Hebräischer Text (nach der Masorah)
אִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר נְקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כׇל־הַצֹּ֖אן נְקֻדִּ֑ים וְאִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר עֲקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כׇל־הַצֹּ֖אן עֲקֻדִּֽים׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Sagte er: Punktierte sollen dein Lohn sein, so warfen alle Schafe Punktierte; sagte er: Am Fuß Gezeichnete sollen dein Lohn sein, so warfen alle Schafe am Fuß Gezeichnete;
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Wenn er sprach: Die Kleinfleckigen sollen dein Lohn sein, so warf alles Vieh Kleingefleckte. Und wenn er sprach: Die Fußgezeichneten sollen dein Lohn sein, so warf alles Vieh Fußgezeichnete.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Sagte er: gesprenkelte seien dein Lohn, so warfen alle Schafe gesprenkelte, sagte er: gestreifte seien dein Lohn, so warfen alle Schafe gestreifte;
Mendelssohn-Übersetzung im Original
ווען ער שפראך , דיא קליינפֿלעקיגען זאללען דיין לאהן זיין , זאווארף אללעס קליינע פֿיה קליינגעפֿלעקטע; אונד ווען ער שפראך , דיא פֿוסגעצייכנעטען זאללען דיין לאהן זיין , זא ווארף אללעס פֿיה פֿוסגעצייכנעטע .
Onkelos
אִם כְּדֵין הֲוָה אֲמַר נְמוֹרִין יְהֵא אַגְרָךְ וִילִידָן כָּל עָנָא נְמוֹרִין וְאִם כְּדֵין הֲוָה אֲמַר רְגוֹלִין יְהֵא אַגְרָךְ וִילִידָן כָּל עָנָא רְגוֹלִין
Biur von Moses Mendelssohn
וילדו כל הצאן נקדים , בזה לא הועיל מחשף שלבן : (הרשב"ם) , ויראה כוונתו לפי מה שפי׳ למעלה נקד הוא רק טלאי הקדקד והצואר , ואולי הבין לבן או ראה חכמת יעקב בענין המקלות , ולכן שינה בכל פעם תנאו ואמר נקדים יהי׳ שכרך , ולא טלאי שאר המקומות , וע"י המקלות לא יכוון שיולדו דוקא נקודי הקדקד , ואחר שראה שיולדו כן , חזר לשנות תנאו מנקדים לעקדים , בחשבו שלא יולדו נקודי הרגלים דוקא בהסתכלם במקלות , והרשב"ם כוונתו גם על העקדים רק שציין על תחלת הפסוק . ולשון הרמב"ן כי מתחלה נתן לו שני המראות נקדים וטלאים גם החום בכשבים וחזר בו לתת מראה אחר והי׳ מחליף אותו בכל שנה והיו הצאן יולדות כן , ולא הי׳ זה במקלות כי הוא יספר להם מעשה השם הגדול שעשה עמו להפליא מדי שנה בשנה כאשר אמר ולא נתנו אלהים להרע עמדי עכ"ל , וכן כתב הראב"ע . כל הצאן , רוב הצאן כמו וכל הארץ באו מצרימה (בראשית מ"א נ"ז) , והדומי׳ לו :