Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ואמר פרעה. כְּשֶׁיִּשְׁמַע שֶׁהֵם שָׁבִים לַאֲחוֹרֵיהֶם:
לבני ישראל. עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְכֵן (פסוק יד) "ה' יִלָּחֵם לָכֶם" – עֲלֵיכֶם, (בראשית כ יג) "אִמְרִי לִי אָחִי הוּא" – אִמְרִי עָלַי:
נבכים הם. כְּלוּאִים וּמְשֻׁקָּעִים, וּבְלַעַז שירי"ר, כְּמוֹ "נִבְכֵי יָם" (איוב ל"ח), "בְּעֵמֶק הַבָּכָא" (תהילים פ"ד) "מִבְּכִי נְהָרוֹת" (איוב כ"ח).
נבכים הם, כְּלוּאִים הֵם בַּמִּדְבָּר, שֶׁאֵינָן יוֹדְעִין לָצֵאת מִמֶּנּוּ וּלְהֵיכָן יֵלֵכוּ:
Daß Pharao spreche, wenn er hören wird, daß sie rückwärts ziehen. Von den Kindern Jisrael, über die Kinder Jisrael; ebenso (V. 14), der Ewige wird für euch streiten, für euch; (Bereschit 20, 13) sage von mir, er ist mein Bruder, sage über mich. Sie sind verirrt, eingeschlossen und versenkt, eingeschlossen in anderen Sprachen; wie (Job 38, 16) die Schlösser des Meeres; (Ps. 84, 7) Tal der Bedrängnis; (Job 28, 11) die verborgene Quelle der Ströme; sie sind verirrt, in der Wüste eingeschlossen; sie wissen nicht, wie sie aus ihr herauskommen und wohin sie gehen sollen.
verirrt. Sie wissen nicht, wohin sie sich wenden sollen, um zu entschlüpfen.
im Lande. Sie sind nun wieder auf ägyptisches Territorium zurückgelangt.
die Wüste, d. h. die ägyptische Wüste, das Stück Ödland zwischen Nil und Rotem Meer. Die Südgrenze der Wüste wurde von einer hohen Bergkette gebildet. So waren sie zwischen Bergen im Süden und Wasser im Westen »eingeschlossen«.
ואמר פרעה, כשישמע שהם שבים לאחוריהם · לבני ישראל, על בני ישראל, וכן אמרי לי אחי הוא (בראשית כ' י"ג), אמרי עלי וכן ת"א, והירושלמי תרגם על עסק עמא בני ישראל, וכן תרגם האשכנזי · נבכים, בשורק תחת החולם, כמו לא תעבורי מזה, כי הוא מבנין נפעל (מסרס בוך), כמו נכונים, והנה נבכו (יואל א' י"ח), והעיר שושן נבוכה (אסת' ג' ט"ו), כמו והממלכה נכונה (מלכי' א' ב' מ"ו), והטעם כאדם שלא ימצא עצה ולא ידע מה יעשה, כ"כ הראב"ע והרד"ק בשרשים שורש בוך, וכן תרגמו המתרגמי' כלם, ורש"י ז"ל פיר' נבכים הם, כלוא' ומסוקעים, ובלע"ז שירי"ד [סער"רע, בל"א (אין דיא ענגי גטריבן, פרשפערדע)], כמו נבכי ים (איוב ל"ח ט"ז), בעמק הבכא (תהלים פ"ד ז'), מבכי נהרות (איוב כ"ח י"א), נבוכים הם, כלואי' הם במדבר שאינן יודעים לצאת ממנו ולהיכן ילכו, והרשב"ם ז"ל פירש נבכים הם, סגורי' בנבכי ים שלפניהם, כדכתיב הבאת עד נבכי ים, מבכי נהרות, אבל לדעת הראב"ע נבכי משרש אחר והנו"ן שרש, והרד"ק הביאו בשרש נבה, וכן מבכי נהרות ופירשו מענין דמע ובכי ע"ש · סגר עליהם המדבר, סגר פעל יוצא כחבריו ואינו בודד, ופירושו כאלו המדבר סגר עליהם את דרכם שהוא מקום נחש שרף ועקרב וחיות רעות ודואגים שם מאחריהם, ולפיכך שבו ממקום שהיו חונים באתם בקצה המדבר כתועי' בארץ ולא ידעו אנה ילכו, ויב"ע תרגם טרד עליהון טעוות צפון נגדוי דמדברא, השב מלת סגר על בעל צפון הנזכר למעלה, וכן פי' ר"ע ספורנו, וכן תרגם האשכנזי כי הוא מכוון על המשך הכתוב שלפניו, לפי שיש לדקדק שם כפל לשון ויחנו לפני פי החירת נכחו תחנו על הים, ועוד שהוא מתחיל בלשון נסתר וישבו ויחנו כמשפט הלשון אחרי דבור בלא אמירה, ומסיי' בלשון נוכח נכחו תחנו על הים, ובפסוק שלאחריו חוזר לדבר בלשון נסתר ואמר פרעה לבני ישראל, והי' לו לומר לכם, לכן נראה [שאין נכחו תחנו על הים ממאמר משה אל ישראל, כי אם מאמר השם אל משה, ושעור הכתוב כך הוא, דבר אל בני ישראל שישובו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים, ומסיי' בנותן טעם לדבריו ואומר אל משה נכח בעל צפון תחנו על ים סוף כדי שיאמר פרעה על ישראל שהם נבכים בארץ ושטעותו סגר עליהם המדבר:

Kap. 14. V. 3. נבוכים, der Form nach von נבך, nicht von בוך, sonst hätte es (Job 38, 16) die Tiefen des נבכי ים wie ,נבך .נכונים heißen müssen, wie נבוֺכים Meeres, daher נבוכים: versenkt sein, gefangen sein im Lande; sie können nicht hinaus, von einer Seite das Meer, über das sie nicht hinüber können, von anderer Seite die Wüste, welche der Typhonbaal, der Gott der Mitternacht, der Dunkelheit, der Öde, ihnen versperrt hat, weshalb sie wieder umkehren mussten. Vielleicht ist נבך verwandt mit נפק, chaldäisch: herauskommen, und נבכי ים wäre ähnlich wie אפיקי מים von פוק, die Ursprünge, die Urtiefen des Meeres, aus denen das Wasser flutet. Dann wäre vielleicht נבוכים הם בארץ: sie sind aus der Wüste wieder hineingespien, hineingeworfen ins Land.