Die Torah - Die fünf Bücher Mose
לא אוכל אנכי לבדי , לא שיעזרוהו הזקנים לתת להם בשר כי מאין להם , ועוד אפי' בהיות להם פרנסים רבים לא יתלוננו רק על משה שהוציאם ממצרים כמנהגם לאמר לו למה העליתנו ממצרים , אבל חשב משה כי בהיות להם מנהיגים רבים ישככו חמתם וידברו על לבם בתלונתם , ואפשר כי כאשר התנבאו הזקנים שנאצל עליהם מן הרוח וידעו העם כי נאמנים הם לנביאים לא יתאספו כלם על משה וישאלו תאותם גם מהם · ( הרמב"ן ) : כי כבד ממני , היא מ"ם היתרון ובאורו כבד הוא יותר ממה שאוכל לשאת בכחי : כָבֵד , הוא תואר וחסר המתואר והראוי כי דבר כבד הוא ממני , או הוא פעל עבר : (טו) ואם ככה את עשה לי , בא על דרך הזרות , כמו וְאַתְּ תדבר ( דברים ה' כ"ד ) , אַתְּ כרוב ממשח ( יחזקאל כ"ח י"ד ) , ויתכן שהוא מלשון ארמי , כמו אַנְתְּ מלכא שם טעם ( דניאל ג' יו"ד ) , ובחסרון הנו"ן נאמר אַתְּ גם לזכרים : הרגני , כמו המיתני , שענין הריגה אינו נופל על הרוגי חרב בידי אדם לבד , אבל הוא נופל ג"כ על מיתה טבעית כמו ופתי בהרוגים האלה : ואל אראה ברעתי , רק לא אראה ברעה שאני בה , ולפי פשט זה אין צורך לתקון סופרים , ושעור הכתוב כך הוא , אם רצונך שאני לבדי אשא את כל המשא הזה ואסבול טרחם ותלונותם , תאוותם ובכיתם , ואין בידי לתת להם את שאלתם , אתחנן לפניך , אם מצאתי חן בעיניך , המיתני , ואל אחי' מיי הצער הללו , לראות את הרעה הגדולה , אשר אני בה , ועל הדרך הזה מתורגם בל"א : ( טז ) אספה לי , על שאמרת לא אוכל לבדי , אעשה לך עזר כמ"ש בפסוק הסמוך ונשאו אתך וגו' ולא תשא אתה לבדך · אספה , הוא צווי ליחיד בה"א נוספת והי' ראוי אִסְפָה בחיר"ק הפ"א , כמו שִׁלְחָה הנער אתי , ובעבור אות הגרון הורחבה להיות בסג"ל , כמו עֶרְכָה לפני התיצבה ( איוב ל"ג ה' ) , ונקוד המלה מתנגד לכלל המונח אצל המדקדקי' שבכל הצווים שהם ליחיד על גזרת פְעול הם בק"מ כשיבואו בה"א נוספת וכל שהם על גזרת פְעַל הם בחיר"ק בה"א נוספת , ומצאנו הצווי מזה השרש אֱסֹף ידיך , אֱסֹף את העם , והיה ראוי להיות אָסְפָה בק"מ , כמו מן שָׁמוֹר , זָכוֹר , נאמר שָׁמְרָה נפשי , זָכְרָה לי אלהי , ובאה בסגו"ל שהוא תחת חיר"ק , כמו מן שְׁכַב , שְׁלַח , שִׁכְבָה עמי , שִׁלְחָה הנער , ועימ"ש בספר מכלול יופי בפ' תולדות על פסוק מכרה כיום : אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו , אשר ידעת והכרת בהם שהם זקנים באים בימים וראוים להיות שוטרים על העם יודעים להנהיגם בחכמה ·

V. 14. לא אוכל וגו׳: ich kann die mir gegebene Aufgabe allein nicht erfüllen. Mir fehlt der erforderliche Einfluss und die Fähigkeit, ihn zu gewinnen. Ich bin nur ein halber Mensch für diese Aufgabe. Ich kann dein Gesetz empfangen, kann dein Gesetz lehren; allein ich kann dir kein Volk für dieses Gesetz heranbilden, kann nicht die erziehende und bildende Herrschaft über die Gemüter des Volkes üben, die zu einem solchen Ziele führen würde (vergl. Schmot 3, 11).