Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ובהעטיף. לְשׁוֹן אִחוּר, כְּתַרְגּוּמוֹ וּבְלַקִּישׁוּת. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם הַמַּחֲלָצוֹת וְהַמַּעֲטָפוֹת (ישעיהו ג'), לְשׁוֹן עֲטִיפַת כְּסוּת, כְּלוֹמַר מִתְעַטְּפוֹת בְּעוֹרָן וְצַמְרָן וְאֵינָן מִתְאַוּוֹת לְהִתְיַחֵם עַ"יְ הַזְּכָרִים:
Und wenn die Schafe spätgebaren ובהעטיף, ist ein Ausdruck für Verzögerung, wie der Targum übersetzt וּבְלַקִּישׁוּת, bei der Spätgeburt. Menachem verbindet es mit (Jes. 3, 22), »Prachtgewänder und Hüllen הַמַחֲלָצוֹת וְהַמַעֲטָפוֹת«; in der Bedeutung, sich zu ein Gewand einhüllen; das heißt, Schafe, die sich in ihr Fell und ihre Wolle einhüllen und nicht danach verlangen, sich durch die Widder zu erhitzen.
ובהעטיף , כבר כתבתי פי׳ הרמב"ן , ומנחם חברו עם המחלצות והמעטפות (ישעי׳ ג׳ כ"ב), לשון עטיפת כסות כלומר מתעטפות בעורן ובצמרן ואינן מתאוות להתיחם ע"י הזכרים, והנה אנקלוס תרגמה בשם המקרה מופשט מן המתואר כמו התאחרות , ויב"ע תרגמה בשם התואר , וצריך להפוך המלו׳ כדי שיבוא התאר אחר המתואר כדרכו , ושעורו ובצאן המעוטפות לא ישים, ולסבה זאת הסב המלה מיחיד לרבים , כי מלת צאן על הרוב ל"ר, ולדעתי תמשך הבי"ת על המקום , כמו בתוך העטופים לא ישים , ולדעת אנקלוס תורה על הזמן, בעת התאחרות של עיבור הצאן , אבל יותר נראה שיהי׳ במקום העבר או העתיד כדרך המקור , והבי"ת על הזמן כמו בת"א , וכן מפורש להלן ויהי בעת יחם הצאן על הזמן, וענינו, בעת העטיפו או בעת יעטפו, וכן מתורגם בל"א . וכתב הראב"ע כי הם בימי תשרי , וזה עשה יעקב שלא ירגיש לבן בדבר המקלות , או כאשר כתב הרשב"ם שלא הי׳ חושש על המאחרות , וכבר זכרתי דעת הרמב"ן בזה :
