Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַתִּתֹּם֮ הַשָּׁנָ֣ה הַהִוא֒ וַיָּבֹ֨אוּ אֵלָ֜יו בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֹֽא־נְכַחֵ֣ד מֵֽאֲדֹנִ֔י כִּ֚י אִם־תַּ֣ם הַכֶּ֔סֶף וּמִקְנֵ֥ה הַבְּהֵמָ֖ה אֶל־אֲדֹנִ֑י לֹ֤א נִשְׁאַר֙ לִפְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י בִּלְתִּ֥י אִם־גְּוִיָּתֵ֖נוּ וְאַדְמָתֵֽנוּ׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Auch dieses Jahr ging zu Ende, da kamen sie zu ihm im folgenden Jahre und sagten: Wir können es meinem Herrn nicht vorenthalten, daß, wenn das Geld und der Besitz an Vieh meinem Herrn verfallen ist, meinem Herrn nichts mehr vorliegt, als unser Leib und unser Boden.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Als dieses Jahr zu Ende war, kamen sie zu ihm im zweiten Jahre, und sprachen: Wir können es meinem Herrn nicht verbergen, daß alles Geld und alles Vieh dahin ist zu meinem Herrn. Es ist vor meinen Herrn nichts mehr übrig, als unser Leib und unser Erdreich.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Als nun das Jahr zuende war, kamen sie zu ihm im folgenden Jahre und sprachen (zu ihm): Wir können dir nicht verhehlen, Herr, daß, wenn Geld und Viehbestand an den Herrn dahin ist, dem Herrn nichts übrig ist als unser Leib und unser Ackerland.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
אלס דיזעס יאהר צו ענדע וואר, קאמען זיא צו איהם אים צווייטען יאהרע אונד שפראכען : וויר קעננען עס מיינעם העררן ניכט פערבערגען, דאס אללעס געלד אונד אללעס פיה דאהין איזט צו מיינעם העררן, עס איזט פאר מיינעם הערן, ניכטס מעהר איבריג, אלס אונזער לייב, אונד אונזער ערדרייך ·
Onkelos
וּשְׁלִימַת שַׁתָּא הַהִיא וַאֲתוֹ לְוָתֵהּ בְּשַׁתָּא תִנְיֵתָא וַאֲמָרוּ לֵהּ לָא נְכַסֵּי מִן רִבּוֹנִי אֶלָּהֵין שְׁלִים כַּסְפָּא וְגֵּיתֵי בְעִירָא לְוַת רִבּוֹנִי לָא אִשְׁתָּאַר קֳדָם רִבּוֹנִי אֶלָּהֵין גְּוִיָתָנָא וְאַרְעָנָא
Raschi

בשנה השנית. לִשְׁנֵי הָרָעָב:

כי אם תם הכסף וגו'. כִּי אֲשֶׁר תַּם הַכֶּסֶף וְהַמִּקְנֶה וּבָא הַכֹּל אֶל יַד אֲדוֹנִי:

בלתי אם גויתנו. כְּמוֹ אִם לֹא גְּוִיָּתֵנוּ:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Im zweiten Jahr, der Hungersjahre.

Dass das Silber zu Ende gegangen ist das Silber und die Herden sind zu Ende gegangen, und alles ist in die Hand meines Herrn gekommen.

Außer unserem Körper, אם לא = בלתי אם.

Biur von Moses Mendelssohn

בשנה השנית, לשני הרעב, ואף על פי שאמר יוסף ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר, מכיון שבא יעקב למצרים באה ברכה לרגלו והתחילו לזרוע וכלה הרעב, וכן שנינו בתוספתא דסוטה, לשון רש"י, והרמב"ן ז"ל כתב כי על דרך הפשט לקט יוסף כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשתי שנים והביא אותו אל פרעה, כי איך יתכן שיתום הכסף והמקנה בשנה אחת, אבל הכסף הספיק להם כל חמש שנים, כי כן הדבר במנהגו של עולם, ובעבור שלא נתחדש ונשתנה דבר אחד בכל אלה השנים, לא ספר בהם הכתוב רק וילקט יוסף את כל הכסף וגו', ואחרי שתם הכסף ספר שבאו אל יוסף, והיה זה בשנה הששית ונתן להם במקניהם לחם, רק נהלם בו שיאכלו לפי חיותם ולא לשבעה, ותתם השנה ההיא אשר נדר להם לנהלם בלחם בכל מקניהם, והיא השנה הששית ויבאו אליו בשנה השנית לה, ואמרו לו שיקנה אותם ואת אדמתם בלחם שיאכיל' בשנה הזאת השביעית ואחר שתהיה הארץ לפרעה יתן להם זרע שלא תשם האדמה כי ידעו כי כלו שבע שני הרעב ויהיה להם זרע וקציר, וזה טעם ויכלכל יוסף וגו' לחם לפי הטף שנתן להם בשנות הרעב כדי צרכם לחם לפי הטף ירמוז כן · (הרמב"ן), וכן פי' ר"ע ספורנו כי בשנה ההיא היא השנה הששית לשני הרעב, ובשנה השנית פירושו שנית לה שהיא השביעית לשני הרעב · נכחד, ענין הסתר והעלמה, וכן ת"א ויב"ע והמתרגם האשכנזי : כי אם תם הכסף, מלת אם תמורה בכמה ענינים, רובם לתנאי, ויש לשאלה, ויש במקום כאשר, ויש במקום אמת, כאשר הביא הרד"ק בשרשים שרש אם פסוקים רבים לכל אחד ואחד, יעוין שם כי לא אעתיקם פה לירא' האריכות, והנה רש"י פי' כי אם תם, כי אשר תם, ואין הלשון מיושב לפי פירושו, כאשר תמה ע"ז הרא"ם ז"ל ולא ידע ליישבו, ויב"ע תרגם ארום אין שלים, תרגם מלת כי ומלת אם כפשטם בכל מקום ואיננו מיושב פה, אבל הנכון בעיני פי' הרד"ק בשרשים שאחר זה עם המפורשים בלשון אמת כמו אם רחץ אדני את צאת בנות ציון (ישעי' ד' ד') ד'), פי' באמת רחץ, הפכנס אם כאמר הילד יחשב (שם כ"ט ט"ז), פי' באמת כאמר הילד יחשב הפכנס לפני שהוא נקל בעיני להפוך אתכם כמו שנקל ליוצר להפוך החמר מכלי לכלי, וכן כי אם יש אחרית ותקותך לא תכרת (משלי כ"ג י"ח), ר"ל כי באמת יש אחרית ותקוה למעשיך הטובים, ורבים כן, וכתב כי המפורשים בלשון אמת יהיה שרשם אמן, ותחסר הנו"ן כדרכה לפעמים וכמו שתחסר במלת אמת · ומקנה הבהמה אל אדני, שעורו כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה, ובא הכל ליד אדני · בלתי אם גויתנו, מלת בלתי פירוש לפעמים לא, ושעורו פה אם לא גויתנו, וכאלו כתובה אחר מלת לא, והכוונ' אלא או רק, וכן ת"א ויב"ע אלהין וכן מתורג' בל"א :

Text herunterladen