Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ובני ישראל , כבר הלכו ביבשה בתוך הים , כן פי' הרשב"ם , והראב"ע כתב בענין אחר ז"ל טעם להזכיר זה , כי פרעה הי' טובע , ועוד נשארו אנשים מישראל בים עוברי' , וזה הי' פלא בתוך פלא כי במקום שהיו ישראל עוברי' בים הי' שם רוח קדים מייבש ובמקום פרעה וחילו הבי' השם רוח אחרת להמס המי' שנקרשו ונעשו חומות , והנה שתי רוחות בים ושני המקומות קרובי' , והעד הנאמן על זה הפי' שכתוב בשירה וברוח אפיך נערמו מים וזאת הרוח היתה עם ישראל וכתוב נשפת ברוחך כסמו ים וזו היא שטבעה המצריים , על כן כתוב בסוף השירה וישב ה' עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים , וכתב עוד אל תתמה איך יכלו לעבור כל הלילה כי שש מאות אלף רגלי לא הי' רביעית המחנ' , אולי על דרך אח' עברו או נקרע לי"ב קרעים כאשר אחז"ל , וישראל לא עברו הים כנגד הרוחב רק נכנסו באורך ויצאו אל מדבר שור אשר נכנסו משם כאשר אפרש עכ"ל , וכן כתבו התוס' בערכין (דף ט"ו ע"א) שישראל הלכו באורך הים כחצי גורן עגולה ולא עברוהו לרחבו ע"ש , ואולם כפי הנראה לעין רשום במפת המדינה אין צורך לזה, כי מצרים למערב א"י מחוף לנגב דרום, ושניהם על שפת הים הגדול שהוא הים האמצעי , וים סוף (הנקרא דש ראטעי מיער , או דר אראבישי מעערבוזן) למזרח מצרים משוך מצפון העולם לדרומו מן המקום הנקרא (זוע"ס) עד הים שקורין (דש אראבישי מעער) , ויש בין הים הגדול לים סוף מרחק מיבשה כמו מהלך שלשה ימים , ושם היו יכולים ליכנס לא"י מבלי עבור את הים , ועל פי השם שבו לאחוריהם , וחנו על שפת מערבי של ים סוף , ועם שלא ידענו איה פי החירת ומגדל , הנראה שלא הרחיקו ללכת כי אם חנו בתחלת הים סמוך למקום זוע"ס שזכרנו ושם אין הים רחב כל כך כי אם יד משוכה מן הים נקרא ( בהה"ר אלז"ועס) , וכאשר ספרו עוברי הארץ היא יש שם על שפת הים נחל הנקרא להם נחל (בעד"עא) , והוא נחל הפלא , לזכר הפלא שנעשה שם לישראל , ואינו רחוק שיהי' באמת במקום ההוא , ובעברם את הים באו משפתו המערבי דרך רחבו , ויצאו על שפתו המזרחי באו למרה , ומשם לסיני , וכאשר אמרו נתנה ראש ונשובה מצרימה (במדבר י"ד ד') , לא הי' רוצים לשוב ולעבור את הים , כי מי ישים להם הים לחרבה , ואולם רצו ללכת דרך היבשה שזכרנו :
