Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַיַּ֨עַן יִצְחָ֜ק וַיֹּ֣אמֶר לְעֵשָׂ֗ו הֵ֣ן גְּבִ֞יר שַׂמְתִּ֥יו לָךְ֙ וְאֶת־כׇּל־אֶחָ֗יו נָתַ֤תִּי לוֹ֙ לַעֲבָדִ֔ים וְדָגָ֥ן וְתִירֹ֖שׁ סְמַכְתִּ֑יו וּלְכָ֣ה אֵפ֔וֹא מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂ֖ה בְּנִֽי׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Da antwortete Jizchak und sprach zu Esaw: Sieh, zum Herrn habe ich ihn dir gesetzt, und alle seine Brüder habe ich ihm zu Knechten gegeben, habe mit Korn und Most ihn gestützt — und dir nun, was soll ich dir tun, mein Sohn?
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Jitzchack antwortete, und sprach zu Esav: Da ich ihn dir zum Herrn gemacht, alle seine Brüder ihm zu Knechten untergeben, und ihnen mit Getraide und Most versorgt; so gehe hin, mein Sohn! was soll ich thun?
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Jizchak antwortete und sprach zu Essav: Schau, ich habe ihn zu deinem Herrn gemacht, ich habe ihm alle seine Brüder als Knechte gegeben, ich habe ihn mit Korn und Most versehen, — für dich also, mein Sohn, was kann ich tun!
Mendelssohn-Übersetzung im Original
יצחק אנטוואָרטעטע, אונד שפראך צו עשו, דא איך איהן דיר צום העררן געמאכט, אללע זיינע ברידער איהם צו קנעכטען אונטערגעבען, אונד איהן מיט געטריידע אונד מאסט פֿערזארגט, זא געהע הין, מיין זאהן! וואס זאלל איך טוהן?
Onkelos
וַאֲתֵיב יִצְחָק וַאֲמַר לְעֵשָׂו הָא רַב שַׁוִּתֵּהּ לָךְ (נ''י עִלַּוָּךְ) וְיָת כָּל אֲחוֹהִי יְהָבִית לֵהּ לְעַבְדִּין וְעִיבוּר וַחֲמָר סְעִדְתֵּהּ וְלָךְ הָכָא מָה אֶעְבֵּיד בְּרִי
Raschi

הן גביר. בְּרָכָה זוֹ שְׁבִיעִית הִיא, וְהוּא עוֹשֶׂה אוֹתָהּ רִאשׁוֹנָה? אֶלָּא אָמַר לוֹ מַה תּוֹעֶלֶת לְךָ בַּבְּרָכָה? אִם תִּקְנֶה נְכָסִים, שֶׁלּוֹ הֵם, שֶׁהֲרֵי גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ, וּמַה שֶּׁקָּנָה עֶבֶד קָנָה רַבּוֹ:

ולכה אפא מה אעשה. אַיֵּה אֵיפֹא אֲבַקֵּשׁ מַה לַּעֲשׂוֹת לְךָ:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Siehe, zum Herrn, dieser Segen ist der siebte, und er macht ihn zum ersten? Nur, er sprach zu ihm, welchen Nutzen hast du vom Segen? Wenn du Güter erwirbst, gehören sie ihm; denn ich habe ihn zum Herrn über dich gesetzt, und was der Knecht erwirbt, gehört dem Herrn (Bereschit Rabbah 67:5).

Und für dich also, was soll ich tun, אֵפוֹא wo soll ich suchen, was ich für dich tun kann.

Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch

Was Jizchak, als er Esau vor sich zu haben glaubte, nur als Aufforderung auszusprechen wagte: הוה גביר לאחיך, das ist ihm jetzt von Jakob eine Gewissheit. Daß er die geistige Führerschaft haben werde, versteht sich von selbst, und — nachdem ihm die Binde von den Augen gefallen — hatte er mit dem גם ברוך יהיה ihm auch mit vollem Bewusstsein die materielle Grundlage zuerkannt. Es war ihm ja nun klar geworden, wie im abrahamitischen Kreise alles, auch Soldat und Kaufmann etc. vom abrahamitischen Geiste erfüllt sein müsse. Im Abrahamshause sah er daher keine Stellung mehr für Esau.

Biur von Moses Mendelssohn

ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים, איננו ברכת הוה גביר לאחיך שכבר אמר הן גביר שמתיו לך, אבל יתכן שיהי' הוא הגביר ולא יהיו הם עבדים כענין כי יהודה גבר באחיו (ד"ה א' ה' ב'), אבל אמר נתתי לו לעבדים ממאמרו וישתחוו לך בני אמך, כי הוא השתחואת העבד לאדוניו, כמו שאמר יעבדוך עמים ישתחוו לך לאמים· וטעם ואת כל אחיו בטעם אחיך ובני אמך יזכירם בלשון רבים לרמוז על כל זרעו של עשו· (הרמב"ן)· ודגן ותירש סמכתיו, רוצה לומר סמכתיו לו שיהיו סמוכים וקרובי' לו לעולם, וכן ורוח נדיבה תסמכני (תהלי' נ"א י"ד), שתהיה סמוכה וקרובה לו, או יהיה פירושם סעד ומשען, ויהיה חסר בי"ת השמוש כאלו אמר ובדגן ותירש, וכן מתורגם בל"א· ולכה אפוא מה אעשה בני, א"ת ולך כען מה אעביד ברי, וכן פי' רש"י אים איפוא מה אבקש לך עכ"ל· ויהיה ולכה מלת הטעם לנוכח ולא פעל, וגם המסורה הסכימה לפי' זה שמסרה כן ד' כתיב ה"א בסוף תיבותא וסי' ולכה אפוא מה אעשה בני, ולכה אין בשרה מוצאת (שמואל ב' י"ח כ"ב), שמלה לכה קצין (ישעי' ג' ו'), ולכה לישעתה לנו (תהלים פ' ג'), וכל לשון הליכה כתוב ה"א בר מן ג' וסימן וכו' עכ"ל· ש"מ דלך דהכא איננה לשון הליכה, אבל יב"ע תרגם, ואזיל ותטרד מני דמה אעביד לך ברי, תרגמו לשון הליכה, והנגינה מסכים לפירושו, כי מלת אפוא מוטעמת בטעם ז"ק כמשפט מאמר הנשלם, כי מה אעשה בני הוא מאמר אחר, ואם איננה מלשון הליכה לא נשלם בה המאמר עדיין ואיננה ראוי' לז"ק, ולכן גם המתרגם האשכנזי תרגם לשון הליכה· אפוא, זה הוא לשון עתה כמו שת"א, או יהי' לתקון הלשון כמ"ש בשם הרשב"ם :

Text herunterladen