Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ויהי ביום השמיני. לַמִּלּוּאִים; הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן בּוֹ בַיּוֹם וְנָטַל עֶשֶׂר עֲטָרוֹת הַשְּׁנוּיוֹת בְּסֵדֶר עוֹלָם:
ולזקני ישראל. לְהַשְׁמִיעָם שֶׁעַל פִּי הַדִּבּוּר אַהֲרֹן נִכְנָס וּמְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה וְלֹא יֹאמְרוּ מֵאֵלָיו נִכְנָס (תנחומא):
Es war am achten Tage der Einweihung, das ist am 1. Nißan, an 9,1 welchem Tage die Wohnung errichtet wurde; er empfing 10 Kronen, die im Seder Olam (7) aufgezählt sind. Und die Ältesten Jisraels, um ihnen zu sagen, daß Aharon auf göttlichen Befehl in das Priesteramt eingetreten war und es versah, daß sie nicht sagten, er sei von selbst eingetreten (Tanch.).
ויהי ביום השמיני , למלואים , ולפי הפשט הוקם המשכן בר"ח ניסן , כאמרו ביום אחד לחדש הראשון תקים את המשכן (שמות מ' ב') , ובו ביום כסה הענן את א"מ וכבוד ה' מלא את המשכן , כנזכר בסוף פקודי (שם שם ל"ד) , וכשסר הענן בא משה אל א"מ ודבר עמו הפרשיות האמורות מן ויקרא עד כאן , ואז התחילו שבעת ימי מלואים , ובשמיני לחדש כהנו אהרן ובניו בכהונה , ואז נעשה כל האמור בענין זה , אבל רבותינו ז"ל ורש"י ז"ל בשטתם אמרו ששמיני למלואים היה ר"ח ניסן , והוא היום נטל עשר עטרות , כמו שאמרו בברייתא דת"כ , ואם כן שבעת ימי המלואים היו מכ"ג באדר עד ר"ח ניסן , ומה שכתוב ביום אחד לחדש תקים את המשכן , ענינו שיעמוד כן מעתה ואילך , שכל שבעת ימי המלואים היה מעמידו ומפרקו בכל יום פעמים , ולדבריהם אמר רמב"ן ז"ל שהמעשה הנאמר בסוף פקודי הוא הנאמר כאן כי היום ה' נראה אליכם , כי בשמיני כסה הענן את א"מ וכבוד ה' מלא את המשכן , אבל לדעתי אינו הכרחי , אלא בכ"ג באדר כשהוקם בתחלה ענן ה' שהלך לפניהם , הוא אשר כסה את אהל מועד שהוא ההיכל וק"ק שנקרא אהל מועד , לא העזרה שנקרא פתח א"מ או חצר א"מ וכבוד ה' מלא את המשכן מבפנים ולא נראה לכל ישראל , כי אסורין ליכנס שם , ומשה ידע ולא נכנס עד שנסתלק הענן , והסתתר הכבוד על הכפרת , אבל כי היום ה' נראה אליכם ענין אחר הוא , וכן וירא כבוד ה' אל כל העם , וכמו שאפרש בעז"ה • ואם יום השמיני ר"ח ניסן , א"כ מה שאמר ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן (שם שם י"ז) , ואמר בענין ויערוך עליו ערך לחם לפני ה' (שם כ"ג) , ויעל הנרות לפני ה' (שם כ"ה) , ויקטר עליו קטרת סמים (שם כ"ז) , ויעל עליו את העולה ואת המנחה (שם כ"ט) , אעפ"י שכבר נתכהן אהרן , והיו העבודות בו ובבניו , כבר פי' רש"י ז"ל שם אף ביום שמיני למלואים שהוא יום הקמת המשכן שמש משה והקריב הקרבנות לבדו , חוץ מאותן שנצטוו בו ביום , ולדעת מקצת המפרשים ז"ל גם בתלמוד יש דעות חלוקות אם יום השמיני היה ר"ח ניסן או בשמיני בו , גם רמב"ע ז"ל האריך בענין זה סוף פרשת פקודי , גם הרב המעתיק בפרושו לפרשת פקודי האריך בזה , ואין בו הכרח כל כך לענין פשט המקרא • קרא משה לאהרן ולבניו , הכתוב אמר ופתח א"מ תשבו יומם ולילה , והיו שם אהרן ובניו , וא"כ אין לומר קרא שיכנסו מחוץ לפתח א"מ , אלא כמו ויקרא אל משה , שהיא קריאה של חבוב ושל זרוז , אבל לפי הכלל שיסדנו (פרשה א' א') שכל קריאה שאחריה למ"ד הקרוא רחוק ממנו , ושולח אחריו שיבוא אליו , גם כאן ככלות שבעת ימי המלואים בבקר יום השמיני הלכו אהרן ובניו מפתח א"מ , כי לא נודע להם עדיין שביום הזה יעבדו העבודה ושיגלה כבוד ה' לעיני ישראל עד שקרא אותם משה ואמר להם כי היום ה' נראה אליכם , ועוד יותר נראה פי' רמב"ע ז"ל שאמר קרא משה לאהרן ולבניו , ויצאו מפתח אהל מועד , פי' משה היה בחוץ , ושלח אחריהם לקרוא אותם שיבואו אליו , ואז יצאו מפתח א"מ , וצוה אותם על דבר הקרבנות , והוצרך שיצאו לקחת הקרבנות · ולזקני ישראל , קראם באותו היום , שישמעו מפי אהרן הקרבנות שיביאו על כל ישראל , כי זקני ישראל הם הב"ד והסנהדרין והם יעשו בעד העדה כלה :
Kap. 9. V. 1. ויהי ביום השמיני. Wir haben bereits im Jeschurun, Jahrgang V. S. 14 f, im Artikel מילה die Bedeutung eines achten Tages nach zurückgelegten sieben Tagen erläutert. Wir sagten uns, daß durch ein solches Zählen von sieben Tagen ein bisheriger Zustand völlig abgeschlossen wird, und mit dem achten Tage ein neuer Anfang und zwar auf erhöhter Stufe, gleichsam die "Oktave" beginnt. Auch hier ist mit den vor dem Eingang zum Heiligtum zugebrachten sieben Tagen der Zustand bloß individueller, privater Lebensbedeutung der zum Priesterdienst Bestimmten abgeschlossen, und mit dem achten Tage treten sie in den neuen, erhöhten Charakter einer Gott und der Nation hörigen Lebensweihe ein.