Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ולחם אין בכל הארץ. חוֹזֵר לָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן – לִתְחִלַּת שְׁנֵי הָרָעָב:
ותלה. כְּמוֹ וַתִּלְאֶה, לְשׁוֹן עֲיֵפוּת, כְּתַרְגּוּמוֹ; וְדוֹמֶה לוֹ כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים (משלי כ"ו):
Und Brot war nicht im ganzen Lande, er kehrt zum ersten Gegenstand, zum Anfang der Hungersjahre, zurück.
Da schmachtete וַתֵּלַהּ in der Bedeutung von וַתִּלְאֶה Ermattung, wie der Targum übersetzt; ähnlich (Spr. 26, 18), »wie einer, der sich abmüht כְּמִתְלַהְלֵהַּ und Brandpfeile schleudert«.
ולחם אין בכל הארץ, חוזר לענין הראשון לתחלת שני הרעב · ותלה, לדעת הרדק שרשו להה, וענינו ותשתגע כי מרוב הרעב יצא האדם מדעתו, וכן בהכפל פ"א הפעל, כמתלהלה הירה זקים (משלי כ"ו י"ח), וכן ותכה מכעס עיני (איוב י"ז ז'), שרשו כהה, וכן כת' הראב"ע שהוא על משקל ותתע (לעיל כ"א י"ד), ששרשו תעה, ובתשלומו ותתעה, כן ותלה בתשלומו ותלהה, ובא פתח לפני הה"א להראיה בעבור שהיא גרונית והיא נראית לפי שהיא במפיק, כמו שנפתח לפני העי"ן במלת ותתע, תשא"כ ותלאה, ותתעה, שהה"א נחה ואין צורך להראיה, בא סגול לפני', וכן בא שרש תעה בהכפל הפ"א בבנין הכבד, כמתעתע, כמו כמתלהלה, אלא שזה מבנין שתפעל, והראשון מבנין פעל, ופי' ג"כ שטעמו כאדם שלא ידע מה יעשה אבל הגאון רבינו סעדי' ז"ל בתרגומו הערבי על התורה פי' ותלה כמו ותלאה, כלומר כאדם הנלאה לא ידע מה לעשות וכן כמתלהלה, המראה עצמו כאילו לא ידע מה לעשות, וכן פי' רש"י שניהם ותלה וכמתלהלה לשון עיפות, וכן ת"א ויב"ע · ארץ מצרים וארץ כנען, אבל הרחוקות יותר מארץ כנען לא היו באים לארץ מצרים כי רחוקות יותר מדאי או שמא לא היה שם רעב גדול כל כך · (הרשב"ם) · וכבר כתבתי בפ' מקץ (לעיל מ"א נ"ד) בשם הב"ר כי לא היה הרעב רק בג' ארצות (פעניציאה, אראביאה, פאלעסטינא) :

ותלה, das Land verging, ermattete, rad. להה, verwandt mit לאה, kraftlos werden. לאה ist wohl die Wurzel von לא, der logischen Negation, der Verneinung eines Seins, unterschieden von אל, der sittlichen Negation, der Verneinung eines Wollens und Sollens. לאה ist der Übergang aus dem Sein in das Nichtsein, das Schwinden der Kräfte.