Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַאֲנִ֥י אַקְשֶׁ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְהִרְבֵּיתִ֧י אֶת־אֹתֹתַ֛י וְאֶת־מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Ich werde aber Pharaos Herz hart sein lassen, und werde viele Zeichen und Überzeugungstaten von mir im Lande Mizrajim geben,
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Er die Kinder Jisrael aus seinem Lande ziehen lasse. Indessen werde ich Pharos Herz abhärten, und viel Zeichen und
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Ich aber will des Pharao Herz härten, damit ich im Lande Mizrajim meine Zeichen mehre und meine Wunder.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
אינדעסען ווערדע איך פרעהס הערץ אבהערטען, אונד פיל צייכען אונד וואונדערבעווייזע אין מצרים געשעהען לאססען ·
Onkelos
וַאֲנָא אַקְשֵׁי יָת לִבָּא דְפַרְעֹה וְאַסְגֵיתִי יָת אַתְוָתַי וְיָת מוֹפְתַי בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם:
Raschi

ואני אקשה. מֵאַחַר שֶׁהִרְשִׁיעַ וְהִתְרִיס כְּנֶגְדִּי, וְגָלוּי לְפָנַי שֶׁאֵין נַחַת רוּחַ בָּאֻמּוֹת לָתֵת לֵב שָׁלֵם לָשׁוּב, טוֹב שֶׁיִּתְקַשֶּׁה לִבּוֹ, לְמַעַן הַרְבּוֹת בּוֹ אוֹתוֹתַי, וְתַכִּירוּ אַתֶּם אֶת גְּבוּרָתִי. וְכֵן מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה, מֵבִיא פֻּרְעָנוּת עַל הָאֻמּוֹת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל וְיִירְאוּ, שֶׁנֶּאֱ' "הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם … אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר" (צפניה ג'); וְאַעַפִּ"כֵ בְּחָמֵשׁ מַכּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא נֶאֱמַר וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה, אֶלָּא וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה (תנחומא):

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Ich aber werde fest werden lassen, nachdem er gegen mich gefrevelt und sich gegen mich aufgelehnt hat und vor mir offenbar ist, daß die Völker nicht gesonnen sind, ihr ganzes Herz darauf zu richten, um zu mir zurückzukehren, so will ich, daß sein Herz fest werde, um meine Zeichen an ihm zu vermehren, und damit ihr meine Allmacht erkennt; so ist die Eigenschaft des Heiligen, gelobt sei Er, daß Er Strafen über die Völker bringt, damit Jisrael es höre und sich fürchte; so heißt es (Zeph. 3, 6), ich vernichtete Völker, daß ihre Stätten öde sind... indem ich sprach, fürwahr, du wirst mich fürchten und Zucht annehmen; dennoch aber heißt es bei den ersten fünf Plagen nicht, der Ewige machte das Herz von Pharao fest, sondern das Herz von Pharao blieb fest (Midrasch Tanchuma).

Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch

V. 3. אקשה, wir finden in dieser Beziehung drei Nuancen: קשה .אחזק ,אכבד ,אקשה: hart sein überhaupt: keinen Eindruck in sich aufnehmen, alles ohne Eindruck an sich vorübergehen lassen. כבד: schwer, es kann etwas einen Eindruck erhalten, allein es ist noch eine weite Kluft zwischen dem Eindruck und dem Momente, sich von diesem Eindruck leiten zu lassen: schwer in Bewegung zu bringen. Jedoch dieser Moment ist, wenngleich mit Anstrengung, zu erreichen. חזק: fest, aber widersetzt sich mit Bewusstsein jeder Fügsamkeit. Selbst der Eindruck geht in seinen Folgen völlig verloren. Pharaos anfängliche Unempfindlichkeit wird ein Mittel, um in Mizrajim einen Schatz von אותות und מופתים niederzulegen, aus welchen alle Folgezeit sich die Erkenntnis und die Überzeugung von Gottes Allmacht, Gegenwart und Waltung in der Geschichte zu schöpfen vermag. Es brauchen fortan keine נסים mehr zu geschehen, weil sie eben dort bereits geschehen sind.

Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz

verhärten. Siehe VI, 21. Hiermit wird Pharaos wahrscheinliche Haltung vorausgesagt.
Zeichen, Wunder und Strafgerichte. Bezeichnungen der gleichen Erscheinungen, von verschiedenen Gesichtspunkten aus gesehen.

Biur von Moses Mendelssohn

ואני אקשה, רבי' שאלו בזה אם השם הקשה את לב פרעה, מה פשעו ומה חטאתו? ורז"ל נתנו על זה שני טעמים, ושניהם אמת, האחד כי פרעה ברשעו אשר עשה לישראל רעות גדולות חנם על לא חמס בכפם, נתחייב למנוע ממנו דרכי התשובה כאשר באו בזה פסוקים רבים בתורה ובכתובים, ולפי מעשיו הראשונים נדון, והטעם השני כי היו חצי המכות עליו בפשעו, כי לא נאמר בהן רק ויחזק לב פרעה (לקמן פסוק י"ג וכ"ב וסי' ח' ט"ו), ויכבד פרעה את לבו (שם ח' כ"ח), הנה לא רצה לשלחם לכבוד השם, אבל כאשר גברו המכות עליו ונלאה לסבלם, רך לבו ונמס בקרבו, והי' נמלך לשלחם מכובד המכות להנצל מהם, לא לעשות רצון בוראו, ואז הקשה השם את רוחו ואמץ את לבבו, למען ספר שמו, כענין שכתוב והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוי' רבים וגו' (יחזקאל ל"ח כ"ג), ואשר אמר קודם המכות ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם (לעיל ד' כ"א), יודיע למשה את העתיד להעשות בו במכות האחרונות כענין שאמר ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך (שם ג' י"ט), וזהו טעם ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי, כלומר שאקשה לבו למען רבות מופתי בארץ מצרים כי בחמש מכות האחרונות גם בטביעת הים נאמר ויחזק ה', כי לב מלך ביד ה' אל כל אשר יחפוץ יטנו · (לשון הרמב"ן ז"ל), והנה אוסיף לך באור מעט, דע שכל המעשים ייוחסו אל השם ב"ה בלי ספק, כי כלם מסובבים ממנו, קצתם בגזרה מוחלטת, וקצתם בנתינת הרשות, כי יש תמורות בעולם ותמורות בנפש, והנה מקור התמורו' בעולם ע"י התנועה, והתנועה מוכרחת בגזירה, ומקור התמורות בנפש ע"י התשוקה, והתשוקה חפשית, אין אונס ואין מכריח, כי הסבה התכליתית המעוררת את התשוקה לא תפול בה הגזירה כי אם הרשיון, ובהתחבר הנפש עם הגוף תלמדנה התנועה והתשוקה ושבו לאחדים עד שהתנועה בגוף תוליד תשוקה בנפש והתשוקה בנפש תוליד תנועה בגוף, והשם ב"ה הנותן רשות לתשוקה להוליד התמורות בנפש ישגיח עליה לנהלה במטה נועם, אל התכלית הטוב המכוון מאתו ית', עד שגם הרע הבחירי הנולד מהתשוקה גם הוא יהיה סבה אל הטוב, אשר ירצה בו הטוב והמטיב, ויתכן לומר בלב מה שהוא עשה את כל המעשים אשר ישתמש בהן אל התכלית הטוב המכוון מאתו יתברך, הוא הקשה את לב פרעה למען רבות מופתיו, וידעו מצרים כי הוא ה' :

Text herunterladen