Die Torah - Die fünf Bücher Mose
יקצע. רדויי"ר בְּלַעַז, וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה יֵשׁ הַרְבֶּה:
מבית. מִבִּפְנִים:
סביב. סְבִיבוֹת הַנֶּגַע; בְּתֹ"כֹּ נִדְרַשׁ כֵּן — שֶׁיִּקְלֹף הַטִּיחַ שֶׁסְּבִיב אַבְנֵי הַנֶּגַע:
הקצו. לְשׁוֹן קָצֶה — אֲשֶׁר קִצְּעוּ בִקְצוֹת הַנֶּגַע סָבִיב:
Schabe man ab, abkratzen in anderen Sprachen; in der Sprache der Mischna kommt das Wort oft vor. Von innen, von innen. Ringsum, rings um den Schaden; im Tor. koh. wird es so erklärt, er schäle die Tünche rings um die Steine des Schadens ab.
ואת הבית יקציע , פי' רש"י ז"ל רדוניר בלע"ז [° וברש"י כ"י רוזניי"ר בלע"ז , ובל"א (בשנייקן)°] , ובלשון משנה יש הרבה , ורשב"ם ז"ל אמר יקלף , כמו יעשהו במקצועות (ישעי' מ"ד י"ג) , ולפי שבסמוך אמר אשר הקצו , והן שני שרשים קצע וקצה , וגם קצה לשון כריתה וקלוף , כמו לקצות בישראל (מ"ב י' ל"ב) , קצות עמים רבים (חבקוק ב' י') , אומר אני ששרש קצע ענינו שמקלף בשום משני הצדדים שעושה זויות ישר , וזהו יעשהו במקצועות , שהוא הכלי בעלת זויות ישר בו האמן מה שכורת , ולכן נקראו ירכתי הבית מקצועות כמו למקצעות המשכן בירכתים (שמו' ך"ו ך"ג), לפי שבשני הצדדים פוגעים בזויות במישור , וכן כאן יקלוף סביבות האבן שחלץ מכל הצדדים בשוה , ויעשה כן במקצועות , שיהיו הזויות מבקילות · מבית, מבפנים , במקום שישב שם האבן המנוגע בקיר קולף מסביב לו הטיח , והסביב שב על האבן שחלץ , לא סביב הבית כלו , שאם כן היה לו לומר ואת הבית יקצע , וכן אמרו רבותינו בת"כ , וראב"ע ז"ל אמר י"א יקציע שיקללו המקצוע, ואין זה נכון שכבר פשה הנגע בבית רק יקציע כל הבית , ולא דבר נכונה, שהפסיון מטמא בכל שהוא והוא עם האום על אבן אחת , ואם פשה גם לאבן אחרת , תנטל גם זו · ושפכו , לפי שהעפר שמוציאין ניתן בכלי או בשק, יתכן לומר ושפכו , ועל האבנים אמר והשליכו · הקצו , זה שרשו קצה מהבנין הכבד , לפי שהקצות בכלי , ולא אמר אשר הקציעו , כי אינו נופל אלא על מלאכת ההקצעה , שיהיו הזויות מכונות , לא על העפר שהוקצה במקצועות , ועליו אמר אשר הקצו , כלומר שכרתו במקצוע , ורש"י ז"ל פי' הקצו לשון קצה , אשר קצעו בקצוע הנגע סביב , ובדרור לי שכוון למה שאמרנו, ואם רא"מ ז"ל לא פי' כן , ורשב"ם ז"ל אמר הקצו , יש לומר שפתרונו לשון קצוע , מדכתיב אחרי הקצות את הבית , נמצא שהקצוע קרוי הקצות. שהרי הלשון כתוב למעלה ואת הבית יקציע , ואינו כן וכמו שיתבאר (פסוק מ"ג) , אבל ראב"ע ז"ל אמר והקצו מגזרת קצה , כי קצתו שהוא למעלה הסירו לבדו , ואין צורך לדוחק זה , ולדעתי גם הקצה נקרא כן בעבור שמשם ואילך נכרת וחסר , והבנין על הכריתה , ושרש קצן דומה לו, וגם רד"ק ז"ל בשרשים אמר קצב קצן קצה ענינם אחד לשון כריתה וחתוך :
Handschriften anzeigen (26)
- תורה, Torah, 1449, MS. Poc. 395, MS. Poc. 396 (Bodleian Libraries (Oxford))
- תורה, Tora, 14. Jahrhundert, MS. Marsh 635 (Bodleian Libraries (Oxford))
- תנ"ך : עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, Tanach : mit Nikud und Ta'amim, Masora Ktana und Gdola, 13. oder 14. Jahrhundert, MS. Bodl. Or. 802, MS. Bodl. Or. 803, MS. Bodl. Or. 804 (Bodleian Libraries (Oxford))
- תורה, 13. Jahrhundert, MS. 5 (Corpus Christi College Library, Oxford)
- תורה, הפטרות, מגלות וספרי אמ"ת, 1296, Jesus College Library, Oxford Ms. 95/ Jesus College Library, Oxford Ms. 96
- תנ"ך, 13. Jahrhundert, MS. 73 (Oriel College Library, Oxford)
- Torah, 14. Jahrhundert (?), Merton College Library, Oxford
- תנ"ך, 14. Jahrhundert, Cambridge University Library, Cambridge, England Ms. Mm. 5.27
- תנ"ך : עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, 1285, Emmanuel College Library, Cambridge, England Ms. I.I.5-7/1
- תורה, כתובים והפטרות, 1260, St. John's College Library, Cambridge, England Ms. A 1
- תורה, הפטרות ומגלות, Torah, Haftarot und Megillot, 13. Jahrhundert, British Library (London) Harley 5706
- תורה, הפטרות ומגלות, Torah, Haftarot und Megillot, 15. Jahrhundert, British Library (London) Harley 7621
- תורה, הפטרות ומגלות, Torah, Haftarot und Megillot, 13. oder 14. Jahrhundert, British Library (London) Harley 5709
- תורה, הפטרות ומגלות : עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, 14. Jahrhundert, British Library (London) Harley 5773
- תורה, הפטרות, מגלות ואיוב, 13. oder 14. Jahrhundert, British Library (London) Harley 1861
- תורה, הפטרות ומגלות, 1216, British Library (London) Arundel Or 2
- תורה, unbekannt, Muniment collection, Westminster Abbey, London Ca MS 1
- תורה, הפטרות ומגלות, Torah, Haftarot und Megillot, 1299, Bodleian Libraries (Oxford) Ms. Kennicott 3
- תנ"ך : עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, 14. Jahrhundert, Staatsbibliothek Berlin Ms. Or. fol. 1/ Staatsbibliothek Berlin Ms. Or. fol. 2/ Staatsbibliothek Berlin Ms. Or. fol. 3/ Staatsbibliothek Berlin Ms. Or. fol. 4
- תורה, הפטרות ומגלות, Torah, Haftarot und Megillot, 14. Jahrhundert, Bibliothkek Brieg, heute vermutlich Universitätsbibliothek Wroclaw
- תנ"ך : עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, 1295, Biblioteca Medicea Laurenziana, Florenz Ms. Plut.I.30
- תנ"ך, Tanach, 14. bis 15. Jahrhundert, Dänische Königliche Bibliothek (Kopenhagen) Ms. Hebr. 6
- תנ"ך : עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, 1236-1238, Biblioteca Ambrosiana (Mailand) Ms. B 30 Inf./ Biblioteca Ambrosiana (Mailand) Ms. B 31 Inf./ Biblioteca Ambrosiana (Mailand) Ms. B 32 Inf.
- תורה, Torah, 1287, Biblioteca Ambrosiana (Mailand) Ms. G 2 Sup.
- תורה, מגלות והפטרות, 13. Jahrhundert, Staatsbibliothek Berlin Ms. Ham. 80.1
- Tanach, 1310, Ms. bib. Reg. 107 (Royal Library of Turin, Turin)

V. 41. יקצע ואת הבית וגו׳ Wurzel קצע, ebenso das folgende הקצו, Wurzel קצה, wovon das gewöhnliche קצה, das Ende, lautverwandt mit beiden: גזֶעַ, der abgehauene Stamm. Die Grundbedeutung ist sicher: Teilen, Trennen, Abschneiden. Hier: Abschaben. Vielleicht differieren קצע und קצה also, daß קצע nur von dem Gegenstande gebraucht wird, von dem etwas abgenommen worden, ואת הבית יקציע, so ja :auch das verwandte קצה ;גזע aber von beiden. Daher denn auch מקצוע, wahrscheinlich Hobel. Wessely entnimmt aus מקצעת המשכן Schmot 26, 23 die Bedeutung eines winkelrechten Abschabens. – סביב: ringsum den ת׳׳כ) נגע).