Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
(ויישם) [וַיּוּשַׂ֤ם] לְפָנָיו֙ לֶאֱכֹ֔ל וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֹכַ֔ל עַ֥ד אִם־דִּבַּ֖רְתִּי דְּבָרָ֑י וַיֹּ֖אמֶר דַּבֵּֽר׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Man setzte ihm zu essen vor; er aber sprach: Ich esse nicht, bis daß ich meine Worte gesprochen; da sa gte er: Sprich!
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Es ward ihm vorgesetzt zu essen. Er aber sprach: Ich werde nicht essen, bis ich meine Worte vorgebracht habe. Man antwortete: So rede denn!
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
und man setzte ihm zu essen vor; dieser aber sprach: Ich esse nicht, bis ich meine Sache vorgetragen. Jener antwortete: Rede.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
עס וואורד איהם פארגעזעצט צו עסען, ער אבער שפראך: איך ווערדע ניכט עסען, ביז איך מיינע ווארטע פארגעבראכט האבע. מאן אנטווארטעטע: זא רעדע דען!
Onkelos
וְשַׁוִּיאוּ קֳדָמוֹהִי לְמֵיכָל וַאֲמַר לָא אֵיכוּל עַד דַּאֲמַלֵּל פִּתְגָּמָי וַאֲמַר מַלֵּיל
Raschi

עד אם דברתי. הֲרֵי אִם מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן אֲשֶׁר וּבִלְשׁוֹן כִּי, כְּמוֹ: עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה (בראשית מ"ט) וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: כִּי מְשַׁמֵּשׁ בְּד' לְשׁוֹנוֹת, וְהָאֶחָד אִי, וְהוּא אִם:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Bis ich gesprochen, dieses אִם bedeutet soviel wie אֲשֶׁר und כִּי, wie (49,10), »bis Schilo kommt«; das ist, was unsere Weisen s. A. (Rosch. hasch. 3a) gesagt, כִּי hat vier Bedeutungen, und eine ist אִם = אִי.

Biur von Moses Mendelssohn

ויושם, כתוב ויישם כמו שכתוב למעלה ויתן וכן ויישם בארון (בראשית נ׳ כ"ו), ושרשו ישם לדעת קצת, ויהי׳ לפ"ז מבנין הקל, ושב על הפועל, ופי׳ ויישם, המשים, וכן ת"א, ושויאו. ויב"ע, וסדרו, אבל קרי ויושם, ואז הוא מבנין הפעל, ונוכל לומר משרש שום שנמצא בכל המקרא, כי שרש ישם, בשי"ן שמאלית, לא נמצא רק מלה זאת פה (לפי הכתיב), ובסוף ויחי וגם עליהן לא הסכימו כולם ששרשן ישם רק שום, והחירק במקו׳ שורק כמו ופתחו שעריך תמיד (ישעי׳ ס׳ י"א), שלדעת קצת הוא כמו ופתחו, והפת"ח קטן של שי"ן ויישם (בפ׳ ויחי), הוא במקום פתח גדול, כ"ה דעת ר׳ יונה, והסכים עמו הרד"ק במכלול (ד׳ קטן דף קל"א ע"א), ובשרשים שרש שום, ולא הביא כלל שרש ישם בשי"ן שמאלית, והנה לפ"ז ישוב על המאכל שיאמר בכתוב, ושעורו ויושם לפניו (מאכל) לאכול, וכן מתורגם בל"א מבנין הפעל, ועיין מ"ש בסוף פ׳ ויחי. עד אם דברתי דברי, אחר שראה שהסכים הקב"ה על ידו לא רצה להתעסק באכילה ושתיה תחילה, ומלת אם במקום אשר או כי:

Text herunterladen