Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וּבְנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן יְמוּאֵ֧ל וְיָמִ֛ין וְאֹ֖הַד וְיָכִ֣ין וְצֹ֑חַר וְשָׁא֖וּל בֶּן־הַֽכְּנַעֲנִֽית׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Schimeons Söhne: Jemuel, Jamin, Ohad, Jachin, Zochar und Schaul, Sohn der Kenaaniterin.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Schimons Söhne: Jemuel, Jamin, Ohad, Jachin, Zochar und Schaul, Sohn einer Kenaanith.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Die Söhne Schimeons: Jemuel, Jamin, Ohad, Jakhin, Zochar und Schaul, der Kenaaniterin Sohn.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
שמעונס זעהנע : ימואל , ימין , אהד, יכין, צחר, אונדשאול זאהן איינער כנענית•
Onkelos
וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בַּר כְּנַעֲנֵיתָא
Raschi↑

בן הכנענית. בֶּן דִּינָה שֶׁנִּבְעֲלָה לִכְנַעֲנִי; כְשֶׁהָרְגוּ אֶת שְׁכֶם לֹא הָיְתָה דִּינָה רוֹצָה לָצֵאת עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ שִׁמְעוֹן שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה (בראשית רבה):

Raschi (Deutsche Übersetzung)↑

Der Sohn der Kenaanit, der Sohn von Dina, die von dem Kenaani genommen worden war; als sie Schechem erschlugen, wollte Dina die Stadt nicht verlassen, bis Schimon ihr schwur, dass er sie heiraten würde (Bereschit Rabbah 80:11).

Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch↑

ושאול בן הכנענית. Wenn unter כנענית hier Dina verstanden ist, die Simeon geheiratet, so dürfte שאול vielleicht nicht Simeons Sohn, sondern der von Schechem erzeugte, von Dina geborene Sohn sein; es wäre dann selbst dieser Sohn der Jakobsfamilie nicht entfremdet worden. Sie wird כנענית genannt, weil ihr Sohn physisch ein בן כנעני gewesen. Es träte dann hier schon der Grundsatz hervor, daß in der Verbindung einer Jakobstochter mit einem הולד הולך אחר האם :כנעני, das Kind zur Familie der Mutter, und nicht zu der des Vaters gezählt wird.

Biur von Moses Mendelssohn↑

ושאול בן הכנענית , רש"י פי' על פי ב"ר בן דינה שנבעלה לכנעני , ועם שהדבר מקוים גם עפ"י סיפור ס' הישר ששמעון לקח את דינה אחותו לאחה, אבל לקראה כנענית ע"ש שנבעל' לכנעני הוא דרך דרש, אבל בס' הנ"ל יספר כי כנענית אחרת לקח לשפחה משבי שכם ובא אלי' וילדה לו את שאול, וה' בניו הראשונים נולדו לו מדינה אחותו, כמ"ש בפ' וישלח (לעיל ל"ד י"ג), ועיין מ"ש עוד בפ' וישב (שם ל"ח ב') : (טו) שלשים ושלש, ובפרטן אי אתה מוצא אלא שלשים ושתים אלא זו יוכבד שנולדה בכניסתן לעיר שנאמר אשר ילדה אתה ללוי במצרים (במדבר כ"ו נ"ט), לידתה במצרי' ואין הורתה במצרים, זו היא שיטת רבותינו (בסוטה דף י"ב ע"א ובב"ב דף ק"כ ע"א וקכ"ג ע"ב ובב"ר פ' צ"ד סי' ח'), וכן סופר בס' הישר, והראב"ע אחר שטען על דעת חז"ל בענין יוכבד כתב והנכון בעיני שיעקב בחשבון וממנו יחל כאילו אמר כל נפש בניו ובנותיו עם נפשו שלשים ושלש, והראיה על זה שאמר בתחלה יעקב ובניו, ואם טען טוען ויאמר כי הנה כתוב ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש (שמות א' ה'), דע כי הכתוב לא חשש להוציא אחד משבעים כאשר אמר אשר ילד לו בפדן ארם (לעיל ל"ה כ"ו), ולא נולד לו בנימין שם, כי גם בזו הפרשה שנים עדים, האחד שאמר ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו והנה הזכיר כי יעקב מבני ישראל כי לא הלך הכתוב כי אם אחר הרוב, והעד השני כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים, ומנשה ואפרים לא באו אל מצרים, כי שם היו ושם נולדו. וכתוב אחר בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה (דברים י' כ"ב), ואלה שניהם לא ירדו ג"כ זה הכתוב לעד כי יעקב נכנס בחשבון כי נפש יש לו והוא העיקר עכ"ל. וגם זה הי' נכון בפשט הכתוב, ולא רחוקה היא דעה זאת מדעת חז"ל בב"ר (פ' צ"ד סי' ח'), שאמרו שם ויש אומרים יעקב השלים עמהם את המנין, ע"ש עוד, והנה הרשב"ם עם שפי' כהראב"ע, מ"מ לא הרחיק גם דעת חז"ל שיוכבד השלימה החשבון, והביאה באחרונה, וכבר עמד הרמב"ן ז"ל ובטל את טענות הראב"ע נגד דברי רז"ל בדברים ישרים ונכוחים :

Text herunterladen