Die Torah - Die fünf Bücher Mose
Buch:
Kapitel:
Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־אַהֲרֹ֣ן וְאֶל־בָּנָ֗יו בַּשְּׁל֣וּ אֶת־הַבָּשָׂר֮ פֶּ֣תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵד֒ וְשָׁם֙ תֹּאכְל֣וּ אֹת֔וֹ וְאֶ֨ת־הַלֶּ֔חֶם אֲשֶׁ֖ר בְּסַ֣ל הַמִּלֻּאִ֑ים כַּאֲשֶׁ֤ר צִוֵּ֙יתִי֙ לֵאמֹ֔ר אַהֲרֹ֥ן וּבָנָ֖יו יֹאכְלֻֽהוּ׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Mosche sprach sodann zu Aharon und zu seinen Söhnen: Kochet das Fleisch im Eingang des Zusammenkunftsbestimmungszeltes, und dort sollt ihr es und das Brot, das im Korb der Bevollmächtigungsopfer ist, essen, wie ich das Gebot überbracht: Aharon und seine Söhne sollen es essen.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Moscheh sprach zu Aaron und zu dessen Söhnen: Kochet das Fleisch am Eingange des Stiftszelts, daselbst sollt ihr es essen, so wie das Brod, welches in dem Korbe der Einsetzung ist, wie ich befohlen, nämlich Aaron und dessen Söhne sollen es essen,
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Und Mosche sprach zu Ahron und seinen Söhnen: Kochet das Fleisch an der Tür des Offenbarungszeltes und esset es daselbst samt dem Brote, das im Korbe der Einsetzung, wie mir geboten wurde: Ahron und seine Söhne sollen essen.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
משה שפראך צו אהרן אונד צו דעסען זעהנען , קאכט דאז פלייש אם איינגאנגע דעס שטיפטסצעלטס , דאזעלבסט זאללט איהר עס עסען , זא וויא דאז בראד , וועלכעס אין דעם קארבע דער איינזעצונג איזט , וויא איך בעפאהלען , נעמליך אהרן אונד דעסען זעהנע זאללען עס עסען ·
Onkelos
וַאֲמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וְלִבְנוֹהִי בַּשִׁילוּ יָת בִּסְרָא בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא וְתַמָן תֵּיכְלוּן יָתֵהּ וְיָת לַחְמָא דִי בְּסַל קוּרְבָּנַיָא כְּמָא דִי פַקֵדִית לְמֵימָר אַהֲרֹן וּבְנוֹהִי יֵיכְלוּנֵהּ
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Biur von Moses Mendelssohn
בשלו את הבשר , הם בעצמם , והאמור בצוואה ובשלת את בשרו בצווי , מפי' ראב"ע ז"ל : פתח א"מ , בעזרה , וכן בצוואה ובשלת את בשרו במקום קדוש (שמות כ"ט ל' א') , כמו בשר חטאת ואשם שהן ק"ק , לא כבשר שלמים , כי איל מלואים הוא : ושם תאכלו אתו , גם זה אינו כבשר שלמים הנאכל בכל העיר ולכל אדם , אבל בשר איל המלואים כבשר חטאת ואשם , וכאמרו וזר לא יאכל כי קדש הם (שם שם ל"ג) , וכן הלחם , על כן אמר אשר בסל המלואים שהו' לחם מלואים לא כלחמי תודה :
Text herunterladen
V. 31. כאשר צויתי וגו׳. Da der Inhalt des Gebotes: אהרון וגו׳ in der dritten Verson gefasst ist, so dürfte das צויתי in der Bedeutung der Überbringung des Gebotes zu nehmen, und dürfte diese Fassung dadurch motiviert sein, daß während der sieben מלואים-Tage Mosche nicht als Überbringer, sondern als Vollzieher des Gesetzes, als ministrierender Priester fungierte, in diesem Genuss des בשר איל מלואים und des לחם aus dem סל המלואים aber gerade Aharon und seine Söhne sich des Genusses der Priesterwürde ernstfroh bewusst werden sollten. (Siehe zu Schmot 29, 31-33.) In diesem Momente wird ihnen Mosche als Überbringer des Gesetzes gegenwärtig, wie denn auch in alle Zukunft der jüdische Priester als solcher der Gesetzeslehre und den Gesetzeslehrern untergeordnet ist. Das jüdische Priesteramt gehört wesentlich der Erfüllung des Gesetzes, nicht der Gesetzeslehre an. Das Amt der Gesetzeslehre ist an keine Abstammung gebunden, und der Ausspruch: ממזר ת׳׳ח קודם לכה׳׳ג עם הארץ (Horiot 13a), daß ein gesetzeskundiger Bastard einem gesetzesunkundigen Hohenpriester vorangeht, kennzeichnet scharf die Stellung des jüdischen Priesteramtes zur Gesetzeslehre, und verweist alles, was man durch gedankenlose Übertragung aus anderen Kreisen von einer Hierarchie des jüdischen Priestertums spricht, in das Bereich der Fabel (siehe zu Kap. 4, 3).