Die Torah - Die fünf Bücher Mose
קרב אל המזבח. שֶׁהָיָה אַהֲרֹן בּוֹשׁ וְיָרֵא לָגֶשֶׁת, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, לָמָּה אַתָּה בוֹשׁ? לְכָךְ נִבְחַרְתָּ (ספרא):
את חטאתך. עֵגֶל בֶּן בָּקָר:
ואת עלתך. הָאָיִל:
קרבן העם. שְׂעִיר עִזִּים וְעֵגֶל וְכֶבֶשׂ; כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "עֵגֶל" בֶּן שָׁנָה הוּא וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד (שם):
Tritt zum Altare hin; weil Aharon verschämt war und sich 7 fürchtete, hinzutreten, sagte Mosche zu ihm, warum bist du verschämt? Dazu bist du erwählt worden (Tor. koh.). Dein Sündopfer, ein Kalb, ein junges Rind. Und dein Ganzopfer, einen Widder. Das Opfer des Volkes, einen Ziegenbock und ein Kalb und ein Schaf; überall, wo Kalb steht, ist ein solches im ersten Jahr gemeint, und von hier lernst du es (Rosch. h. 10a).
ויאמר , אחר שדבר לכל ישראל , חזר לצוות את אהרן שיעבוד עבודותיו · קרב אל המזבח , פי' רש"י ז"ל שהיה אהרן בוש וירא לגשת , אמ' לו משה למה אתה בוש לכך נבחרת , ובת"כ יש בזה דברי' , ולפי פשוטו אמר רמב"ן ז"ל קרב אל צפון המזבח ועשה שם החטאת והעולה ששחיטתן בצפון , ואמר משה כן בקצרה שכבר ידע אהרן זה , אך אם כבר הגיד לו דיני הקרבנות , אפילו בקצרה אין צורך להזכירו , כמו שלא זכר דבר מההזאות וההקטרות , ולדעתי לפי שהמזבח קדש קדשים , ועליו ישרתו הכהנים לבדם להקריב חלב ודם , ונאמר ואל המזבח לא יגש כי מום בו (פרשה כ"א כ"ג) , שלא יגש אליו כלל , גם אם לא יעבוד , כמ"ש שם , וכן אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו (במדבר י"ח ג') , הנאמר בלוים וזרים , גם כתוב כל הנוגע במזבח יקדש (שמות כ"ט ל"ז) , שלפי פשוטו הקרב אל המזבח ונוגע בו , צריך שיהיה קדוש מן הקדושים שנא' עליהן קדושים יהיו לאלהיהם , על כן בשעה שצוהו להתחיל בעבודה , ושהוא הקדוש אשר הקריב ה' אליו , אמר לו קרב אל המזבח , כלומר מעתה נתקדשת לגשת אל המזבח , ופירש ועשה את חטאתך ואת עולתך , שיתקן קרבנותיו , לכפר על המזבח בהזאה ובהקטרה , ודברנו קרובים לדברי רש"י ז"ל ועוד יתבאר (פסוק ט') כוונת הפסוק הזה · ועשה , תקן את חטאתך ואת עולתך , כמו שחיטה בצפון , וקבלה בכלי שרת · וכפר , בדמו · בעדך ובעד העם , בפר החטאת תכפר בעדך , וא"כ מעשה קרבן העם ותכפר בעדם כרמב"ע , וכן דעת רמב"ן ז"ל , ואין סדר הכתוב ולא הנגינה מסכמת , ולמה לא נפרש כמו שכתוב , לומר שעל קרבנותיו יתודה בעדו ובעד העם התלויין בו ויכפר עליו ועליהם , כמו פר משיח בשיחטא לאשמת העם , ועוד יעשה את קרבן העם לכפר בעדם , כי המשיח לא יתכפר בשעיר עזים :

V. 7. וכפר בעדך ובעד העם: daß hier Aharons Opfern gleichzeitig eine Sühne für das Volk zugesprochen wird, dürfte in bedeutendem Maße die spezielle Beziehung dieser Opfer zu der עגל-Verirrung bestätigen. An Aharons Verirrung beim עגל hatte ja das Volk den bedeutenden Anteil: עשו את העגל אשר עשה אהרן (Schmot 32, 35). Während daher die Verirrung des Volkes an sich in einem selbständigen Opfer zur Sühne kommt, nimmt es hinsichtlich der von ihm geübten Überwältigung Aharons auch an dessen Sühneopfer teil.