Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֣וֹךְ הַיָּ֑ם וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
und Jisraels Söhne gingen auf dem trocknen Grunde mitten durchs Meer, und die Wasser waren ihnen eine Mauer zu ihrer Rechten und zu ihrer Linken!
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Die Kinder Jisraels gingen mitten im Meere auf trockenem Boden, und das Wasser diente ihnen zur Mauer zu ihrer Rechten und zu ihrer Linken.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Im Trocknen aber gingen die Kinder Jißrael mitten durchs Meer, während das Wasser ihnen eine Mauer war zu ihrer Rechten und zu ihrer Linken.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
דיא קינדער ישראלס אבער גינגען מיטטען אים מעערע אויף טראקנעם באדען, אונד דאז וואסער דיהנטע איהנען צור מויער, צו איהרער רעכטען, אונד צו איהרער לינקען•
Onkelos
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַלִיכוּ בְיַבֶּשְׁתָּא בְּגוֹ יַמָא וּמַיָא לְהוֹן שׁוּרִין מִיַמִינֵהוֹן וּמִסְמָאלֵהוֹן:
Biur von Moses Mendelssohn↑

ובני ישראל , כבר הלכו ביבשה בתוך הים , כן פי' הרשב"ם , והראב"ע כתב בענין אחר ז"ל טעם להזכיר זה , כי פרעה הי' טובע , ועוד נשארו אנשים מישראל בים עוברי' , וזה הי' פלא בתוך פלא כי במקום שהיו ישראל עוברי' בים הי' שם רוח קדים מייבש ובמקום פרעה וחילו הבי' השם רוח אחרת להמס המי' שנקרשו ונעשו חומות , והנה שתי רוחות בים ושני המקומות קרובי' , והעד הנאמן על זה הפי' שכתוב בשירה וברוח אפיך נערמו מים וזאת הרוח היתה עם ישראל וכתוב נשפת ברוחך כסמו ים וזו היא שטבעה המצריים , על כן כתוב בסוף השירה וישב ה' עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים , וכתב עוד אל תתמה איך יכלו לעבור כל הלילה כי שש מאות אלף רגלי לא הי' רביעית המחנ' , אולי על דרך אח' עברו או נקרע לי"ב קרעים כאשר אחז"ל , וישראל לא עברו הים כנגד הרוחב רק נכנסו באורך ויצאו אל מדבר שור אשר נכנסו משם כאשר אפרש עכ"ל , וכן כתבו התוס' בערכין (דף ט"ו ע"א) שישראל הלכו באורך הים כחצי גורן עגולה ולא עברוהו לרחבו ע"ש , ואולם כפי הנראה לעין רשום במפת המדינה אין צורך לזה, כי מצרים למערב א"י מחוף לנגב דרום, ושניהם על שפת הים הגדול שהוא הים האמצעי , וים סוף (הנקרא דש ראטעי מיער , או דר אראבישי מעערבוזן) למזרח מצרים משוך מצפון העולם לדרומו מן המקום הנקרא (זוע"ס) עד הים שקורין (דש אראבישי מעער) , ויש בין הים הגדול לים סוף מרחק מיבשה כמו מהלך שלשה ימים , ושם היו יכולים ליכנס לא"י מבלי עבור את הים , ועל פי השם שבו לאחוריהם , וחנו על שפת מערבי של ים סוף , ועם שלא ידענו איה פי החירת ומגדל , הנראה שלא הרחיקו ללכת כי אם חנו בתחלת הים סמוך למקום זוע"ס שזכרנו ושם אין הים רחב כל כך כי אם יד משוכה מן הים נקרא ( בהה"ר אלז"ועס) , וכאשר ספרו עוברי הארץ היא יש שם על שפת הים נחל הנקרא להם נחל (בעד"עא) , והוא נחל הפלא , לזכר הפלא שנעשה שם לישראל , ואינו רחוק שיהי' באמת במקום ההוא , ובעברם את הים באו משפתו המערבי דרך רחבו , ויצאו על שפתו המזרחי באו למרה , ומשם לסיני , וכאשר אמרו נתנה ראש ונשובה מצרימה (במדבר י"ד ד') , לא הי' רוצים לשוב ולעבור את הים , כי מי ישים להם הים לחרבה , ואולם רצו ללכת דרך היבשה שזכרנו :

Text herunterladen