Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן לֹא־יֵעָשֶׂ֥ה כֵ֖ן בִּמְקוֹמֵ֑נוּ לָתֵ֥ת הַצְּעִירָ֖ה לִפְנֵ֥י הַבְּכִירָֽה׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Da sagte Laban: So geschieht nicht in unserem Orte, daß man die Jüngere vor der Älteren gebe.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Laban sprach: An unserm Orte pflegt es nicht zu geschehen, daß man die Jüngste vor der Aeltesten ausgebe.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Laban erwiderte: Es ist in unsrem Orte nicht Brauch, die jüngre auszugeben vor der ältren.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
לבן שפראך : אן אונזערעם אָרטע פֿפֿלעגט עס ניכט צו געשעהעֶן, דאס מאן דיא יינגסטע פֿאר דער עלטעסטען אויסגעבע ·
Onkelos
וַאֲמַר לָבָן לָא יִתְעֲבֵד כְּדֵין בְּאַתְרָנָא לְמִתַּן זְעֶרְתָּא קֳדָם רַבְּתָא
Biur von Moses Mendelssohn

לא יעשה כן במקומנו, כי לא יניחוני אנשי המקום לעשות כן כי נבלה הוא אצלם . (הרמב"ן וכ"פ ר"ע ספורנו) : לתת , לאיש : מלא שבע זאת, אין מלת זאת תאר לשבוע , כי השי"ן של שבוע בשוא להורות שהוא סמוך ולא יסמך השם אל התאר שאחריו , ועוד ששבוע לשון זכר הוא כמו שבעה שבעת (דברים י"ו ט') , שבוע אחד (דניאל ט' כ"ז) , והי' צ"ל שבוע זה , ולכן פי' רש"י והרשב"ם והרמב"ן והראב"ע שמלת זאת חוזרת על לאה , שבוע של זאת , וכן ת"א, שבועתא דדא, וכן תרג' יב"ע והמתרג' האשכנזי · ורש"י מפרש שבוע מלשון שבעה, שטיי"נא בלע"ז , והיא השם התופש מן שבעה כאומר בל"א (זיבנטעליגג) , והנה ענין מלת מלא , אין כוונתה כענין מלאו ימי , כי כבר מלאו ימי עבודתו , רק הכוונה על שבעת ימי המשתה , כי אולי נהגו בהם נכבדי האומות מימי קדם כענין באבילות דכתיב ויעש לאביו אבל שבעת ימים (לקמן נ' י') , והרמב"ן מפרש גם זה על השלמת העבוד', מלא שבוע השנים של לאה זאת , ע"ש שמפרש בב' אופנים , ולא ראיתי להאריך : ונתנה לך , לשון רבים כמו נרדה ונבלה שם (שם י"א ז') , ונשרפה (שם ג') , אף זה לשון ונתן , זה פי' רש"י (ויהי עתיד למדברים מבנין הקל בתוספת ה"א האמנתי"ו בסוף) ולא אמר למה יתפוס היחיד לשון הרבים אולי יחשוב שהוא דרך הנכבדים בלשון הקדש במאמר אחרים, ור"א אמר בכאן שהוא נפעל (והוא עבר לנקבה נסתרת) והו"ו השיבו לעתיד ופירוש ותנתן לך , והנכון בעיני כי דברי לבן בערמה אמר ליעקב לא יעשה כן במקומנו כי לא יניחוני אנשי המקום לעשות כן כי נבלה הוא אצלם, אבל תמלא שבוע זאת ונתן לך אני וכל אנשי המקום גם את זאת שכלנו נסכים בדבר ונעשה לך כבוד ומשתה כאשר עשינו בראשונה · (הרמב"ן) , והרשב"ם מפרש שהוא מלשון נפעל , אבל אנקלוס ויב"ע שתרגמו , ונתן , כוונתם כפי' רש"י , כי בנין נפעל משרש זה דרכם לתרגם בהתפעל משרש יהב , והי' להם לתרגם , ותתיהב, אבל בנין הקל משרש נתן דרכם לתרגם העבר בשרש יהב , והעתיד בשרש נתן , הנה זאת חקרנוה היטיב ואין בו ספק כלל . והמתרגם האשכנזי תרגם כפי הכוונה ושין להכריע ממנו א' מב' הפירושים : גם את זאת , מיד לאחר שבעת ימי המשתה: בעבדה , בשביל העבודה : אשר תעבד עמדי , אחר נישואי רחל : עוד שבע שנים אחרות , כדכתיב ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני וגו' כי עכשיו הושלמו ארבע עשרה שנה בשתי בנותיך:

Text herunterladen