Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ומלקחיה. הֵם הַצְּבָתִים הָעֲשׂוּיִין לִקַּח בָּהֶם הַפְּתִילָה מִתּוֹךְ הַשֶּׁמֶן, לְיַשְּׁבָן וּלְמָשְׁכָן בְּפִי הַנֵּרוֹת, וְעַל שֵׁם שֶׁלּוֹקְחִים בָּהֶם קְרוּיִים מֶלְקָחַיִם; וְצִבְתָהָא שֶׁתִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס לְשׁוֹן צְבָת, טנייל"ש בְּלַעַז:
ומחתתיה. הֵם כְּמִין בָּזִיכִין קְטַנִּים שֶׁחוֹתֶה בָּהֶן אֶת הָאֵפֶר שֶׁבַּנֵּר בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁהוּא מֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת מֵאֵפֶר הַפְּתִילוֹת שֶׁדָּלְקוּ הַלַּיְלָה וְכָבוּ, וּלְשׁוֹן מַחְתָּה פויישר"יא בְּלַעַז, כְּמוֹ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד (ישעיהו ל'):
Seine Zänglein, das sind Zangen, gemacht, um damit die Dochte aus dem Öle zu nehmen, um sie geradezulegen und in die Mündung der Ölbehälter zu ziehen; weil man damit anfaßt לקח, wird das Gerät מלקחים genannt, צבתהא im Targum von צבת Zange; Zange in anderen Sprachen. Und seine Pfännlein, das war eine Art kleiner Becher, mit denen man die Asche im Ölbehälter jeden Morgen herausnahm, wenn man die Ölbehälter von der Asche der Dochte, die in der Nacht gebrannt hatten und ausgegangen waren, reinigte; das Wort מחתה bedeutet Lichtschere in anderen Sprachen; wie (Jeschajahu 30, 14), eine brennende Kohle aus dem Feuer zu nehmen.
Zänglein. Zum Herausziehen der Dochte.
Aschgefäße. Behälter zum Aufnehmen der ausgebrannten Dochte.
ומלקחיה , הם הכנבתי' העשויי' ליקח בהן הפתילות מתוך השמן ליישבן ולמושכן בפי הנרות , ועל שם שלוקחי' בהם קרויים מלקחים , ובצבתא שת"א לשון צבת טנלי"ש בלע"ז [והוא טענאליי"ש ובל"א (צאנגען)] · (רש"י) : ומחתתיה , הם כעין בזיכין קטנים שחותה בהן את האפר שבנר בבקר בבקר בהטיבו את הנרות מאפר הפתילות שדלקו בלילה וכבו , ולשון מחתה פויישדרי"א בלע"ז [וברש"י כ"י פויש דיירי"א בלע"ז , והוא מלשון שאיבה , כלי ששואבין בו דבר , כמו שפירש"י להלן (כ"ז ג') לחתות לשון שאיבת אש ממקומו , ובל"א (שעפף לעפל) ] , כמו לחתות אש מיקוד (ישעי' ל' י"ד) · (רש"י) , והנה פירושו זה הוא בשטת האומרי' שאין המלקחי' והמחתות בכלל מקשה אחת [שהם ר' יהוד' ור' נחמי' דברייתא דמנחות (דף פ"ח ע"ב) ] , ויתכן א"כ לומר שהם כלים נפרדי' מן המנורה , ואולם לדעת האומר שגם הם היו מקשה אחת ומחוברי' בגוף המנורה (שהי' הברית' דמ"ה) צריך לפרש הכלי' הללו בענין אחר , עיין בפי' הרמב"ן ז"ל :

V. 38. Die Zangen und Pfannen waren zum täglichen Dienste des Leuchters, der Säuberung und Herrichtung des Öls und der Dochte (הטבה) notwendig.