Die Torah - Die fünf Bücher Mose
Die Summe der Verse des Buches eintausendfünfhundertvierunddreißig.
ויחנטו, הרופאים· ויישם, לדעת הראב"ע שרשו ישם והוא פעל יוצא מבנין הקל, על משקל וייצר ה' אלהים (לעיל ב' ז') וכן וייקץ נח (שם ט' כ"ד), ויצק דם המכה (מלכים א' כ"ב ל"ה), אלא שמלות וייקץ וילק הם פעלי' עומדי'), ויהי' השרש שום ויוסף בענין א', ושעורו פה וייסם המשים, ואיננו זרות כפי מנהג לשון המקרא שיחסר הפועל לרוב, אך זרות אחרת יש פה כי תחסר מלת אותו, או הכנוי וישימוהו, כאשר באמת אנקלוס שתרגם כפי דעת הראב"ע הוסיף בו הכנוי ושמוהי, וכן תרגם יב"ע ושוון יתיה, הוסיף בו מלת יתיה המורה על הפעול, לכן אנכי אקרב את אשר רחק הראב"ע והיא דעת רבי יונה המדקדק שהמלה מן ההפעל, ובא החירק תחת השורק, כמו על בשר אדם לא ייסך (שמות ל' ל"ב), (שהוא מן שורש סוך לדעת רבי מרינוס שהוא המדקדק רבי יונה הנזכר, ובא במקום יוסך), והראוי ויושם, ושרשו שם, ואין צורך להרבות בשרשים ללא צורך, וכתב הרד"ק בשרשים שרש שום, שבא פתח קטן תחת פתח גדול (ר"ל סגול שנקרא אצל הקדמונים פתח קטן במקום פתח שקראוהו פתח גדול,) וכן דעתי ב"כ כאשר מצאנו וייקץ נח, וילק דם המכה, שבא הסגול במקום פתח, ואם שהרד"ק בשרשים שרש הנזכר הביא ב' הדיעות ולא הכריע להיכן דעתו נוטה, מ"מ בס' המכלול (ד' קטן דף קל"א ע"ב) כתב שהנכון שהוא במקום ויושם, ועם שלא הודיע טעמו, ירא' שהוא לפי שלא מצאנו שורש ישם בשי"ן שמאלית בכל המקרא: בארון, בקמצות הבי"ת, המורה על הידוע, הוא הארון שהכין לנפשו טרם מותו: חזק
ויישם ist eine dunkle Form. Oben bei Laban (Kap. 24, 33) ist es קרי und כתיב und glaubten wir darin Labans schwankendes Benehmen gegen Elieser gezeichnet zu sehen. Vielleicht deutet es hier auf die im Jakobshause ungewöhnliche Weise hin, die Josef aber aus den vorangehenden Gründen selbst angeordnet hatte, eine Leiche unbegraben im Sarge zu bewahren. Er ließ sich in einen Sarg im Lande Mizrajim legen, wörtlich: er legte (sich) in einen Sarg. Das בארון במצרים dürfte im Gegensatz zu Jakobs Bestattung zu fassen sein. Sein Vater ließ sich sofort nach dem Tode nach Kanaan bringen. Er beschränkte sich darauf, sich in einem Sarge für die einstige Hinaufbringung bewahren zu lassen.
ארון ist ein schöner Ausdruck für: Sarg. Es kommt nur noch bei den Gesetzestafeln und (Kön. II. 12, 10) als Zedakabüchse vor. Beides sind Behälter, in welchen nicht etwas vergraben, sondern für jemanden in Empfang genommen und bewahrt liegen soll, die Heiligungsspenden für das Heiligtum, das Gesetz für Israel. Die Wurzel ארה heißt ja abpflücken, etwas für sich oder andere hinnehmen. Demgemäß ist ארון auch als Sarg ein Behälter, in welchem die von dem Menschen zurückgelassene Hülle .für den Eigner — zeitweilig — aufbewahrt bleibt.