Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
אֶת־קַשְׁתִּ֕י נָתַ֖תִּי בֶּֽעָנָ֑ן וְהָֽיְתָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין הָאָֽרֶץ׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Meinen Bogen! Ich habe ihn in die Wolke gegeben; und er sei nun zum Bundeszeichen zwischen mir und der Erde;
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Meinen Bogen habe ich in die Wolken gesetzt, dieser soll zum Zeichen des Bundes dienen zwischen mir und der Erde.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Meinen Bogen setze ich in die Wolke, und dieser sei ein Zeichen des Bundes zwischen mir und der Erde.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
מיינען באגען האבע איך אין דיא וואלקען געזעצט, דיזער זאלל צום צייכען דעס בונדס דיהנען צווישען מיר אונד דער ערדע.
Onkelos
יָת קַשְׁתִּי יְהָבִית בַּעֲנָנָא וּתְהִי לְאָת קְיָם בֵּין מֵימְרִי וּבֵין אַרְעָא
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch↑

את קשתי נתתי בענן. Es ist nicht notwendig anzunehmen, es habe bis dahin keinen Regenbogen gegeben, und dies mit den nach der Sündflut eingetretenen atmosphärischen Veränderungen in Verbindung zu setzen. Wie Gott Abraham den Sternhimmel zeigte und sprach: כה יהיה זרעך, wie er Mosche und Ahron den Neumond zeigte, und mit den Worten החדש הזה לכם diese längst vorhanden gewesene Himmelserscheinung zu einem Wahrzeichen geistiger und sittlicher Verjüngung für Israel weihte, wie ebenso die vorhandenen Jahreszeiten für Israel zu Denkmälern geschichtlicher und belehrender Erinnerung wurden: so kann auch der Regenbogen eine schon längst bekannte Himmelserscheinung gewesen und nun von Gott zum Zeichen seines Menschenweltbündnisses bestimmt worden sein. Das נתתי kann daher ganz buchstäblich sein: Meinen Bogen, ich habe ihn längst schon in die Wolken gegeben, fortan soll er zum Bundeszeichen zwischen mir und euch dienen.

Biur von Moses Mendelssohn↑

את קשתי נתתי בענן , בענין אות הקשת נבוכו בו רבי' כי עינינו הרואות שהוא דבר טבעי, כי יתילד מלהט השמש באויר הלח , וגם אם יושם כלי מים לפני השמש יראה אחורי הכלי כמראה הקשת , והנה הראב"ע כתב כמתנבא שהי' חזק אור השמש אחר המבול מה שלא הי' קודם זה , ולכן לא הי' כח בלהט ההוא להראות הקשת , והשר דון יצחק אברבנאל כתב שמתחלת הבריאה היו האדי' העולי' מן הארץ גסים מאד לחוזק הארץ ודשנותה בבריאה, ולריבוי העבים ועביים היו העננים כ"כ עבות וגסות שלא היו יכולי' נגוהי השמש לעבור בהם עד שלא הי' מתרשם מראה הקשת לא באויר ולא בענן, ומפני זה היו מעותדי' להביא מבול לעולם ואחרי התכת העננים הקודמי' במבול נתמעטו האדים ונדקדקו העננים כ"כ עד שניגוהי השמש יעברו בהם ומתוך כך תתרשם הקשת בענן, ולא יוכלו עוד להמטיר גשם שוטף על הארץ , וזהו אות הברית . והיותר נעים ומקובל בכל הפירושי' לדעתי הוא פי' הרמב"ן בזה וז"ל, וכאשר נסתכל עוד בלשון הכתוב נבין כן, כי אמר את קשתי נתתי בענן, ולא אמר אני נותן בענן , כאשר אמר זאת אות הברית אשר אני נותן . ומלת קשתי תורה שהיתה לו הקשת תחלה , ולכן נפרש הכתוב הקשת אשר נתתי בענן מיום הבריאה תהי' מן היום הזה והלאה לאות ברית ביני וביניכם, שכל זמן שאראה אזכור כי ברית שלום ביני וביניכם . ואם תבקש מה טעם בקשת להיות אות , הנה הוא כטעם עד הגל הזה ועדה המצבה ( בראשית ל"א נ"ב ) , וכן כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהי' לי לעדה ( שם כ"א ל' ) , כי כל הדבר הנראה שיושם לפני שנים להזכירם ענין גדור ביניהם יקרא אות, וכל הסכמה ברית . וכן במילה אמר והיה לאות ברית ביני וביניכם ( שם י"ז י"א ) , בעבור ההסכמה שימולו כל זרע אברהם וכו' . ובין שתהיה הקשת עתה בין שהיתה מעולם בטבע , הטעם באות שבה אחד הוא עכ"ל . וכן מתורגם בל"א ( מיינן באגן האבי איך אין דיא וואלקן גזעצט ) :

Text herunterladen