Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַיְשַׁלַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה אֶת־חֹתְנ֑וֹ וַיֵּ֥לֶךְ ל֖וֹ אֶל־אַרְצֽוֹ׃ {פ}
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Mosche entließ seinen Schwiegervater und er ging wieder in seine Heimat.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Moscheh ließ hierauf seinen Schwiegervater wieder wegreisen, und dieser ging in sein Land zurück.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Hierauf geleitete Mosche seinen Schwiegervater, und er ging in sein Land.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
משה ליס הירויף זיינען שוויגערפֿאטער ווידער וועג רייזען , אונד דיזער גינג אין זיין לאנד צוריק .
Onkelos
וְשַׁלַח משֶׁה יָת חֲמוּהִי וַאֲזַל לֵהּ לְאַרְעֵהּ:
Raschi↑

וילך לו אל ארצו. לְגַיֵּר בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ (מכילתא):

Raschi (Deutsche Übersetzung)↑

Und er 27 ging in sein Land, um seine Familie zum Judentum zu führen (Mech.).

Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz↑

in sein Land. Midian. Siehe II, 15 und vgl. Num. X, 30. »Der kluge Plan, den Jithro ersann, ist niemals veraltet. Der staatsmännische Grundsatz von der Dezentralisation — der Teilung der Verantwortung — ist heute noch so bedeutsam wie in der Zeit Mosis« (McNeile).

Biur von Moses Mendelssohn↑

וישלח משה וגו' , דרך כבוד , כמו ואברהם הלך עמם לשלחם (בראשית י"ח ט"ז) , והנה לשטת האומר לאחר מתן תורה בא יתרו , תהי' זאת ההליכה בעצמה היא הנזכרת בפ' בהעלתך במסע הדגלי' , שמאן יתרו להלוך עם משה , וישלחנו וילך אל ארצו , ואולם לשטת האומר קודם מתן תורה בא , כבר הודעתיך דעת הרמב"ן ז"ל , שבפעם הזאת הלך יתרו אל ארצו אם לגייר את בני משפחתו כמו שאמרו רז"ל במכילת' , או לצורך אחר , ושב שנית אל משה בשנה השניי' ולא עזבו עוד , ורש"י ז"ל טען על הדעה הזאת , ממה שלא זכר הכתוב מזה דבר , ועוד שקשה לומר שלא עמדו בניו של משה במתן תורה , ואם נפשך לומר שלא הלכו בני משה עם יתרו , כי אם נשארו אצל אביהם , מכל מקום יקשה על יתרו עצמו , איך נשאו לבו לשוב אל ארצו , אחרי אשר ידע את ה' והכיר במעלת עם סגולתו , ולא הלך עמם לחורב להיות שם במעמד הנבחר , לכן דעת רש"י ז"ל שבאמת הלך עמם להר סיני , ולמחרת רדת משה מן ההר ישב לשפוט את העם ונתן לו יתרו עצתו , ואחר זה הלך מאתו , ולא שב עוד אליו , וכן הוא דעת רז"ל במכילתא , ועל דרך הפשט יתכן לפרש ויהי ממחרת לביאת יתרו , והי' זה קודם מ"ת כאשר פירשנו למעלה , הלך יתרו עמהם לחורב לקבל התורה , והספור וישלח משה את חתנו לא הי' בשנה הראשונה כי אם בשנה השניי' בנסעם מחורב , ובעבור שזכר ביאת יתרו הזכיר גם הליכתו ושובו אל ארצו , כדי שלא להפסיק בנתיי' , אף שלא היה זה כי אם בשנה השניי' אחר מתן התורה , [° והנה גם רש"י ז"ל לא נמלט מזה , כי גם לדעתו לא הי' ספור כל ענין הפרשה בעת אחת , כי מתחלת הפ' עד ויהי ממחרת הי' קוד' מתן תורה , ומשם ואילך לאחר מ"ת , אשר ביניהם יותר מארבעה חדשים , וראוי א"כ לכתוב ספור מ"ת וענין עשיית העגל קודם פ' ויהי ממחרת , רק שדרך הכתוב לסיים ענין א' כולו ויתחיל הב' אף שיקדים המאוחר לפעמים , וכן לדרכנו שיהי' פסוק וישלח משה וגו' לבד מאוחר , ועכ"ז נכתב פה כדי שלא להפסיק בספור ענין אחד °] , ועיין עוד מזה בפ' בהעלתך , ומה שנכתוב שם בעז"ה : יט

Text herunterladen