Zweites Buch Diwrej haJamim 8 דברי הימים ב

Buch: Kapitel: Vers:

Übersetzung unter der Redaktion von Leopold Zunz (1838)

וַיְהִ֞י מִקֵּ֣ץ ׀ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֧ה שְׁלֹמֹ֛ה אֶת־בֵּ֥ית יְהֹוָ֖ה וְאֶת־בֵּיתֽוֹ׃

ZunzUnd es war nach Verlauf von zwanzig Jahren, daß Schelomoh gebauet hatte das Haus des Ewigen und sein Hauses;

וְהֶעָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן חוּרָם֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה בָּנָ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה אֹתָ֑ם וַיּ֥וֹשֶׁב שָׁ֖ם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

ZunzAls die Städte, die Churam dem Schelomoh gegeben hatte, Schelomoh bauete, und er daselbst die Kinder Jisraël wohnen ließ.

וַיֵּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ חֲמָ֣ת צוֹבָ֔ה וַיֶּחֱזַ֖ק עָלֶֽיהָ׃

ZunzUnd Schelomoh zog nach Chamat Zobah und eroberte es.

וַיִּ֥בֶן אֶת־תַּדְמֹ֖ר בַּמִּדְבָּ֑ר וְאֵת֙ כׇּל־עָרֵ֣י הַֽמִּסְכְּנ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בַּחֲמָֽת׃

ZunzUnd er bauete Tadmor in der Wüste, und alle Städte der Vorrathshäuser, die er in Chamat bauete.

וַיִּ֜בֶן אֶת־בֵּ֤ית חוֹרוֹן֙ הָעֶלְי֔וֹן וְאֶת־בֵּ֥ית חוֹר֖וֹן הַתַּחְתּ֑וֹן עָרֵ֣י מָצ֔וֹר חוֹמ֖וֹת דְּלָתַ֥יִם וּבְרִֽיחַ׃

ZunzUnd er bauete Oberund Nieder-Bet Choron, feste Städte; mit Mauern, Thoren und Riegeln,

וְאֶֽת־בַּעֲלָ֗ת וְאֵ֨ת כׇּל־עָרֵ֤י הַֽמִּסְכְּנוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר הָי֣וּ לִשְׁלֹמֹ֔ה וְאֵת֙ כׇּל־עָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְאֵ֖ת עָרֵ֣י הַפָּרָשִׁ֑ים וְאֵ֣ת ׀ כׇּל־חֵ֣שֶׁק שְׁלֹמֹ֗ה אֲשֶׁ֤ר חָשַׁק֙ לִבְנ֤וֹת בִּירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ וּבַלְּבָנ֔וֹן וּבְכֹ֖ל אֶ֥רֶץ מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃

ZunzUnd Baalat, und alle Städte der Vorrathshäuser, die Schelomoh hatte, und alle Städte der Wagen, und die Städte der Reiter, und alles, was Schelomoh sonst noch verlangte zu bauen in Jeruschalajim und auf dem Lebanon, und im ganzen Lande seiner Herrschaft.

כׇּל־הָ֠עָ֠ם הַנּוֹתָ֨ר מִן־הַחִתִּ֜י וְהָאֱמֹרִ֤י וְהַפְּרִזִּי֙ וְהַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֔י אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִיִּשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה׃

ZunzAlles Volk, das übrig geblieben von dem Chitti; und dem Emori und dem Perisi und dem Chiwi und dem Jebusi, die nicht von Jisraël waren,

מִן־בְּנֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר נוֹתְר֤וּ אַֽחֲרֵיהֶם֙ בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־כִלּ֖וּם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעֲלֵ֤ם שְׁלֹמֹה֙ לְמַ֔ס עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

ZunzVon ihren Söhnen, die nach ihnen übrig geblieben im Lande, welche die Kinder Jisraël nicht vertilgt hatten; — die hob Schelomoh aus zur Frohn, bis auf diesen Tag.

וּמִן־בְּנֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲ֠שֶׁ֠ר לֹא־נָתַ֧ן שְׁלֹמֹ֛ה לַעֲבָדִ֖ים לִמְלַאכְתּ֑וֹ כִּי־הֵ֜מָּה אַנְשֵׁ֤י מִלְחָמָה֙ וְשָׂרֵ֣י שָׁלִישָׁ֔יו וְשָׂרֵ֥י רִכְבּ֖וֹ וּפָרָשָֽׁיו׃ {פ}

ZunzAber von den Kindern Jisraël machte Schelomoh keine zu Knechten für seine Arbeit, da sie (seine) Kriegsmänner waren, und seine Hauptleute, und die Obersten über seine Wagen und seine Reiter.

וְאֵ֨לֶּה שָׂרֵ֧י (הנציבים) [הַנִּצָּבִ֛ים] אֲשֶׁר־לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם הָרֹדִ֖ים בָּעָֽם׃

ZunzUnd das sind die Oberen der Vorsteher, die der König Schelomoh hatte: zwei hundert und funfzig, welche walteten über das Volk.

וְאֶת־בַּת־פַּרְעֹ֗ה הֶעֱלָ֤ה שְׁלֹמֹה֙ מֵעִ֣יר דָּוִ֔יד לַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֣ר בָּנָה־לָ֑הּ כִּ֣י אָמַ֗ר לֹא־תֵשֵׁ֨ב אִשָּׁ֥ה לִי֙ בְּבֵית֙ דָּוִ֣יד מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֔מָּה אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם אֲר֥וֹן יְהֹוָֽה׃ {פ}

ZunzUnd die Tochter Pharaoh's ließ Schelomoh heraufkommen aus der Stadt Dawid's in das Haus, das er ihr gebauet hatte; denn er sprach: Es soll kein Weib von mir wohnen in einem Hause Dawid's, des Königs von Jisraél, denn heilig sind sie, seitdem die Lade des Ewigen dorthin gekommen.

אָ֣ז הֶעֱלָ֧ה שְׁלֹמֹ֛ה עֹל֖וֹת לַֽיהֹוָ֑ה עַ֚ל מִזְבַּ֣ח יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה לִפְנֵ֥י הָאוּלָֽם׃

ZunzDamals opferte Schelomoh Ganzopfer dem Ewigen auf dem Altar des Ewigen, den er gebauet vor der Halle.

וּבִדְבַר־י֣וֹם בְּי֗וֹם לְהַֽעֲלוֹת֙ כְּמִצְוַ֣ת מֹשֶׁ֔ה לַשַּׁבָּתוֹת֙ וְלֶ֣חֳדָשִׁ֔ים וְלַמּ֣וֹעֲד֔וֹת שָׁל֥וֹשׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה בְּחַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת וּבְחַ֥ג הַשָּׁבֻע֖וֹת וּבְחַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃

ZunzUnd zwar, was jeglichem Tage gebührte, opferte er, nach dem Gebote Moscheh's, an den Sabbaten und den Neumonden, und an den Feiertagen drei Mal im Jahre, am Feste der ungesäuerten Brode, und am Wochenfeste, und am Hüttenfeste.

וַיַּעֲמֵ֣ד כְּמִשְׁפַּ֣ט דָּֽוִיד־אָ֠בִ֠יו אֶת־מַחְלְק֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים עַל־עֲבֹדָתָ֗ם וְהַלְוִיִּ֣ם עַל־מִ֠שְׁמְרוֹתָ֠ם לְהַלֵּ֨ל וּלְשָׁרֵ֜ת נֶ֤גֶד הַכֹּֽהֲנִים֙ לִדְבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ וְהַשֹּׁעֲרִ֥ים בְּמַחְלְקוֹתָ֖ם לְשַׁ֣עַר וָשָׁ֑עַר כִּ֣י כֵ֔ן מִצְוַ֖ת דָּוִ֥יד אִישׁ־הָאֱלֹהִֽים׃

ZunzUnd er stellte an, nach Vorschrift seines Vaters Dawid, die Abtheilungen der Priester bei ihrem Dienste, und die Lewiim bei ihren Posten, daß sie lobsingen und den Dienst versehen, neben den Priestern, die Gebühr jeglichen Tages an seinem Tage, und die Pförtner nach ihren Abtheilungen für jegliches Thor. Denn also war das Gebot Dawid's, des Mannes Gottes.

וְלֹ֣א סָ֩רוּ֩ מִצְוַ֨ת הַמֶּ֜לֶךְ עַל־הַכֹּהֲנִ֧ים וְהַלְוִיִּ֛ם לְכׇל־דָּבָ֖ר וְלָאֹצָרֽוֹת׃

ZunzUnd nicht hörten auf die Gebote des Königs an die Priester und die Lewiim über alle Angelegenheiten und über die Schätze.

וַתִּכֹּן֙ כׇּל־מְלֶ֣אכֶת שְׁלֹמֹ֔ה עַד־הַיּ֛וֹם מוּסַ֥ד בֵּית־יְהֹוָ֖ה וְעַד־כְּלֹת֑וֹ שָׁלֵ֖ם בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ {ס}

ZunzUnd zu Stande kam das ganze Werk Schelomoh's, von dem Tage der Gründung des Hauses des Ewigen, bis er ganz fertig war mit dem Hause des Ewigen.

אָז֩ הָלַ֨ךְ שְׁלֹמֹ֜ה לְעֶצְיֽוֹן־גֶּ֧בֶר וְאֶל־אֵיל֛וֹת עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃

ZunzDamals ging der König nach Ezjon Geber und nach Elot, am Ufer des Meeres im Lande Edom.

וַיִּֽשְׁלַֽח־לוֹ֩ חוּרָ֨ם בְּיַד־עֲבָדָ֜יו (אוניות) [אֳנִיּ֗וֹת] וַעֲבָדִים֮ י֣וֹדְעֵי יָם֒ וַיָּבֹ֜אוּ עִם־עַבְדֵ֤י שְׁלֹמֹה֙ אוֹפִ֔ירָה וַיִּקְח֣וּ מִשָּׁ֔ם אַרְבַּע־מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים כִּכַּ֣ר זָהָ֑ב וַיָּבִ֖יאוּ אֶל־הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃ {פ}

ZunzUnd Churam sandte ihm durch seine Knechte Schiffe, und Knechte, des Meeres Kundige; und sie kamen mit den Knechten Schelomohs nach Ofir, und holten von dort vier hundert und funfzig Kikar Gold, und brachten es dem Könige Schelomoh.