Die Torah - Die fünf Bücher Mose
כהה. הָכְהָה מִמַּרְאִיתוֹ, הָא אִם עָמַד בְּמַרְאִיתוֹ אוֹ פָשָׂה טָמֵא:
מספחת. שֵׁם נֶגַע טָהוֹר:
וכבס בגדיו וטהר. הוֹאִיל וְנִזְקַק לְהִסָּגֵר נִקְרָא טָמֵא וְצָרִיךְ טְבִילָה:
Trübe, sein Aussehen ist trüber geworden; wenn er aber in seinem Aussehen stehengeblieben oder sich ausgebreitet hätte, so wäre er unrein. Eine dunkelweiße Stelle, Bezeichnung für einen reinen Aussatzschaden. Er tauche seine Kleider unter und sei rein; weil er eingeschlossen werden mußte, wird er unrein genannt und muß sich untertauchen.
שנית , הפעם השני , שבכל שבעת הימים אינו זקוק לו · והנה כהה הנגע , לא שאם עמד בעיניו טמא , אלא בין בשבוע ראשון בין בשני אין שנוי מראה עושה כלום , שאם היה הנגע בתחלה קרוב לשלג , ובסוף שבוע ראשון כהה למראה סיד , אין הכהות הזה מטהרו , וכן אם היה תחל' כסיד ונהפך קרוב לשלג , אין עזות המראה מטמאו , אלא צריך להסגר פעם שנית , וכן בסוף שבוע שני' בין שנשתנה מסיד לשלג בין שנשתנה משלג לסיד , נקרא עומד בעיניו , והכל תלוי בפסיון , אם פשה טמא ואם לא פשה גם בשבוע שניה הרי הוא טהור , וכן שנינו ( נגעים פ"ד ז' ) היתה עזה ונעשית כהה , כהה ונעשית עזה , הרי היא כמו שהיתה , ובלבד שלא תתמעט מד' מראות , וכן שנינו בת"כ וכן הורה רמב"ם ז"ל ( הלכות ט"צ פ"א הלכה י"א ) והוסיף שאין עזות המראה סימן טומאה ולא כהייתו סימן טהרה , אלא אם נתמעט למטה מד' מראות , ומה שנאמר והנה כהה הנגע ולא פשה וגו' , שאם כהה מד' מראות טהור , וכן אם לא כהה ולא פשה ולא נולדה בו שער לבן או מחיה הרי זה טהור , ואין פי' דבריו שבא הכתוב רק ללמד שאם כהה מד' מראות טהור , שזה מפורש למטה ואיש או אשה כי יהיו בעור בשרם וגו' בהרות כהות לבנות בהק הוא פרח בעור טהור הוא ( פרשה ל"ח ל"ט ) , אלא בא ללמד שאם כהה למראה בהק , אעפ"י שפשה , או שנעשית קרוב לשלג אלא שלא פשה הרי זה טהור , אבל רבינו שמשון מקוצי ורמב"ן ז"ל פי' והנה כהה ללמד שאפי' נשתנה משלג לסיד או מסיד לשלג , אין אנו אומרים נגע אחר הוא וחוזר ומסגירו כבתחלה , אלא מטהרו , וכן אני אומר לדעתם שאל תאמר אם נשתנה ממראה למראה אחר ופשה , יראה כבתחלה שאין הפסיון מטמא בתחלה , אלא אפילו כהה עומד בעיניו הוא והפסיון מחליטו · ולדעתי מלת כהה אינו נופל לבד על שפלות מראה שאינו עז בלובן , אלא כל כהה לשון חולשה וחסרון כח , ונופל גם על הנגע עצמו , שבהיו' הנגע עז בכחו מוליד סימן טומאה , או שער לבן או מחיה , אבל נגע חלוש וכהה , אין בכחו להוליד סימנים אלו , ולפי שאמר ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן , באור ולא התנה הכתוב ושערה לא הפך לבן , ומחיה אין בו , שהרי אם נולד בו אחת מאלו אעפ"י שלא פשה הרי זה טמא , על כן הקדים והנה כהה הנגע , שהנגע חלוש שלא יוליד כאלה , ולכן אם לא פשה טהור , וכמו שאמרנו ( פסוק ד' ) שהכתוב מדבר בספחת תולדת בהרת ושאת שהן מראה סיד וקרום ביצה , כן ותכהין עיניו מראות ( בראשית כ"ז א' ) , שנפל חולשה בעיניו שמנעה מהן הראות , וכן ובעון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כהה בם ( שמואל א' ג' י"ג ) , שבנעוריהם לא החליש כח עזותם וזדונם בקרבם שלא ילמיח ויגבר בם , וכן בלשון חכמים , ידך יד כהה , כלומר יד שמאלית שהיא חלושת הכח , וכן תתפרש מלת כהה בכל הפרשה , והכתובים יתישבו על מכונם בעז"ה , וזה מסכים לקבלת חכמים , ורש"י ז"ל שפי' כהה , הוכהה ממראיתו , הא אם עמד במראיתו או פשה טמא , דבריו תמוהים , ורבינו שמשון מקוצי ז"ל כתב בפי' המשנה פשט הכתוב ודאי משמע כדבריו , אבל אי אפשר , כי במשנה ובברייתא מוכח להפך , וכפי פרושנו במלת כהה , גם פשט הכתוב מכריח קבלת חכמים , ורא"ם ז"ל ובעל ק"א ז"ל האריכו ליישב פרושו , ולא ערבו לי דבריהם , אולי יש לפרש דבריו כן , הוכהה ממראיתו למטה ממראה ד' מראות נגעים , ואז אפילו יש בו שער לבן או מחיה או פסיון טהור , הא אם עמד במראיתו באחת ממראות נגעי' ונולד בו שער לבן , שנזכר למעלה שהוא סימן טומאה , או שפשה טמא , ויהיו דבריו מכוונים כהלכה · בעור , שלא הרחיבה מקומה בעור שסביב לו · וטהרו הכהן , מלטמא טומאת צרעת · מספחת הוא , פי' רש"י ז"ל שם נגע טהור , לפי שספחת האמור למעלה הן שניות לשאת ולבהרת , על כן אמר מספחת האמור כאן שם נגע טהור , ואנקלוס ז"ל תרגם ספחת עדיא , ומספחת עדיתא , יפרש לפי הפשט שספחת האמורה למעלה וכאן טעם אחד לו , והטומאה והטהרה תלויה בסימנין שאם אין בו אחד מג' סימני טומאה טהור , ואם פשה היא ספחת ש[?] טומאה , אבל יב"ע תרגם הראשון קלופי , והשני קלופי מטפלא · וכבס בגדיו וט[?] , הואיל ונזקק להסגר נקרא טמא וצריך טבילה באור
Handschriften anzeigen (11)
- תורה, Torah, 1449, MS. Poc. 395, MS. Poc. 396 (Bodleian Libraries (Oxford))
- תורה, Tora, 14. Jahrhundert, MS. Marsh 635 (Bodleian Libraries (Oxford))
- תורה, 13. Jahrhundert, MS. 5 (Corpus Christi College Library, Oxford)
- תורה, הפטרות, מגלות וספרי אמ"ת, 1296, Jesus College Library, Oxford Ms. 95/ Jesus College Library, Oxford Ms. 96
- תנ"ך, 13. Jahrhundert, MS. 73 (Oriel College Library, Oxford)
- תורה ונביאים : עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, 13. Jahrhundert, MS. Kennicott 10 (Bodleian Libraries (Oxford))
- תורה, הפטרות ומגלות, 1216, British Library (London) Arundel Or 2
- תורה, unbekannt, Muniment collection, Westminster Abbey, London Ca MS 1
- תורה, הפטרות ומגלות, Torah, Haftarot und Megillot, 14. Jahrhundert, Bibliothkek Brieg, heute vermutlich Universitätsbibliothek Wroclaw
- תורה, Torah, 1287, Biblioteca Ambrosiana (Mailand) Ms. G 2 Sup.
- Torah (mit Targum), Megillot, Ijob, Haftarot, 13. Jahrhundert (?), Ms. Bib. Reg. 13 (Royal Library of Turin, Turin)

V. 6. והנה כהה הנגע, selbst wenn er dunkler geworden, hängt die Reinheit von dem Nichtvorhandensein des פשיון ab, so lange er nicht unter die schwächste Nuance unter קרום ביצה gesunken. פשיון ist aber auch מטמא, wenn die Farbe ganz unverändert geblieben (רמב׳׳ן). Möglich aber auch (lt. Wessely), daß כהה nicht ein Dunkelwerden, sondern die Schwäche des נגע bezeichnet (wie לא כהה בהם, Sam. I. 3, 31) und es dann mit ולא פשה einen Begriff bildet. Der Schaden hat innegehalten, hat sich nicht ausgebreitet.
מספחת היא wie ספחת (Vers 2). Es ist kein wirklicher נגע, kommt ihm nur nahe. Die Bezeichnung מספחת unterstützt die Wessely'sche Auffassung, daß hier zunächst eine Erscheinung besprochen wird, die gewöhnlich nicht beim בהרת, sondern beim ספחת desselben vorkommt (siehe zu V. 4).
וכבם בגדיו וטהר, bis dahin war er also טמא und מטמא, und zwar ganz in derselben Weise wie מצורע מוחלט. Er war מטמא משכב ומושב ,מטמא במגע ובמשא und מטמא בביאה (siehe Vers 46). Über טומאת משכב ומושב siehe zu Kap. 15, 4 ff. Nach הל' טומאת צרעת) רמב"ם 10, 11) ist משכב ומושב des מצורע ebenso אב הטומאה wie des זב וזבה. Allein nach Raschi, 'ר"ש ,תוספו und ראב"ד wäre משכב ומושב des מצרע nur ולדהטמאה und wäre nur מטמא אוכלין ומשקין. (Siehe Pessachim 67b und מ׳ל׳מ zum רמב׳׳ם daselbst).