Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַיֻּכּ֗וּ שֹֽׁטְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־שָׂ֣מוּ עֲלֵהֶ֔ם נֹגְשֵׂ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר מַדּ֡וּעַ לֹא֩ כִלִּיתֶ֨ם חׇקְכֶ֤ם לִלְבֹּן֙ כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם גַּם־תְּמ֖וֹל גַּם־הַיּֽוֹם׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Da wurden die Antreiber der Söhne Jisraels, welche Pharaos Befehlshaber über sie gesetzt hatten, geschlagen, mit den Worten: warum habt ihr gestern schon und heute euer Festgesetztes an Ziegelarbeit nicht wie Tags zuvor und vorher fertig gebracht?
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Die Aufseher der Kinder Jisraels, welche die Antreiber Pharo's über sie gesetzt hatten, wurden geschlagen. Man sprach: Warum schafft ihr, so gestern als heute, euer Gesetztes an Ziegelarbeit nicht fertig, so wie ihr vorgestern gethan?
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Und die Aufseher der Kinder Jißrael, die des Pharao Treiber über sie gesetzt, wurden geschlagen, indem sie zu ihnen sprachen: Warum habt ihr nicht wie vorgestern euer Festgesetztes an Ziegelbereitung vollendet, weder gestern noch heute?
Mendelssohn-Übersetzung im Original
דיא אויפֿזעהער דער קינדער ישראלס , וועלכע דיא אנטרייבער פרעהס איבער זיא געזעצט האטטען , ווארדען געשלאגען , מאן שפראך : ווארום שאפֿט איהר , זא געסטערן אלס הייטע , אייער געזעצטעס אן ציגעלארבייט ניכט פֿערטיג , זא וויא איהר פֿארגעסטערן געטאהן ?
Masoretische Anmerkungen
חֶצְרֹ֣ן im Codex Leningradensis חֶצְר֣וֹן
Onkelos
וּלְקוֹ סָרְכֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דִי מַנִיאוּ עֲלֵיהוֹן שִׁלְטוֹנֵי פַרְעֹה לְמֵימָר מָא דֵין לָא אַשְׁלֶמְתּוּן גְזֵרָתְכוֹן לְמִרְמֵי (לִבְנִין) כְּמֵאִתְמַלֵי וּמִדְקָמוֹהִי אַף תְּמַלֵי אַף יוֹמָא דֵין:
Raschi

ויכו שטרי בני ישראל. הַשּׁוֹטְרִים יִשְׂרְאֵלִים הָיוּ וְחָסִים עַל חַבְרֵיהֶם מִלְּדָחְקָם, וּכְשֶׁהָיוּ מַשְׁלִימִים הַלְּבֵנִים לַנּוֹגְשִׂים שֶׁהֵם מִצְרִיִּים, וְהָיָה חָסֵר מִן הַסְּכוּם, הָיוּ מַלְקִין אוֹתָם עַל שֶׁלֹּא דָּחֲקוּ אֶת עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה; לְפִיכָךְ זָכוּ אוֹתָם שׁוֹטְרִים לִהְיוֹת סַנְהֶדְרִין וְנֶאֱצַל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עַל מֹשֶׁה וְהוּשַׂם עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'" – מֵאוֹתָן שֶׁיָּדַעְתָּ הַטּוֹבָה שֶׁעָשׂוּ בְּמִצְרַיִם – כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשׁוֹטְרָיו (במדבר י"א), (שמות רבה):

ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו נגשי פרעה אוֹתָם לְשׁוֹטְרִים עליהם, לאמר מדוע וגו'. לָמָּה ויכו? שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם מדוע לא כליתם גם תמול גם היום חֹק הַקָּצוּב עֲלֵיכֶם ללבן כִּתְמוֹל הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא יוֹם שֶׁלִּפְנֵי אֶתְמוֹל; וְהוּא הָיָה בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן נִתָּן לָהֶם:

ויכו. לְשׁוֹן וַיֻּפְעֲלוּ, הֻכּוּ מִיַּד אֲחֵרִים – הַנּוֹגְשִׂים הִכּוּם:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Da wurden die Beamten der Kinder Jisrael geschlagen, die Beamten waren Jisraeliten und schonten ihre Gefährten, sie nicht zu drängen; wenn sie dann die Ziegel den ägyptischen Vögten ablieferten und an der Zahl welche fehlten, so schlugen sie jene, weil sie die Arbeiter nicht angetrieben hatten. Darum hatten jene Beamten das Glück, das Sanhedrin zu werden (Bamidbar 11, 17), und wurde vom Geiste, der auf Mosche war, genommen und auf sie gelegt; so heißt es, versammle mir siebzig Männer von den Ältesten Jisraels von jenen, deren Wohltaten du kennst, die sie in Ägypten erwiesen haben, daß sie damals die Ältesten des Volkes und seine Beamten waren (Sifre Bamidbar 11). Da wurden die Beamten der Kinder Jisrael geschlagen, welche die Vögte Pharaos eingesetzt, sie zu Beamten über sie gemacht hatten, indem sie sagten, warum... warum wurden sie geschlagen? Weil sie zu ihnen sagten, warum habt ihr nicht auch gestern und heute die euch auferlegte Anzahl von Ziegeln fertiggemacht wie vor drei Tagen, das ist am Tage vor dem gestrigen, das war, als ihnen noch Stroh gegeben wurde. ויכו ist eine passive Form, sie wurden von anderen geschlagen, die Vögte schlugen sie.

Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz

so gestern als heute. Hebr. Ausdruck für »unlängst«.

Biur von Moses Mendelssohn

ויכו , לשון ויופעלו , הוכו מיד אחרים , שהנוגשים הכום , לפי שהשוטרי' ישראל היו , והיו חסים על חביריהם מלדחקם , וכשהיו מוסרי' את הלבנים ליד הנוגשי' שהם מצריים , והי' חסר מן הסכום , היו מלקין אותן על שלא דחקו את עושי המלאכה · אשר שמו וגו' , ענינו אשר שמו נוגשי פרעה אותם לשוטרי' אליהם · לאמר , כלומר שבשביל זה הכו' שאמרו להם הנוגשים מדוע לא כליתם גם תמול גם היום החק והמנין הקצוב עליכם ללבון כתמול השלישי , שהוא יום שלפני אתמול , והוא הי' בהיות התבן נתן להם , והנה החק ללבון הוא על העושי' במלאכה לא על השוטרי' , אלא שהמעשה יחשב כעושה , ולזה אמרו השוטרים ולבנים אמרי' לנו עשו , כאלו הם העושים , ובל"א מתורגם (שאפֿן) , הונח על המעשה · [° כתמול שלשם , תמול לבד יאמר על הרוב על היום העבר הקרוב ליום שעומד בו , ועל המעט נמצא גם על יום הרחוק , ועכ"ז הכוונה שהרחק מעט לא כביר (כאשר מלת מחר עיקרה היא על היום הבא הסמוך · ונמצא גם על אחר זמן) , ואם תסמך אליו גם מלת שלשם תהי' כוונת שתיהן על היום הג' העבר , כי עקרו נקרא תמול , ושלשם תאר נוסף להודיע באיזה תמול מדבר אם יום א' שלפני זה או יום ב' או תמול רחוק , ושלשום לבד לא נמצא , רק ג"פ נמצא בהפסק מלת גם בינו ובין תמול (לעיל ד' י' , ושמואל ב' ה' ב' , וד"ה א' י"א ב') , ושם הכוונה תמול על היום הא' הקרוב , ושלשום על יום שלפניו , כי מלת תמול תוספת נזכרת בכחה גם אל שלשום , ולכן פה תהי' כוונת כתמול שלשם שניה' על היום הג' העבר , ככל חביריהם , וכוונת גם תמול על היום הב' שהוא יום אחד לפני זה שעומד בו , והכוונה כמ"ש הראב"ע , כי ביום ג' שלפני זה השלימו סכום הלבנים , אך ביום העבר שהיא היום שעשה משה האותות לעיני העם ולא התעסקו בעבודתם לא השלימו , גם היום שבא משה ואהרן אל פרעה לא השלימו , וכן כתוב וינו פרעה ביום ההוא , ולכן אתמה מתרגומו של אנקלוס שתרגם כתמול שלשם , כמאיתמלי ומדקדמוהי , ואלקם לשתים , ומשמעותו שגם ביום שלפני זה השלימו , והכתוב אמר לא כליתם וגו' גם תמול גם היום , וכן אתמה גם על יב"ע שתרגם הי כמאיתמלי והי כמדקדמוי , ופירש כוונתו יותר מת"א , אולם רש"י ז"ל פי' שתי המלות כתמול שלשם רק על יום הג' °] : (טו) ולבנים אמרים לנו עשו , הנוגשים אומרי' עשו לבנים כמנין הראשון · וחטאת עמך , כמו וחטאה בחלוף ה"א הנקבה בתי"ו והרפות האל"ף [° כי כאשר רצו להניח האל"ף , כמו שתנוח במלת חטא , לא תוכל שוב הה"א לנוח אחרי' , כי לא ינוחו ב' אותיות יהו"א רצופות אף בסוף התיבה , אם לא כשהב' אל"ף , גם קשה להניעה אחר האל"ף הנחה , ועוד כי אז תהי' במפיק ותתחלף עם ה"א הבאה לכנוי לנסתרת , לכן החליפוה בתי"ו שגם היא לפעמי' סי' לנקבה , וכמוהו וקראת אתכם (דברים ל"א כ"ט) , ושניהם עברים , והוא"ו מהפכתם לעתיד °] , ובא עם בלשון נקבה כמו מדוע שובבה העם הזה (ירמי' ח' ה') , והענין לדעת המתרגם האשכנזי , שהם נוגשי' בנו שאנחנו עמך כמנהג עם החוטאים , להכות אותנו , ואנחנו נקים :

Text herunterladen