Die Torah - Die fünf Bücher Mose

וַיִּשָּׂ֨א אַהֲרֹ֧ן אֶת־יָדָ֛ו אֶל־הָעָ֖ם וַֽיְבָרְכֵ֑ם וַיֵּ֗רֶד מֵעֲשֹׂ֧ת הַֽחַטָּ֛את וְהָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִֽים׃

אהרן האב זיינע הענדע געגען דאז פֿאלק אויף, אונד גאב איהנען דען זעגען, נאךדעם ער דאז זינדענאפפֿער , בראנדאפפֿער אונד דיא פֿריידעןאפפֿער פֿעררינטעט האטטע , גינג ער הערונטער.

וַאֲרֵם אַהֲרֹן יָת יְדוֹהִי עַל עַמָא וּבָרֵכִנוּן וּנְחַת מִלְמֶעְבַּד חַטָאתָא וַעֲלָתָא וְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא

ויברכם. בִּרְכַּת כֹּהֲנִים — יְבָרֶכְךָ, יָאֵר, יִשָּׂא (סוטה ל"ח):

וירד. מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ:

וישא אהרן, זוהי מצות נשיאות כפים . אל העם, כנגד העם , כדרך המברכים שמניחין ידיהם על ראש המתברך , כמו וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים ( בראשית מ"ח י"ד ) , וכן הכהנים פושטת ידיהם פתוחות כנגד העם ׳ ויברכם , ברכת כהנים המפורשת להלן יברכך יאר ישא ( במדבר ו׳ כ"ד כ"ה כ"ו ) , וכן פי׳ רש"י ז"ל , ואם שמצוה כתובה בחומש הפקודים כבר נאמרה בהקמת המשכן ,גם שם סמוכה אל ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן ( שם ז׳ א׳ ) , ורמב"ן ז"ל אמר כי אהרן פרש כפיו השמימה וברך את העם כמו שעשה שלמה שנאמר ויעמוד שלמה לפני מזבח ה׳ וכו׳ ויפרוש כפיו השמים ( מלכי׳ א׳ ח׳ כ"ב ) , ושם נאמר ויעמוד ויברך את כל קהל ישראל קול גדול לאמר ( שם שם נ"ה ) , ולפיכך לא זכר הכתוב שצוה אותו משה לעשות כן , ואומר אני שאין הדברים דומים , שם היו כפיו פרושות השמים , פניו אל הקדש ואחוריו אל העם , כדרך המתפללים , וכאן נשא ידיו אל העם , ופניו כנגד העם כדרך המברכין , ועוד כשברך שלמה את העם לא נשא כפיו , אלא אח"כ כשהתפלל כנזכר בס׳ מלכים , שתחלה אמר כנגד השם ה׳ אמר לשכון בערפל , בנה בניתי בית זבול לך וגו׳ , והיה פניו כנגד הקדש , ואחריו אמר ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל וגו׳ ( שם שם י"ג י"ד ט"ו ) , ששם פניו כנגד העם לברכם , ולא היו כפיו פרושות השמים , עד שגמר ברכתו , ואז אמר הכתוב ויעמוד שלמה לפני מזבח ה׳ וגו׳ ויפרוש כפיו השמים , ויאמר ה׳ אלהי ישראל וגו׳ שהיא התפלה , וכשגמר תפלתו שנאמר קם מלפני מזבח ה׳ מכרוע על ברכיו וכפיו פרושות השמים , ויעמוד ויברך וגו׳ ענינו מכרוע על ברכיו ומהיות עוד כפיו פרושות השמים שכבר גמר תפלתו , וברך את העם , וכן מפורש בדברי הימים , ועוד בבית עולמים בצאת הכהנים מןהקדש ירדה שכינה ,כאמרו וכל בני ישראל ראים ברדת האש וכבוד ה׳ על הבית , והיה ראוי שיברכם , אבל כאן עדיין לא נראה כבוד השם , ואין מקום לברכה זו , אלא שברכם ברכת כהנים שהיא מצוה מפורשת , ומה טעם שיזכיר כאשר צוה אותו משה , והיא מצוה מפורשת בתורה , ובכל הפרשה לא נאמר כן רק בהקטרת החלבים ובתנופה , והוצרך להאמר מטעם שפרשנו , וכן דעת חכמים ז"ל בברייתא שאמרו ויברכם זו ברכה סתומה שאי אתה יודעו חזר הכתוב ופירש להלן יברכך ה׳ וישמרך וכו׳ ופרושה כפשוטה , ורמב"ן ז"ל רצה להשוותה לדעתו ודבריו דחוקים ׳ וירד , מן המזבח שהיה שלש אמות קומתו , וכשגמר הקטרת חלבי השלמים , ברך את העם , וירד מעל המזבח , לפי שגמר מעשות החטאת והעולה והשלמים , שכל זמן העבודה היה הוא על המזבח , ובניו עושים העבודות שבעזרה וכמו שפרשנו , ולא אבין טעם ראב"ע ז"ל שאמר וירד שכבר ירד מעשות חטאת העם וגו׳ , ולמה לא כסדר המקרא שבעודו על המזבח נשא ידיו ויברכם , [ ° א"ה נראה שעל דעת הראב"ע הברכה הנזכרת פה היא בעצמה הנזכרת להלן פסוק כ"ג , ולכך הוצרך לפרש וכבר ירד ׳ ובנ"א מתורגם על דרך כלל שאחריו מעשה , אמר שכאשר ירד מעשות הקרבנות נשא ידיו אל העם ויברכם , כיצד ? בתחלה בא עם משה אל אה"מ להתפלל , וכאשר יצאו ברכו את העם , ואז נראה כבוד ה׳ אל העם , כיצד ? יצאה אש מלפני ה׳ ואכלה את העולה ואת החלבים , ובאש הזה נשאו כל העם את הכבוד הנברא , וירנו ויפלו על פניהם , וכאשר לקחו בני אהרן איש מחתתו וגו׳ יצאה האש ההיא מלפני ה׳ ותאכל אותם וגו׳ , כנ"ל בהמשך הכתובים ° ] :