׁלָּהֶם:

איל פארן. כְּתַרְגּוּמוֹ מִישׁוֹר. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁאֵין אֵיל לְשׁוֹן מִישׁוֹר, אֶלָּא מִישׁוֹר שֶׁל פָּארָן אֵיל שְׁמוֹ, וְשֶׁל מַמְרֵא אֵלוֹנֵי שְׁמוֹ, וְשֶׁל יַרְדֵּן כִּכָּר שְׁמוֹ, וְשֶׁל שִׁטִּים אָבֵל שְׁמוֹ, אָבֵל הַשִּׁטִּים, וְכֵן בַּעַל גָּד בַּעַל שְׁמוֹ; וְכֻלָּם מְתֻרְגָּמִין מִישׁוֹר, וְכָל א' שְׁמוֹ עָלָיו:

על המדבר. אֵצֶל הַמִּדְבָּר, כְּמוֹ וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה (במדבר ב'):

Raschi (Deutsche Übersetzung)↑

In ihrem Gebirge, בהררם Hauptwort mit Possessivpronomen.

El Paran, אֵיל wie der Targum übersetzt, »Ebene von Paran«. Ich meine, dass El nicht allgemein Ebene bedeutet; sondern nur die Ebene von Paran hieß El, und die von Mamre hieß Elone, und die vom Jarden hieß Kikar, die von Schittim Abel (Abel haschittim), ebenso die von Bai Gad בַּעַל גָד hieß Bai; alle werden vom Targum mit Ebene übersetzt, jede hatte aber ihren besonderen Namen.

An der Wüste, neben der Wüste, wie (Num. 2, 20), »neben ihm der Stamm Menasche«.

Biur von Moses Mendelssohn↑

בהררם , לדעת הראב"ע הוא פעל והוא מקור מבנין הכבד עם כנוי נסתרים על משקל בדברם ובאורו שהכום בעלותם להר שעיר , אך לא מצאנו פעל נגזר מזה השם , גם לא יתכן לומר כן מפני פתחות הה"א , כי ראוי' להיות בקמץ לתשלום הדגש , כי עם הרי"ש יושלם הדגש על הרוב . והנכון הוא דעת הרד"ק , בשרשי' שרש הרר שהוא שם והנפרד הרר על משקל מלך ועם כנוי נסתרים במלכם והרבים הררים ע"מ מלכים , ונמצא ממנו סמיכות המקובץ כהררי אל ( תהלים ל"ו ז' ) , ועם הכנוים ומהרריה תחצב נחשת ( דברים ח' ט' ) , ותהי' פה המ"ם לכנוי נסתרים ובאורו בהר שלהם , שהוא שעיר , ותחסר מלת שהוא , וכמוהו שב לארצו מצרים ( ירמי' ל"ז ז' ) . פי' שב לארצו שהיא מצרים , מעירך ירושלם ( דניאל ט' ט"ז ) , ר"ל מעירך שהיא ירושלים , וכן פירש"י ז"ל ( עיין רא"ם שהתפלא בזה עליהם ) , וכן ת"א בטוריא דשעיר , ויב"ע בטורייא רמי' דגבלא . ונראה מדבריהם שלדעתם שם הרר בשש נקודות הוא שם המין כללי , כמו ( גבירגי ) בל"א , ואף שנמצא מהם המקובץ אין בזה סתירה , לכן שנו אותו מיחיד לרבים . איל פארן , אנקלוס ויב"ע תרגמו לשון מישור , ורש"י ז"ל פי' דבריו שאין ראוי שתרגום איל הוא מישור , כי כן תרגם ג"כ ככר הירדן ואלוני ממרא ואבל השטים , רק שמישור של פארן איל שמו , ושל ממרא אלני שמו , ושל ירדן ככר שמו , ושל שטים אבל שמו , וכן בעל גד בעל שמו , וכולם מתורגמים מישור וכל אחד שמו עליו , ואנקלוס רודף אחר באור הענין ולא אחר באור המלות :

Text herunterladen